יום רביעי, 22 בינואר 2020

מי שהייתי פעם - טרייסי גרביס-גרייבס

מי שהייתי פעם - טרייסי גרביס-גרייבס
תרגום: קטיה בנוביץ'
הוצא' כנרת זמורה-דביר.ינואר 2020.
עותק דיגיטלי אתר E-vrit






















“מי שהייתי פעם” מגולל את סיפורם של אניקה היפה, האינטלגנטית והמוזרה שכישוריה החברתיים ייחשבו כ”מביכים” על פי אמות המידה של החברה,  וג’ונתן, שהוא חכם, אדיב מכיל, עוטף ונאה להפליא.  הם מתאהבים בהדרגה, למרות החרדה החברתית של אניקה, המשולבת בשפע של מוזרויות קטנות אחרות.

אוניברסיטת אילינוי, 1991- אניקה, מסורבלת, ביישנית וחסרת יכולות חברתיות נמצאת על הספקטרום האוטיסטי בתיפקוד גבוה אבל ב-1991 לא הכירו באוטיזם כמשהו שנדרש לו איבחון .  למרות שהיא נחשבת לבעלת תפקוד גבוה, היא סובלת מסרבול חברתי. מעשי בריונות היו חלק מילדותה ובשנים בוגרות יותר אנשים נצלו אותה, התעללו בה ולעגו לה. עם זאת, כשאנו מכירים את אניקה אנו מבינים שהיא חזקה, אמיצה, אכפתית, נאמנה ובוטחת בעצמה ויודעת לעמוד על שלה.

אניקה לומדת לתואר ראשון. רוב הזמן היא מבלה בבדידות או בהתנדבות במרפאה לחיות, בספריה או במועדון השחמט. אניקה אהבה לשחק שחמט, והצטיינה בו מילדות. במהלך תקופה קשה במיוחד באוניברסיטה, היא שוקלת לחזור הביתה. רעשים, ריחות ושינויים מוציאים אותה מאיזון ןהיא ממהרת להסתתר מתחת לשמיכה. חברתה ושותפתה לחדר – ג’ניס, לוקחת  אותה למפגש של מועדון השחמט ובו יש לה אפשרות ליצור אינטראקציה עם סטודנטים ולהיות חלק ממשהו,אך היא נמנעת מכל קשר. כאשר ג’ונתן הופמן מצטרף למועדון, הוא הופך להיות בן זוגה למשחק ולאט לאט נרקמים ביניהם יחסי חברות. ג’ונתן רואה אותה באור שונה מאחרים, תומך בה  ומכבד אותה. אניקה מאתגרת אותו בצורה שאף אחד אחר לא עשה אי פעם, ולמרות שלהיות עם אניקה יכול להיות מאתגר, ג’ונתן אוהב את הדברים שהופכים אותה לאחרת. הוא מבין מה שרבים אחרים לא. נראה שהוא גם יודע בדיוק מה לעשות כשאניקה נסערת . ואניקה שעל פי רוב הרגישה בלתי נראית, נבוכה ועצבנית בקרבת אנשים מרגישה עם ג’ונתן בטוחה ומוגנת. איתו היא מנסה דברים חדשים ומגלה עולם שונה מהשגרה הרגילה שלה. ובתמורה, היא מציעה לג’ונתן אהבה עזה ולא מתפשרת. יחד הם מצליחים לגרום לקשר ביניהם לעבוד ומצפים לבנות עתיד משותף.

שיקגו 2001 –  - אניקה מתגוררת בשיקגו ועובדת בעבודה שהיתה חלום חייה-  בספריה. כשהיא נתקלת במקרה בג’ונתן, בחנות המכולת בשיקגו, היא יודעת מה עליה לעשות: לאחוז בו ולא להרפות. הם נפרדו לפני עשר שנים, אך הקורא אינו מודע לסיבה. אניקה מנצלת את ההזדמנות להוכיח לג’ונתן שהיא לא הילדה שהוא הכיר פעם. יש להם הזדמנות שנייה להצית מחדש את אהבתם המיוחדת והם מחדשים את מערכת היחסים שלהם, כאילו לא חלף עשור , אך אירוע נוראי מסכן אותה.

