החוף האינסופי - ג'ני קולגן
תרגום: ניצן
לפידות
הוצאת
הכורסא,מודן
מאי 2022. 398 עמודים
"החוף
האינסופי" הוא ספר המשך ל"בית קפה ליד הים", ואם לא קראתם את הספר
הראשון, אני בהחלט מציעה לקרוא אותו קודם.
ג'ני קולגן פונה אל הקוראים בפתיחת
הספר ומתזכרת את ארועי הספר הראשון, ועושה זאת גם במהלך העלילה, כך שהספר הזה ממשיך מהמקום שבו השארנו את הדמויות בספר הקודם, בו
התוודענו אל פלורה מקנזי
שעזבה את עבודתה היוקרתית כעורכת דין בלונדון וחזרה לחיות עם משפחתה במקום בו
גדלה, באי מיור בהיילנדס הסקוטיים. היא עסוקה בניהול בית קפה שהפך ללב הקהילה, מקום שלא היה רק מקום לשתות בו קפה ולהנות ממאפה טעים,
אלא מקום שתושבי האי הלכו אליו בכל פעם שהרגישו בודדים, מתוך ידיעה ברורה שמישהו יקשיב
להם. הספר הראשון מסתיים בכך שפלורה נמצאת בשלבי התחלה של רומן עם ג'ואל, הבוס שלה
לשעבר.
ב"חוף האינסופי" פלורה וג'ואל,
נמצאים בזוגיות ונפגשים כשג'ואל מגיע לאי, לטפל בעסקיו של קולטון העשיר. פלורה לא בטוחה ברגשותיו וברמת המחויבות של ג'ואל כלפיה. הוא אמנם
עבר למיור כדי להיות איתה, אבל מערכת היחסים שלהם לא חפה מבעיות שכן עבודתו גורמת
לו להיות רחוק ממנה פיסית במשך ימים רבים ובנוסף הוא גם מרוחק ממנה רגשית, כי ג'ואל,
שגדל כיתום בבתי אומנה הפך לגבר סגור ומופנם שנמנע מלדבר על שנות ילדותו . הוא
שומר לעצמו את הזכרונות שהופכים למין סוד שרובץ כענן מעל מערכת היחסים שלו עם
פלורה. פלורה יודעת שהיא מאוהבת בו ולא רוצה את הריחוק הזה ולכן, כשג'ואל
יוצא לנסיעת עסקים בניו יורק, וחזרתו מתעכבת, פלורה מתכוננת להפתיע אותו.
האם נישואים יעלו על הפרק?
מלבד
הסיפור של פלורה וג'ואל הספר מתמקד בחייהן של דמויות אחרות שמתגוררות באי, דמויות שהפכו
את הקריאה למעשירה ומעניינת יותר, למרות שהם לא השתלטו לחלוטין על העלילה. לאף אחת מהדמויות בספר הזה לא קל, לכולם יש לפחות בעיה אחת או קושי גדול
, למי מהן פחות ולמי יותר.
הסיפור
של פינטן(אחיה של פלורה) וקולטון(המיליארדר האמריקאי שעבר לגור באי). השניים
מאוהבים מאד, עומדים להינשא, אך קולטון שומר סוד הרסני והוא מכריח גם
את ג'ואל לשמור אותו.
יש את הסיפור של לורנה(חברתה של פלורה), שמאוהבת בסאיף. למעשה, הייתי מרותקת לדמותו הנוגעת ללב של סאיף, רופא, פליט סורי שעזב את אשתו ושני ילדיו בסוריה והגיע לאי בחיפושיו אחרי מקום טוב יותר לחיות בו איתם. הוא אינו יודע מה עלה בגורלם, האם הם עדיין בחיים, והוא מתמודד עם הסיכוי המייסר להתאחד איתם בארץ שהם לא מכירים. זו גם הסיבה שהוא אינו יכול להרשות לעצמו להרגיש משהו כלפי לורנה. בנוסף, לסאיף התמודדות יומיומית להשתלב כאחד מתושבי האי, להתמודד עם שברון הלב שלו ולהסתגל למדינה חדשה.
אם לומר את האמת בזכות סאיף המשכתי
לקרוא את הספר...
פלורה מוצאת הנאה באי ובאנשים החיים
בו, וכאשר לוויתן נדיר נצפה בחופי מיור תושבי המקום לא
מתעלמים מהאמונות הטפלות ומרגישים שזה אות מבשר רעות.
האם הקיץ יביא אושר או טרגדיה אל האי?
בית הקפה, הלווייתנים והאווירה באי מיור נשמעים כמו מקום מרתק ונפלא לחופש. התיאורים הקשורים באי הפכו את הקריאה למושכת ומעניינת אבל אם להיות כנה, יש יותר מדי תתי עלילה, תוספות, ומידע בסוגריים, שהפריעו לקריאה לזרום.
"החוף האינסופי" לא היה רומנטי ומתוק כמו הספר הראשון, אבל היה מעניין לקרוא על הקהילה של מיור ולעקוב אחר חייהם של הדמויות הראשיות. הספר התחיל טוב, לקראת האמצע קצת הלך לאיבוד ובסוף השתפר. הוא יצר בעיות שלא לצורך, לקח את כל מה שהיה טוב בסוף הספר הראשון, ואז פתר אותן בצורה הרבה פחות מספקת.
ד.א. בסוף הספר הקוראים מתוגמלים עם מספר מתכונים
טעימים שהוזכרו במהלך העלילה.
לשיקולכם.ן
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה