המופע של גארי - נל ליישון

המופע של גארי - נל ליישון

תרגום: רותם עטר

הוצאת תשע נשמות

מרץ 2022 . 277 עמודים

נקרא כעותק דיגיטלי

המספר שלנו  הוא גארי. אנו פוגשים אותו כמבוגר כשהוא נחוש בדעתו לספר לקורא את סיפורו. הוא לוקח אותנו מילדותו המוזנחת בשיכון בלונדון, שם הוא סובל  מהתעללות פיסית מידי אביו הפושע ומהזנחה של אם אלכוהוליסטית, לצד אחיו אלן, ואחותו הקטנה. אביו העבריין והמתעלל הוא אבא שצץ מדי פעם בנקודות שונות בחייו של גארי, וגורם לגארי לפחד שהגנטיקה המשותפת שלהם, תהפוך אותו לעבריין ותוביל אותו להעביר את חייו בכלא כמו אביו.

גארי הופך להיות כייס, פורץ, גנב. הוא עדיין לומד בחטיבת ביניים כשאביו מוציא אותו בפעם הראשונה לרחוב כדי לגנוב, וגארי מוכיח שהוא לומד מהר. כשהוא נתפס בפעם הראשונה  הוא לא יותר מאשר ילד אך ביום שהוא משתחרר מהכלא הוא חוזר לגנוב והופך את הכייסות והגניבות ל"קריירה". אלא שגארי הוא לא סתם גנב. הוא אינטליגנטי , מכיר את כל הטריקים, הסחות הדעת, התחבולות והמזימות הקשורים במקצוע והוא בטוח ביכולתו למצוא את דרכו ולצאת מכל מצב.

יש לו אישיות שופעת כריזמה, דיבור חלקלק, ו"אינסטינקטים בריאים". הוא יודע לשקר ועושה זאת טוב מאוד, ולמרות שהוא עושה דברים רעים שראויים לגינוי, יש ארועים שבהם הוא מציב גבולות שהוא לא עובר אותם, או ארועים שהוא לא יקח בהם חלק. הרגעים האלה הופכים אותו לאנושי.

 

עד כמה שהספר מטריד וקשה, יש בו הומור עדין ותחושת יושר. אי אפשר להפסיק לקרוא, למרות שברור לאן הרכבת הדוהרת הזו מובילה. די מתסכל לראות את הסתירות, את העליות והמורדות בחייו, ואיך הוא טובע יותר ויותר במציאות שמקיפה אותו, מציאות של עוני, פשע וייאוש שהופכים לחלק בלתי נפרד מחייו. כואב לראות איך הוא מחמיץ את ההזדמנויות המעטות לשבור את המעגל ולצאת החוצה. גארי חכם יותר מכל אחד, גארי חושב שהוא חכם יותר מכל אחד, ובכל זאת הוא עושה את אותן טעויות כמו כולם, ואפילו גדולות יותר.

 

נל ליישון נותנת "קול" ייחודי לגארי ולכל אחת מהדמויות. קול שניתן לזיהוי, גם אם לכולם יש דברים משותפים. גארי הוא מספר יוצא דופן, וסגנון הדיבור שלו ישיר ולא נרתע, תופס ולא מרפה עד העמוד האחרון. הוא מדבר בשפת רחוב, שואל את הקורא שאלות ופונה אליו לעתים קרובות כדי להתייחס לעובדות שהוא רואה צורך להדגיש.

"אוקיי, תתקרבו, תתקרבו. בואו הנה, כן, יפה מאוד. שבו. קחו את הספר. הכול טוב? יושבים בנוח? יפה. אז בואו נתחיל במופע של גארי"

הסיפור מסופר בפרקים קצרים, כמו הבזקים, שמתארים רגעים מחייו של גארי, חיים שהוא מעולם לא באמת נהנה מהם, באנגליה של שנות השבעים/שמונים, בעידן תאצ'ר.

 

זה סיפור מתריס של ילדות, של חלומות, של גיהנום ואכזבה.

