ארנב הקטיפה או איך צעצועים נעשים אמיתיים – מרג'רי ויליאמס

ארנב הקטיפה או איך צעצועים נעשים אמיתיים – מרג'רי ויליאמס

נוסח עברי: יהודה אטלס

איורים שרה מסיני

הוצא' אגם. 2019

יש סיפורים חסרי זמן ומקום, ו"ארנב הקטיפה" הוא אחד מהם. ספר  שיישאר לנצח.

"ארנב הקטיפה" הוא ספר קלאסי אהוב, שראה אור לראשונה ב- 1922 . כתבה אותו מרג'רי ויליאמס (1881–1944), סופרת אנגלייה-אמריקנית. רבים מספריה עוסקים בקשר המופלא שבין ילדים לצעצועיהם. "ארנב הקטיפה" הוא הידוע שביצירותיה ונחשב מקור השראה לספרים, למחזות ולסרטים.

הספר תורגם לעברית ב-2014 על ידי הסופרת־המתרגמת מאירה פירון וכעת הוצא שוב בנוסח חדש של יהודה אטלס ובליווי איוריה  של שרה מסיני.

זה סיפור על ארנב צעצוע, ביישן, שכולו נסורת ופרווה ועיניו כפתורים, המגיע כמתנת חג מולד לילד שבסיפור אין לו שם.

הילד שיחק בארנב זמן קצרצר ואחר כך הושאר ונשכח בחדר הילדים בין שאר הצעצועים, בהם גם צעצועים מכניים.

הארנב לומד על החיים מהצעצועים המתוחכמים והמתנשאים. בהיותו צנוע ופשוט, אפילו לא ידע שיש ארנבונים אמיתיים בעולם, והיה בטוח שכל הארנבים ממולאים בנסורת עץ, חומר זול וחסר ערך. ההערות המזלזלות של הצעצועים האחרים גרמו לו להרגיש חסר חשיבות ועלוב.

ימים רבים שכן הארנב על מדף בארון הצעצועים או על רצפת חדר הילדים, ואיש לא הקדיש לו מחשבה. בשיחות שניהל עם סוס העור הגדול, שהיה הדייר הוותיק ביותר בחדר הילדים, ושהתייחס אליו בלבביות כלשהי, למד על קסם מיוחד: איך אהבה אמיתית של ילד לצעצוע הופכת אותו לאמיתי.

"מה זה אמיתי?  שאל הארנב יום אחד שעה שרבצו זה לצד זה קרוב לאח, לפני שהאומנת באה לסדר את החדר. האם אלה דברים שמזמזמים בתוכך ושבוקעים ממך החוצה כמו ידית ? "
"אמיתי אינו האופן שבו אתה עשוי, אמר סוס העור. זה משהו שקורה לך. כשילד אוהב אותך לאורך זמן, לא סתם משחק בך אלא באמת אוהב אותך, אתה הופך לאמיתי."

"זה כואב? שאל הארנב.

"לפעמים", ענה סוס העור, כי הוא תמיד אמר אמת. "כשאתה אמיתי, לא אכפת לך כשקצת כואב"

ערב אחד, כשהאומנת לקחה את הארנב בחטף מן הארון, והניחה אותו בזרועותיו של הילד במקום צעצוע אהוב שנעלם, השתנו חיי הארנב. מצעצוע נשכח, הפכו הילד והארנב לבלתי נפרדים. הם היו לחברים, לשותפים לשינה, למשחקים, לשיחות, לסודות  ולהרפתקאות,  וכשארנב הקטיפה שמע את הילד אומר לננה  "הוא לא צעצוע. הוא אמיתי!" הוא התמלא אושר. קסם חדר הילדים קרה לו, והוא כבר לא צעצוע. הוא אמיתי. הילד בעצמו אמר. 

באותו לילה הוא היה מאושר מכדי להירדם, ואהבה כה רבה גאתה בלב הנסורת הקטן שלו שהוא כמעט התפקע, ובעיני הכפתורים שלו, שמזמן איבדו את הברק שלהן, ניצתו חוכמה ויופי.

