צרות צרורות – קייט קנטרברי

 צרות צרורות – קייט קנטרברי

תרגום: אוולין שור

הוצאת סקרלט

יוני 2023. 488 עמודים

האם יש משהו יותר קלישאתי מגננת שחוזרת לעיירה הקטנה שלה כדי לגלות שהילד הביישן מבית הספר, מאוהב בה מאז ומתמיד?

כנראה שלא.

אבל העניין עם קלישאות הוא, שהן עובדות. 

וכך גם הספר הזה.

 

שיי עוברת שרשרת ארועים חסרי מזל.

שעות ספורות  לפני טקס נישואיה, כשהיא יושבת בכנסיה בשמלת כלה מרשימה היא מקבלת שיחת טלפון מארוסה המודיע לה שהוא לא מתכוון להגיע ולהינשא לה.

כמה שבועות אחרי, בזמן שהיא  מנסה להבין מה לעשות עם עצמה ואיך להמשיך הלאה, היא מגלה שסבתה לולי, הורישה לה את חוות "טווין טוליפ" בפרנדשיפ, רוד איילנד, אך עליה לעמוד בשני תנאים. עליה לעבור לגור בפריינדשיפ, ועליה להתחתן תוך שנה. שיי רואה בכך הזדמנות להתחלה חדשה, לוקחת שנת הפסקה מעבודתה, אבל כשהיא נתקלת בנואה, חברה הוותיק מהתיכון שעדיין גר בסמוך, ומספרת לו על הירושה, הוא מציע לה עיסקה: להינשא לו נישואי נוחות, כדי לשמור על החווה שלה, וברגע שהשנה תגמר, היא יכולה להתגרש ממנו. בתמורה, הוא רוצה רק פיסת אדמה קטנה לעצמו.

שיי שחתונה בכלל לא עומדת לנגד עיניה אחרי הטראומה שחוותה עם האקס שלה, לא יודעת מה היא רוצה, אבל מקבלת את הצעתו של נואה ובכך מתכוונת להציל את המקום היחיד שאי פעם קראה לו בית.

נדמה שנואה הוא דובון ביישן וזועף אבל אל תתנו לכל זה להטעות אתכם. הוא בחור חכם, נאה, עו"ד במקצועו, אבל בכל מה שקשור לשיי הוא  מגונן ורכושני.  הוא מכין ריבות ואופה לחם, מה שמקנה לו את הכינוי "אבא אופה לחם" מג'יימי, החברה הכי טובה של שיי. בנוסף, הוא האפוטרופוס של האחיינית הכי חמודה, מצחיקה ומקסימה, ג'יני בת השש, גונבת ההצגה, שהתברכה בדמיון עשיר, בהפרעת קשב וריכוז, בפה ללא פילטרים, ובאהבה לכלבים חתולים ועיזים, באמצעותם היא מביאה צחוק ושמחה לספר.

שיי זוקוני היא מורה מתוקה ואכפתית, עם גישה נפלאה לילדים, שמרבית האנשים בחייה עזבו אותה בשלב זה או אחר, והשאירו אותה עם חוסר ביטחון ובעיות אמון, במחשבה שבסופו של דבר כולם יעזבו אותה.

מאד אהבתי את שיי. היא דמות שמצד אחד נקרעתי בין הרצון לחבק ולהגן עליה מהעולם ומצד שני לבעוט בה כדי להעיר אותה מהדרך שבה היא מחבלת בעצמה. היא אדיבה, ידידותית, גמישה, חכמה ועובדת קשה, אבל לפעמים היא מקובעת בהתייחסות להערכת עצמה. לכן, התפתחות הדמות שלה היתה נהדרת. היא למדה כל כך הרבה על עצמה והצליחה להתגבר על פחד הנטישה שלה.

אהבתי את החברות הנשית של שיי וחברותיה. הן היו החברות הכי טובות שהיא יכלה לבקש, שתמיד היו שם ותמכו אחת בשנייה. בעיקר בינה לבין ג'יימי. הן היו סלע אחת של השניה.

אהבתי את הגישה החיובית לגבי דימוי הגוף של שיי. לא רואים את זה הרבה בימינו.

נואה ביישן, מגושם במילים, חכם, חזק, רומנטי, ומגן על שיי. האיש שלקח על עצמו בעיות של אחרים, דמות האב המושלמת לג'יני, עם חווה שירש לאחר מות אביו והפך למכרה זהב אמנם נרגן  לעיתים אבל יש לו לב ענק. אהבתי איך הוא התייחס לשיי מתוך דאגה כנה וכבוד, ואיך בקש את הסכמתה לפני שהתקדם במערכת היחסים שלהם.

השניים דיברו בפתיחות ובבגרות על הנישואים ה"מזוייפים" שלהם, על הפחדים שלהם, הרגשות המתפתחים שלהם, והתנהגו כמו המבוגרים שהם, בני 30.

"צרות צרורות" הוא ספר מתוק כמו ריבה המספר על עיירה קטנה, על רומנטיקה שמתפתחת בעקבות נישואי נוחות, בין שיי ונואה חברים טובים מימי ביה"ס. העלילה הייתה מעניינת, הכימיה בין הדמויות נבנית לאט ובהתמדה וכל אינטראקציה ביניהם הרגישה טבעית ואמיתית, והאווירה של שווקי איכרים בעיירות קטנות הוסיפה רגעים ביתיים נפלאים.

אם אתם מחפשים רומן נעים שיגרום לכם לחייך, ויהיה אסקפיזם לכמה שעות ,זה הספר בשבילכם.

לכולם מגיע נואה בארדן בחיים, ושאף אחד לא יגיד לכם אחרת!