סיפור בלתי נשכח. מבריק.

וכדי לדעת מה עלה בגורלו של גארי תצטרכו לקרוא אותו בעצמכם.

אני אהבתי. מאד.

 

*****

"המופע של גארי ״ מתבסס על שיחותיה של נל ליישון עם אסירים לשעבר ומכורים בגמילה.

 

מאישה לשועלה - דייוויד גארנט

מאישה לשועלה - דייוויד גארנט

תרגום:יותם בנשלום

הוצא' תשע נשמות

יולי 2017.

 iCast - ספרים מוקלטים

נובלה קטנה שנכתבה על ידי דייוויד גארנט, בשנת 1922.

הכותרת "מאישה לשועלה" מספרת כמעט את כל הסיפור.

סילביה פוקס וריצ'ארד טלבריק הם זוג צעיר ונשוי שיום אחד תוך כדי טיול אחה"צ ביער ליד אחוזתם, כשהם מנהלים שיחה על צייד, גברת טלבריק הופכת לשועלה.

אחרי ההלם הראשוני של שניהם, מר טלבריק מבין שהשועלה היא אשתו הוא מקבל את הטרנספורמציה שלה בצורה סטואית ובדאגה רק לנוחותה ובטיחותה, תוך נסיון עיקש להמשיך את חייהם כאילו דבר לא ארע, תוך נקיטת כל האמצעים להגן עליה מסכנה.

בתחילה מדובר רק בשינויי של המראה החיצוני. היא עדיין אוכלת איתו ליד השולחן ושומרת על נימוסי השולחן, משחקת קלפים, הוא מלביש אותה בבגדים ,היא ישנה איתו במיטה, מבינה מה הוא מדבר אליה, ולמרות שזה מוזר האהבה ביניהם גדולה. היא מנשקת ומלקקת אותו,מניחה את ראשה בחיקו, ונותנת לו לסרק אותה ולבשם אותה.

לאט לאט הדברים מתחילים להשתנות. טבעה החייתי של סילביה הופך להיות דומיננטי יותר ויותר, ומחליף את טבעה המעודן לשעבר כגב' טלבריק. היא מתנגדת ללבוש את הבגדים, מבקשת לצאת לטיול ארוך מחוץ לחצר, רודפת אחר הברווזים ליד הבריכה, הרגלי האכילה שלה משתנים, היא ישנה למרגלות המיטה, ומתחילה להסתכל על יונת המחמד שלה שבכלוב כאילו היא זוממת לטרוף אותה.

כל השינויים הללו מעציבים את מר טלבריק שלא מבין את הרצון ההולך וגובר של אשתו להיות כמו שהיא נראית, שועלת בר, אך באין ברירה אחרת, הוא מסתגל.

ככל שעובר הזמן, הטבע עושה את שלו, השועלה הופכת פראית, עד שהיא בורחת , וחיפושיו של מר טלבריק אחריה מעלים חרס בידיו. הוא נכנס לדיכאון, מקלל את אלוהים ואת גורלו, מזניח את עצמו ואת ביתו, מתרחק מאנשים ומפתח שנאה כלפיהם אך לא פוסק מלחפש אחריה. יום אחד היא מתקרבת לביתו ומובילה אותו ליער, אל המחילה באדמה בה היא חיה, ושם מתגלים לעיניו גוריה. הוא מוצא עניין חדש בחיים וכל בקר מתייצב ליד המחילה ומשחק איתם, מקבל אותם באהבה למרות רגש הקנאה ותחושת הבגידה הבלתי נמנעים שהוא חש על כך שאשתו מצאה לה "גבר" אחר, שועל. נדמה שמר טלבריק עובר שינוי בעצמו, ומתחיל להתנהג כמו חיה שוכב על האדמה,מגדל שיער פרא , עד  הסיום הבלתי נמנע והטרגי.