כעת, לאחר שהם התחברו מחדש, האם יש תקווה למערכת היחסים שלהם?
האם הם יוכלו להתגבר  על הכאב והזמן שחלף?

הסיפור מסופר לסירוגין מנקודת מבטם של אניקה וג’ונתן, בין 1991 ל -2001,  בין מערכת היחסים הקודמת שלהם ובחזרה לשנת 2001 בה הם מנסים לחבור מחדש ולהבין את הסיבה שגרמה לפרדה בעבר. שתי נקודות מבט משותפות, אבל מהעמוד הראשון נשאבתי לקולה של אניקה שהיה משכנע הרבה יותר ולא יכולתי להפסיק לקרוא.  הדמות שלה כל כך רצינית וכנה, שאי אפשר שלא לאהוב אותה. יש בה משהו מקסים ורק רציתי לחבק אותה ולהגן עליה. השקפתה הלא מסוננת על החיים הייתה שונה, מרעננת  ונוגעת ללב, והמסע שלה היה יפה ומרגש. חוץ מזה, איך אפשר לא לאהוב מישהו שאומר: “אני אוהבת ספרים יותר ממה שאני אוהבת את רוב האנשים.” הייתי כל כך ממוקדת בה, שצרכיו הרגשיים של ג’ונתן הרגישו לעתים קרובות, משניים. אמנם מדובר בסיפור אהבה רומנטי מתוק, אך הסיפור העיקרי של אניקה שנמצאת על הספקטרום הוא החשוב ומה שהופך את הספר לקריאה כה יוצאת דופן. להגיד שאניקה “מוזרה” זה אנדרסטייטמנט. האופן בו היא מתמודדת עם האתגרים והמצוקות של חיי היומיום שובה לב, מעורר השראה וכובש.

טרייסי גרביס-גרייבס לוכדת את רגשות החרדה ולעיתים ההדרה של אניקה. הרומן עם ג’ונתן, במיוחד במהלך שנות הלימודים בקולג’, היה סופר מתוק, והשימוש בסיפור אהבה פשוט, מוסיף לשלמות ולכנות של הדמויות. הסיפור אולי קצת תמים, חסר ניצוצות וברקים  ונראה שהדברים תמיד מסתדרים עבור אניקה, גם אם הם נראים עגומים לזמן מה, אבל האופטימיות הזו עובדת עבור הספר, כי זה מחזק את הביטחון של אניקה שהדברים יסתדרו עבורה.

דמות משנה נפלאה היא חברתה הטובה של אניקה, ג’ניס, שהייתה באמת אור בחייה. ג’ניס עוזרת לאניקה לנווט בעולם מבחינה חברתית. היא פועלת כ”מתרגמת”, כאשת סוד וכמדריכה. האינטראקציה ביניהן נפלאה והופכת לחברות ארוכת שנים . ג’ניס דואגת לה ומחפשת אותה, מצילה אותה כשאחרים מנסים לנצל אותה. היא זו שאניקה שואבת ממנה רעיונות, ואליה היא פונה לייעוץ בנושא אינטראקציה עם בנים, איפור ואופנה.
“מי שהייתי פעם” הוא סיפור נפלא ומחמם לב על אהבה, קבלה, הכלה, על הזדמנות  שניה, על מסע וצמיחה אישית, חברות, ומשפחה, שנותן קול לדמות נשית עם אוטיזם,  להוביל את העלילה .ההתייחסות לתסמונת בכבוד וברצינות הראויים לה, תוך הוספת הומור ורגשות, נעשה היטב. מנקודת מבט זו הסיפור מאוד מקורי, ייחודי ומרענן!

ממליצה בחום!

נקרא כספר דיגיטלי באתר עברית.לטעימה מן הספר לחצו כאן:

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה