בין הקירות האלה - ג'יי. אל. ברג
תרגום: שי סנדיק
הוצאת לבבות
מרץ 2021. 383 עמודים
סיפור אהבה בין בחורה עם לב פגום ובחור שאיבד
הכל ואיך הם מוצאים נחמה אחד עם השני.
ליילה
נולדה עם מום בלב ובילתה את רוב חייה בכניסה ויציאה מבית החולים, כשהיא חולמת על
חיים מחוץ לכותליו. בגלל מחלתה היא לא ניהלה ילדות טיפוסית ולא חוותה את החוויות שיש לבנות רגילות. היא לא
למדה בתיכון, היא מעולם לא הייתה בים, היא מעולם לא יצאה עם נערים. יחד עם זאת,
היא הודתה לאל על שהיא ברת מזל שהיא בכלל בחיים בהתחשב במצבה. אמה הגנה עליה מהעולם. מה
שהפך את ליילה לנערה ביישנית ומאד תמימה.
עכשיו בגיל 22, היא סוף סוף מצפה להשתחרר מבית
החולים ולחיות את החיים כמו שתמיד התכוונה. אבל למרבה הצער, זה לא קורה, ושוב, היא
תקועה בתוך ה"כלא" בעל הקירות הלבנים.
ג'וד בן ה 25 מבלה את חייו בבית החולים כמו ליילה,
לא בגלל מחלה כלשהי, אלא מבחירה. הוא אח סיעודי בבית החולים שבו מאושפזת ליילה. הוא מסתובב
במסדרונות בית החולים מאז התאונה הטרגית שלקחה ממנו את מייגן, אהבת חייו, לפני 3
שנים. לבד ושבור לגמרי, הוא השאיר הכל מאחור כדי להישאר קרוב למקום האחרון
שבו בילה עם מייגן את הרגעים האחרונים לחייה. רגשות אשמה כבדים הופכים אותו למתבודד
שוויתר על אורח חייו המפואר בתקווה מעוותת שהליכה באותם המסדרונות שבהם שהתה
ארוסתו לאחר שנפצעה, תקרב אותו אליה. הוא מאמין שהוא לא ראוי לסליחה, ועבודה כאח
סיעודי היא הכפרה שלו. הזיכרונות והאשמה על אובדנה חזקים והוא לא יכול להרפות. הוא מין
רוח רפאים, שלא מתחברת לאף אחד, שתקן ומכונס בעצמו, מכסה את עצמו בקעקועים ושומר
על זהותו האמיתית בסוד מכל העולם.
המעבר מעבודתו במחלקת המיון למחלקה הקרדיולוגית, מפגיש בינו
לבין ליילה. הוא לא מאמין שלנערה שבילתה את חייה בבתי חולים ובניתוחים יש יותר
רצון לחיות מאשר לו. הוא מתבונן בה מרחוק מתמכרת להנאות הפשוטות של החיים, ומשהו
בלבו מתעורר. לראשונה מזה שלוש שנים, הוא מרגיש משהו מעבר לריקנות, וכשהוא לומד על מצבה של ליילה, הוא מחליט לנסות ולהכניס אושר לחייה. הם הופכים
במהירות לחברים, ועם הזמן, הם מפתחים רגשות חזקים יותר. דרך ליילה, ג'וד מוצא את
הרצון להתחיל לחיות שוב.
ליילה יצרה רשימה של דברים שהיא תרצה לעשות מתישהו, בהנחה כמובן שהיא תחיה חיים בריאים מספיק כדי לעזוב את בית החולים. ג'וד מגלה את רשימת המשאלות שלה, ומנסה להגשים לה כל אחת מהן.
"בין הקירות האלה" מספר על שני לבבות
שבורים שנאבקים להיות שלמים.
כשהתחלתי לקרוא את הספר, ציפיתי לסיפור טרגי, כזה
שיגע בלבי. למרות שזה לא הסיפור הכי מקורי, לספר היה פוטנציאל ולי היו תקוות
גדולות, אבל קרה ההיפך והתחושה היתה כאילו התנגשתי בקיר בטון.
הסיפור מתחיל על ידי הצגת שני הגיבורים ואנו
מתוודעים לסיפור האישי של כל אחד מהם, ולמיפגש הראשון ביניהם. אלא שמאותה נקודה
ואילך הסיפור הופך להיות בנאלי, לא מקורי וקלישאתי. הדמויות לא הרגישו מציאותיות, האהבה
שלהם לא דיברה אלי. דברים קרו מהר מדי, ובלי הרבה הגיון. אני לא מוצאת שום דבר שריגש אותי בו, אפילו קצת.
העלילה עוסקת בנושא מאוד רגיש. מוות ומחלה
סופנית. אבל אני מודה שדי התאכזבתי. העיסוק במחלה, בהשתלות, בהחלמה היתה מועטת וממש מאכזבת. כך גם האהבה ביניהם. רוב הספר השתעממתי, ויותר מפעם אחת רציתי
להפסיק לקרוא ,אבל בסופו של דבר סיימתי אותו.
מצאתי את עצמי מתאמצת להאמין שג'וד יכול להתאהב
בכזו מהירות בליילה, במיוחד אחרי שהסופרת טורחת לספר לנו עד כמה הוא שבור ועד כמה במשך 3
השנים האחרונות הוא מלא ברגשות אשמה ועצב, משוכנע שלעולם לא יתגבר על האבל, ותוך
פרק אחד מאוהב בטירוף בליילה, מבלי שום מאבק פנימי. קצת קשה היה לקבל את זה בלי
לחוות את מסע ההתאהבות שלהם... השינוי של ג'וד ממתבודד עצוב למאוהב, והשינוי של ליילה מנערה ביישנית
שמעולם לא היה לה חבר למפתה, היה פשוט מהיר מדי.
לסיכום:
העלילה איטית ומתפתחת לאט ומעט.
מי שמצפה לרומן עצוב, דרמטי ושובר לב, לא
ימצא את זה כאן.
הספר נותן מקום לסיפור האהבה בין ליילה וג'וד,
סיפור שהיה משעמם ברובו.
לשיקולכם.ן
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה