מאישה לשועלה - דייוויד גארנט

מאישה לשועלה - דייוויד גארנט

תרגום:יותם בנשלום

הוצא' תשע נשמות

יולי 2017.

 iCast - ספרים מוקלטים

נובלה קטנה שנכתבה על ידי דייוויד גארנט, בשנת 1922.

הכותרת "מאישה לשועלה" מספרת כמעט את כל הסיפור.

סילביה פוקס וריצ'ארד טלבריק הם זוג צעיר ונשוי שיום אחד תוך כדי טיול אחה"צ ביער ליד אחוזתם, כשהם מנהלים שיחה על צייד, גברת טלבריק הופכת לשועלה.

אחרי ההלם הראשוני של שניהם, מר טלבריק מבין שהשועלה היא אשתו הוא מקבל את הטרנספורמציה שלה בצורה סטואית ובדאגה רק לנוחותה ובטיחותה, תוך נסיון עיקש להמשיך את חייהם כאילו דבר לא ארע, תוך נקיטת כל האמצעים להגן עליה מסכנה.

בתחילה מדובר רק בשינויי של המראה החיצוני. היא עדיין אוכלת איתו ליד השולחן ושומרת על נימוסי השולחן, משחקת קלפים, הוא מלביש אותה בבגדים ,היא ישנה איתו במיטה, מבינה מה הוא מדבר אליה, ולמרות שזה מוזר האהבה ביניהם גדולה. היא מנשקת ומלקקת אותו,מניחה את ראשה בחיקו, ונותנת לו לסרק אותה ולבשם אותה.

לאט לאט הדברים מתחילים להשתנות. טבעה החייתי של סילביה הופך להיות דומיננטי יותר ויותר, ומחליף את טבעה המעודן לשעבר כגב' טלבריק. היא מתנגדת ללבוש את הבגדים, מבקשת לצאת לטיול ארוך מחוץ לחצר, רודפת אחר הברווזים ליד הבריכה, הרגלי האכילה שלה משתנים, היא ישנה למרגלות המיטה, ומתחילה להסתכל על יונת המחמד שלה שבכלוב כאילו היא זוממת לטרוף אותה.

כל השינויים הללו מעציבים את מר טלבריק שלא מבין את הרצון ההולך וגובר של אשתו להיות כמו שהיא נראית, שועלת בר, אך באין ברירה אחרת, הוא מסתגל.

ככל שעובר הזמן, הטבע עושה את שלו, השועלה הופכת פראית, עד שהיא בורחת , וחיפושיו של מר טלבריק אחריה מעלים חרס בידיו. הוא נכנס לדיכאון, מקלל את אלוהים ואת גורלו, מזניח את עצמו ואת ביתו, מתרחק מאנשים ומפתח שנאה כלפיהם אך לא פוסק מלחפש אחריה. יום אחד היא מתקרבת לביתו ומובילה אותו ליער, אל המחילה באדמה בה היא חיה, ושם מתגלים לעיניו גוריה. הוא מוצא עניין חדש בחיים וכל בקר מתייצב ליד המחילה ומשחק איתם, מקבל אותם באהבה למרות רגש הקנאה ותחושת הבגידה הבלתי נמנעים שהוא חש על כך שאשתו מצאה לה "גבר" אחר, שועל. נדמה שמר טלבריק עובר שינוי בעצמו, ומתחיל להתנהג כמו חיה שוכב על האדמה,מגדל שיער פרא , עד  הסיום הבלתי נמנע והטרגי.

הנובלה בוחנת מה קורה כאשר בני זוג במערכת יחסים אוהבת מתמודדים עם אירוע מזעזע שאין ממנו דרך חזרה. האם הם ממשיכים להתנהל כזוג בהתחשב בשינויי המהותי המבדיל בין אורח חייהם, העדפותיהם וצרכיהם?

אפשר לפרש את הנובלה כשיר הלל לכוחה המתמשך של האהבה, או שהיא משל עם מוסר השכל, שאם אתה אוהב מישהו אתה חייב לשחרר אותו, אל תחזיק במשהו כשאתה יודע שזה נגמר. 

אפשר להתייחס לנובלה כסיפור אזהרה לגבי האופן שבו מערכות היחסים נתונות לשינויים, ומספיק צד אחד שיוביל להרס הזוגיות. לי נראה שיש כאן אזהרה מפני הסכנות שבהכחשה, של היצמדות למערכת יחסים שבורה מעבר לתיקון, של כישלון להתמודד עם העובדה שמישהו שאתה אוהב השתנה.

"מאישה לשועלה" הוא ספר קטן, מקסים ומיוחד. סיפור משובח ונוגע ללב. אלגוריה לאהבה, אבהות, קנאה, סליחה ושליטה.

ממליצה מאד לקרוא את  "אחרית דבר" שנכתבה על ידי פליסיה שרון בה היא מבארת, מנמקת ומסבירה את הרבדים השונים בנובלה והמשמעויות הנסתרות לגבי כל אחת מההתפתחויות והשינויים שעוברות הדמויות בנובלה.