כשסבא אליהו היה קטן 2 – ינץ לוי

כשסבא אליהו היה קטן 2 – ינץ לוי

איורים: אבי בלייר

כנרת זמורה-דביר . מאי 2019. 160 עמ'

כשסבא אליהו היה קטן הוא העדיף להיות נמלה, כי כשהוא היה קטן לא היה לו כלום. למשפחה שלו לא היה אפילו מטבע אחד. לא היה להם כסף לאכל, ולכן רב הזמן סבא אליהו היה רעב.ומה הקשר בין הרעב ללהיות נמלה? זה הפתיח  לסיפור שמסופר בספר השני. וממנו העלילה זורמת בשלל אירועים שעוברים על אליהו הילד והוריו.

הַחֹרֶף בָּא, וּכְשֶׁהַגֶּשֶׁם מַתְחִיל לָרֶדֶת, נוֹחֵת עַל סַבָּא אֵלִיָּהוּ מַבּוּל שֶׁל צָרוֹת.

מַיִם מְצִיפִים אֶת הַבַּיִת שֶׁלּוֹ, הוֹרְסִים אֶת הָעֵסֶק שֶׁל אָבִיו וּמַשְׁאִירִים אֶת מִשְׁפַּחְתּוֹ חַסְרַת כֹּל.

הַמַּצָּב מַחְמִיר כְּשֶׁאַבָּא שֶׁל אֵלִיָּהוּ חוֹלֶה, כִּי בִּשְׁבִיל רוֹפֵא וּתְרוּפוֹת צָרִיךְ כֶּסֶף, וְכֶסֶף — אֵין!

אֲבָל אֵלִיָּהוּ לֹא מִתְיָאֵשׁ, וְגַם אִם אִבֵּד הַכֹּל, הוּא עֲדַיִן מָלֵא תּוּשִׁיָּה וְדִמְיוֹן, וּבְעֶזְרָתָם אֶפְשָׁר לְהִתְגַּבֵּר עַל כָּל מִכְשׁוֹל.

כמו בספר הראשון בסדרה החדשה שלו, ינץ לוי עושה גם בספר השני מעשה אמיץ ומצייר את החיים הקשים של אליהו והוריו שחיים בפחון ללא רצפה, ישנים על ערימת עיתונים ישנים על הקרקע הקשה , מתכסים בעיתונים ויושבים על העיתונים כי אין כסא בבית, וסובלים בחורף מדליפה של הגג בעקבות מבול של גשם.

מבול הגשם מביא איתו מבול של צרות.

הרעב לא פוסק, הבטן מקרקרת ללא הרף ודורשת אוכל ואין.

המחסור בכסף מוביל לכך שאין אפשרות לרכוש בבית המרקחת את התרופה ולטפל בדלקת העיניים החריפה של  אליהו ושל אביו שנדבק ממנו, הגשם הורס את העסק לכריכת הספרים  של אבא של אליהו, והוא נאלץ לעבוד ללא הפסקה בכל עבודה מזדמנת כדי לחסוף פרוטה לפרוטה לתשלום עבור קורת הגג העלובה...והכי גרוע אבא של אליהו חולה מאד במחלה שמצריכה טיפול בבי"ח ואין פנקס אדום ואין כסף לתרופות.

העוני הוא הנושא המרכזי בסיפור והוא גם זה שמניע את העלילה.

אליהו מחבל תחבולות כל הזמן ,גם כשהוא חולה ,איך לעזור להוריו להשיג פירור של אוכל.

הוא לא רק חושב, אלא גם מתכנן תכניות ומוציא לפועל את המחשבות.

האם מצליחה לקחת את אליהו לרופא כדי שיבדוק את עיניו, תמורת ניבוי עתידו של הרופא וכשהוא מחלים מדלקת העיניים החריפה אביו רוצה שיצא לעבוד ולעזור לשאת בנטל הכלכלי אך האם מתעקשת על זכותו של אליהו לחזור לספסל הלימודים.

משפחת בן יקר היא המשפחה העשירה בשכונה. ובנם, אברהם, שלומד עם אליהו בכיתה מציק לאליהו לא אחת. אבל אליהו הנבון וטוב הלב, הוא גם תלמיד מצטיין ומנתב את חוכמתו כדי להשיג את מה שהוא צריך כדי לעזור למשפחתו, על ידי כך שהוא נותן שיעורי עזר לאברהם ואחר כך לשאר הילדים בשכונה. בסופו של דבר הוא מנצל את חולשתו של אברהם כדי למצוא פתרון איך לאשפז את אביו בבית החולים. קצת "רמאות" מתגנבת לעלילה,וקצת מתח מעלה את סף הסקרנות... אך לא א6גלה לכם במה מדובר.

הסופר מספר על הרמאות, אפילו שזה אקט לא חינוכי ביודעין. הוא מתערב בעלילה ומנסה להצדיק את המעשה : " יתכן שגם אתם העמדתם פנים שאתם מישהו אחר ממי שאתם באמת. אני עושה את זה לעתים מול המראה...."

מה יהיה? האם יצליחו או יתפסו? האם זה בכלל בסדר לשקר, גם אם המטרה חשובה?

וכדי לסבר את האוזן הספר מסתיים במילים של המספר: "....סבא אליהו....הוא מעולם לא שכח כמה עני הוא היה כשהיה ילד, לכן לא פלא שהוא עזר לעניים אחרים בתקוה שיום אחד גם הם יפסיקו לחיות בעוני".

הספר נחמד, כתוב בשפה שכל ילד יתחבר אליה והסיפור קולח. העלילה פשוטה ושזורה בהומור קליל.

יש בספר מודעות חינוכית, הוא מצחיק וגם עצוב ובו זמנית מתואר מעשה נוכלות ושקר. אך הכל מסתדר בסוף כי "המטרה מקדשת את האמצעים".

האיורים הנפלאים לאורך הספר ממחישים את הטקסט ומוסיפים לחווית הקריאה.