הנובלה בוחנת מה קורה כאשר בני זוג במערכת יחסים אוהבת מתמודדים עם אירוע מזעזע שאין ממנו דרך חזרה. האם הם ממשיכים להתנהל כזוג בהתחשב בשינויי המהותי המבדיל בין אורח חייהם, העדפותיהם וצרכיהם?

אפשר לפרש את הנובלה כשיר הלל לכוחה המתמשך של האהבה, או שהיא משל עם מוסר השכל, שאם אתה אוהב מישהו אתה חייב לשחרר אותו, אל תחזיק במשהו כשאתה יודע שזה נגמר. 

אפשר להתייחס לנובלה כסיפור אזהרה לגבי האופן שבו מערכות היחסים נתונות לשינויים, ומספיק צד אחד שיוביל להרס הזוגיות. לי נראה שיש כאן אזהרה מפני הסכנות שבהכחשה, של היצמדות למערכת יחסים שבורה מעבר לתיקון, של כישלון להתמודד עם העובדה שמישהו שאתה אוהב השתנה.

"מאישה לשועלה" הוא ספר קטן, מקסים ומיוחד. סיפור משובח ונוגע ללב. אלגוריה לאהבה, אבהות, קנאה, סליחה ושליטה.

ממליצה מאד לקרוא את  "אחרית דבר" שנכתבה על ידי פליסיה שרון בה היא מבארת, מנמקת ומסבירה את הרבדים השונים בנובלה והמשמעויות הנסתרות לגבי כל אחת מההתפתחויות והשינויים שעוברות הדמויות בנובלה. 

מזל קטן- קלאודיה פיניירו

מזל קטן- קלאודיה פיניירו

תרגום:  יוסי טל

הוצאה:  תשע נשמות

אוגוסט 2016.

עותק דיגיטלי אתר עברית.

מרי לוהאן, תושבת בוסטון מזה עשרים שנה, חוזרת לראשונה למולדתה ארגנטינה ולעיירת מגוריה טמפרליי, פרבר מנומנם ונעדר ייחוד של בואנוס איירס. מטרתו המוצהרת של הביקור היא ביצוע הערכה של בית ספר אנגלי מקומי, המבקש לקבל את תו האיכות של המכון החינוכי שבו מרי עובדת. אלא שלא מדובר בעוד ביקור מולדת ידידותי. מרי עזבה את טמפרליי בסערה בעקבות אסון נורא שפקד אותה ושבעקבותיו היא נעשתה לאדם שנוא ומנודה. אמנם בשני העשורים שחלפו מאז השתנו שמה של מרי (שנקראה בעבר מרילה לאוריה, ועוד לפני כן מריה אלנה פוחול), המראה החיצוני שלה, ואפילו הקול והמבטא, אבל היא עדיין אחוזת אימה מהמפגש המחודש עם  עיירת ילדותה וחרדה מהאפשרות שמישהו משונאיה או מאוהביה, יזהה אותה.

מרי נאלצת להתעמת עם השדים מעברה, עם ההשלכות של הבחירות שהיא קבלה בעבר, וגם עם זכרונות ילדותה הלא מאושרים כבת יחידה לאם חולת נפש ואב חסר אונים, ועם נישואיה בגיל צעיר לגבר שמעולם לא אהב אותה באמת.

"מזל קטן" מתחיל לאט. בעדינות. מעורר סקרנות מהעמוד הראשון. הרצון להבין את התעלומה ולפתור אותה לוכד את הקורא ומעורר את סקרנותו. הכתיבה של פיניירו מושכת אותך וגורמת לך לצלול בים העמוק של סיפורה. לכתיבתה יש את הפשטות שמשדרת עולם ומלואו. מדויקת, מרגשת, בוטה, והיא יודעת מה לשתף ומתי. מבנה הספר כל כך מקורי, שאין לך ברירה אחרת מאשר להתאזר בסבלנות ולהתענג על כל מילה, ולחכות לגילוי הבא. אי אפשר לעזוב את הסיפור עד שיסתיים, עד שכל קטעי הפאזל יונחו במקומם.