אלא שבאחד הימים מגיע המשבר והקשר נגדע במפתיע. הילד חולה במחלת השָׁנִית ומתנדנד בין חיים למוות. כשהוא מחלים , המחיר כבד, בייחוד לארנב האוהב שהיה צמוד אליו בתקופת המחלה ועכשיו נגזר עליו להישרף עם שאר החפצים נושאי החיידקים.

הבעיה נפתרת כשמגיעה פית הקסם האחראית על כל הצעצועים האהובים שנזנחים ולוקחת את הארנב רגע לפני שישרף, הופכת אותו לאמיתי ומניחה אותו ביער, בארץ הארנבים, שם יגור "לנצח נצחים" כגמול על האהבה שנתן וקיבל. שם יחיה וישחק עם שאר הארנבים.

שנה לאחר מכן הילד משחק בחוץ ומזהה ארנב שדומה מאוד לארנב הקטיפה שלו. הוא לא יודע, אומרת לנו המחברת, שזה היה באמת אותו ארנב שחזר לראות את הילד שעזר לו להיות אמיתי.

ילדים חווים רגשות עמוקים בזמן משחק. הצעצועים איתם הם משחקים עוברים האנשה ונעשים עבורם חלק מהחיים, אמיתיים, ולכן, הם חשים כאב, עצב, שמחה, קנאה וכעס.

בספר "ארנב הקטיפה", ה"ילד" אנונימי ללא שם, והצעצוע הוא הגיבור המתמודד עם מצוקות קיומיות וחרדות קשות. הארנבון הקטן הפגיע נעשה אמיתי. הוא  מתגבר על תחושת נחיתות, מתגבר על חרדות, חווה אהבה ובדרך זו מעורר בילדים אמפתיה.

"ארנב הקטיפה" הוא ספר יפה ועדין, נוגע ומכמיר לב שאי אפשר שלא להיסחף ולהזדהות עם העלילה שלו. הוא מדבר אל הילדים ומצליח לגעת בנימי נפשם.  יש בו אהבה שיכולה לחולל שינוי, קנאה, פחד, חולי, געגוע, מריבות, דמעות, תחרות מעמדית עם צעצועים מיכניים, ואפילו שיח עם שני ארנבים אמיתיים. אך מעל לכל,  הנכס החביב ביותר שלו מתבטאת בפשטות הכובשת של הארנב באמצעותה הוא מצליח להיכנס ללב .

האיורים הצבעוניים גדולים ומרהיבים, מלאים תום ורכות ומאפשרים למי שעדיין אינו קורא להתבונן רק בהם, ולהבין על מה הסיפור .

הכתיבה של מרג'רי וויליאמס ביאנקו היא ייחודית, בוחנת את עולם הדמיון, ואת האפשרויות שמעבר לאמת המילולית. היא משלבת את התמימות, העליזות ויכולת הדמיון של ילדים, עם עצב ואובדן. תוך כדי קריאת הסיפור, הקוראים הצעירים לומדים על כך, ומבינים כי גם האושר וגם העצב הם כולם חלק מהחיים שלנו. האהבה הבלתי מותנית של הילד כלפי הצעצוע האהוב עליו, תיאורי ההערצה של הארנב לילד, והרגשות שמפעפעים בארנב בגלל געגועיו למציאות, חזקים מספיק כדי לעורר רגשות אמפתיה בקורא. ומעל הכל הסיפור מספר לנו כיצד אהבה ללא תנאי יכולה לאפשר לאדם להתעלות על רגשות הלעג, הנטישה, העצב והדחייה מאחרים. גם אם יש עצבות בארנב הקטיפה, בסופו של דבר הסיפור מסתיים בהרגשה אופטימית ומרוממת.

ספר נפלא, מרגש שלא נס ליחו.

מומלץ לילדים בגילאי חמש ומעלה, לקריאה משותפת עם ההורים ומאחר והוא מנוקד גם לילדים בראשית קריאה.