שלושה שמות, שלושה מקומות בחיים, אדם אחד.

נחשפתי לעבר שלה, ראיתי אותה מקימה משפחה. ראיתי אותה עומדת בפני טרגדיה, דחייה, מאבדת את כל מה שהיה לה. ראיתי אותה נפרדת ממי שהיא הכי אהבה. ראיתי אותה בורחת, נוטשת, מענישה את עצמה, ממציאה את עצמה מחדש. ראיתי אותה מהרהרת בחייה ...

כמה אנשים פגועים כמו מרי משוטטים ברחבי העולם, מייחלים למישהו שיעזור להם לתקן דברים, לפני שישברו ולא ניתן יהיה לתקן את הניתן לתיקון? אנשים רבים מוקפים בשתיקה, בבדידות, ומשחזרים במוחם אירוע הרה גורל, שיחה שהרסה חיים. פיניירו דברה אל לבי ואני הקשבתי לה. הד קולה עדיין מהדהד בי. למרות שמרי  "פגועה" וחלשה, היא חזקה בדרכה שלה. הגיבורה היא האישה העצובה ביותר בעולם שמתמודדת עם חוסר מזל, כזה שקורה תוך שניה, ומשנה את חייהם של אנשים לנצח.  היא חיה יותר מעשרים שנה עם לב שבור, עד שבעל כורחה היא נאלצת להתמודד עם מעשי העבר.

"מזל קטן" הוא פנינה קטנה שמצליחה להעביר כל רגש ותחושה, זיכרונות ומציאות, ולהשאיר תערובת של שמחה וכאב בנשמה. גם אם הדמויות מוקצנות ומייצגות טוב ורע אולטימטיבי, הספור מתייחס לנושאים אקטואליים כמו שיפוט לקוי, אמהות, משקל דעת הקהל, קשרים זוגיים, טראומה, רגשי אשמה, נטישה, שכול ותקווה.

מעט מאוד ספרים גורמים לי להרגיש כאילו יש גוש בגרוני, "מזל קטן" היה אחד מהם.

ממליצה מאד מאד !

צבע החלב - נל ליישון

צבע החלב - נל ליישון

תרגום: רותם עטר

תשע נשמות . יולי 2018 . 224 עמ'

"צבע החלב" מספר את סיפורה קורע הלב של מרי.

הוא מסופר בגוף ראשון מפי מרי, נערה ממשפחה כפרית ענייה, שכותבת אותו כעדות לחייה באנגליה בשנת 1830 ומתאר את קורותיה על פני ארבע עונות בלבד, במהלך שנה אחת, בה התחוללו שינויים גדולים בחייה.

מרי היא נערה מרדנית בת 14-15, האחות הצעירה מתוך ארבע, בעלת "פה גדול' ולשון מושחזת ומום מלידה ברגלה, ושערה בצבע החלב.  למרות פשטותה היא שנונה, כנה ואיכפתית ומוצאת את היופי בכל דבר אם זה הפריחה, אם זה חום גופה של הפרה או השמש בשמיים שמסלקת את העננים.

היא מקפידה להצהיר שהיא "לא הולכת להשתנות ולא לשנות את הדיבור". היא כותבת בתחושת דחיפות שסיבתה מתבררת רק בסוף הספר, ובמהלכו היא מספרת, בין היתר, על מריבותיה עם שלוש אחיותיה הגדולות, על עבודתן המפרכת במשק המשפחתי מעלות החמה ועד שקיעתה, תחת עינו הפקוחה וידו המצליפה של אב אלים המאוכזב שרק בנות נולדו לו, ושלימוד קרוא וכתוב לא בא בחשבון

"הוא לא יכול להרשות את עצמו שאנחנו נהיה בבית ספר ונלמד דברים שלא יעזרו לנו בכלום כי זה לא חשוב לבן אדם לדעת איך לקרוא מילים ולכתוב אותם אם הוא עסוק ומרים אבנים מהאדמה…" (עמ' 24).

היא מספרת על אם רודנית, שצופה מהצד ולא עושה דבר למען בנותיה, וסבא חולה שזרוק במחסן התפוחים ונפשה של מרי קשורה בנפשו, והוא היחיד שנותן לה כוח באהבתו אליה.

מרי מספרת על הרחקתה מהבית לטובת עבודה כמשרתת בבית הכומר, מאחר ואשת הכומר חולה והכומר זקוק לעזרה בטיפול בה, ועל איך היא לומדת קרוא וכתוב. הקריאה והכתיבה עלו לה במחיר כבד, אבל זה הדבר היחיד שהיא יכלה לעשות כדי לגרום לסבא שלה להיות גאה בה.

נדמה שהחיים מטיבים עם מרי בבית הכומר. יש לה מיטה לעצמה, בגדים נקיים,אוכל בשפע ובית נאה ומחומם לחיות בו ,והערכה על עבודתה מאשת הכומר, גם מעדנה, עובדת הבית הותיקה ומהכומר עצמו.

"זה הספר שלי ואני כותבת אותו עם היד שלי. בשנה הזה אלף שמונה מאות שלושים ואחת למושיענו אני הגעתי לגיל חמש עשרה ואני יושבת על יד החלון ואני רואה הרבה דברים"

 אך לא כך הוא.

חייה בחווה עם משפחתה היו קשים, אבל חייה נעשו קשים יותר כשעברה לגור עם הכומר ומשפחתו.

הרעיון שמרי "נמכרת" על ידי אביה לכומר, לעבודות משק בית נראה בימינו מחריד, אך בשנת 1830 זה לא היה ארוע יוצא דופן. ומרי,כמו כל הדברים האחרים בחייה, מקבלת את גורלה. אביה של מרי שחיפש איך  להרוויח כמה שיותר כסף, סירב לשקול, אפילו לרגע , את רווחת בתו הצעירה ואת האפשרות שהיא עלולה להיתקל ברוע בלתי צפוי עם תחילת חייה החדשים אצל הכומר. אך שם,  מתחילה דרמת חיים אחרת, המסופרת בגוף ראשון, בקול אישי, כאוב.

"צבע החלב" הוא סיפור של יופי ופשטות, הנובעים בעיקר מהעובדה שגיבורת הסיפור, היא נערה צעירה שמתארת את העולם בשפה עילגת וכותבת כמי שרק למד עכשיו לקרוא ולכתוב. היא כותבת עד שכואבות לה האצבעות, וחוזרת שוב ושוב על שמה, על האותיות המרכיבות אותו ומספרת את העוולות האיומות, המקובלות, שאם לא תכתוב אותם, אף אחד לא ידע עליהן.

היא חוזרת על כך שהיא תספר את הסיפור שלה כראות עיניה, בזמנה שלה ובסגנון שלה .

ואכן הסיפור מסופר בדיאלקט של אנגליה הכפרית של המאה ה -17, וכתיבתה של מרי היא פשוטה, ללא סימני פיסוק, הדקדוק והתחביר לא תקינים , אבל בהם טמון קסמו של הסיפור, כי זה קולה של מרי. והקול שלה כל כך טבעי, כל כך נכון עד שאי אפשר שלא להתאהב בה. היא לא מתכוונת להקסים את הקורא היא לא מחפשת להתחבב על הקורא אבל הסגנון החשוף והישיר של הדיבור שלה נכנס ללב ואי אפשר לעמוד בפניו.

"צבע החלב" הוא ספר מדהים! קשה להאמין כמה רגש ועוצמה מתוארים בספר כה קטן!

הוא מאותם ספרים שאי אפשר להניח מהיד.

****

נל ליישון, שהיא מחזאית ותסריטאית לצד היותה סופרת, רוקמת בבטחה את עולמה המצומצם, דמותה הכובשת ולשונה של מרי, כשהתרגום המצוין של רותם עטר משלים את המלאכה.