שישה קייצים להתאהב – שרלוט פרנסוורת

שישה קייצים להתאהב – שרלוט פרנסוורת

תרגום: עמית פרדס

הוצאת דרלינג

מאי 2024. 319 עמודים

 

בדרכה לחתונה של אמיליה, אחותה הצעירה, הרפר ויליאמס עוצרת בבית הנופש של משפחתה, בו בילתה את קיצי ילדותה עם  עוד משפחות, וילדיהן. הבקתה נמצאת  באגם במיין, לא רחוק מהמקום בו תיערך החתונה. אך הרפר מתקשה להגיע לאגם. הוא מכיל שנים  של זיכרונות מתוקים-מרירים.

 

במהלך השנים האחרונות האחיות התרחקו אחת מהשנייה, והרפר מרגישה שכל הזמן משווים אותה לאחותה הצעירה, המושלמת. אמיליה היא הראשונה עם קריירה "אמיתית", הראשונה שמתחתנת, ובעיקר הרפר מרגישה שהיא אהובה יותר על ידי אמה. קשה לה לעמוד בסטנדרטים האלה.  מה שאמור להיות אירוע משמח ושטוף שמש, צפוי להיות מלא ברגעים מביכים.

נוסף למערכת היחסים המתוחה בין האחיות, מיקום החתונה רווי בזיכרונות כואבים של אביהן המנוח. אימא שלה נישאה בשנית, אחותה המשיכה בחייה, אבל הרפר לא מצליחה להתגבר על האבל, והיחסים בינה לבין אמה ואחותה לא טובים. יום לפני שהיא מגיעה לכפר הנופש בו תיערך החתונה, הרפר עוצרת כאן בפעם הראשונה מאז שאביה שם קץ לחייו שנים קודם לכן.

 

ברגע שהיא מגיעה לבקתה, היא נתקלת בדרו הליפקס, הנער מהבקתה השכנה בו הייתה מאוהבת מגיל 12 עד 17.  הרפר הוא שחקן הוקי מפורסם שנמצא בחופשה מהאימונים. כעשור חלף מאז הרפר ראתה את דרו. הם מעבירים את הלילה בשתיית טקילה והעלאת זיכרונות, ולאחר שהרפר מספרת לו על שבוע החתונה ועל כך שהיא לבד וללא בן זוג, דרו מציע להעמיד פנים ולהיות בן הזוג "המזוייף" שלה בחתונה, כדי להקל עליה.

 

הרומן מתמקד בעיקר בשבוע שבו הם שוהים ביחד באתר החתונה, חולקים חדר ומשתתפים בפעילויות, מכירים זה את זה מחדש, ונפתחים רגשית אחד כלפי השני. דרו מתגלה כבחור מקסים וקשוב שעושה הכל כדי לתמוך ולעזור להרפר. הרפר נושאת הרבה כאב והוא מורגש במהלך הקריאה.  אבל היא גם נעימה, סובלנית וקל להזדהות איתה, למרות שהיא תמיד אומרת את מה שהיא חושבת. הדמות שלה גדלה לאורך הסיפור והיה נחמד לראות אותה משחררת חלק מהכאב הזה,  את החיבור מחדש לאחותה ולאמה, איך היא מתאהבת ולומדת להבין מה היא רוצה שיקרה בחייה בעתיד.

 

חתונות תמיד מוסיפות לעלילה קסם ואווירה, והטרופ של דייט מזויף היה פשוט הדובדבן שבקצפת.

זה  התחיל מזוגיות מזוייפת אבל  כיפית שהפכה לרומן לוהט עם דרו, הקראש מהילדות. כשהם סוף סוף התחברו מחדש אחרי כל כך הרבה שנים, ידעתי שזה היה עניין של "האדם הנכון בזמן הנכון". אהבתי את הדינמיקה המורכבת בין הרפר למשפחתה, שהתמקדה ב​​כיצד כל אחד מהם מעבד אבל בצורה שונה.

בסך הכל, זו הייתה קריאה מהנה וקלילה. 

מתובל באהבה – לורי גילמור

מתובל באהבה – לורי גילמור

תרגום: ניצן לפידות

הוצאת ידיעות ספרים

אפריל 2025. 296 עמודים

הסיפור מתמקד בג'יני, צעירהה די נוירוטית, שמחליטה לעזוב את עבודתה המשרדית המלחיצה בעיר בוסטון ולעבור לעיירה דרים הרבור הקטנה והמגובשת, כדי לנהל את בית הקפה של דודתה. היא רואה בכך הזדמנות להתחלה חדשה. חיש קל היא כובשת את ליבם של תושבי העיר בידידותיותה ובקפה הטעים שלה. רק לוגן, החקלאי החתיך והרווק, שנכווה בעבר ויש לו בעיה עם אהבה, מהסס ליפול בקסמה, ולפתוח את ליבו שוב, זה די אתגר בשבילו .הוא סולד מרכילות אנשי העיר, אך מגלה שעולמו מתהפך עם הגעתה של ג'יני.

לעיירה יש קבוצה של חברים מאוחדים, קצת מוזרים אבל די כיפיים, עם מועדוני הספרים שלהם, או חוגי התפירה שלהם, ועם ההרגל להתערב בעניינים של אחרים, גם אם הם עושים זאת מתוך כוונות טובות.

בין הקפה לבין המסתורין המקיפים את בית הקפה שלה, ג'ני הצעירה מנסה לכבוש את ליבו של לוגן.

האם היא תצליח?

 

כשראיתי את הכריכה היפה, אמרתי, בטח מחכה לי רומן חמוד, קליל ורומנטי, אבל כשהתחלתי לקרוא לא הצלחתי להבין את ה"הייפ" שיש סביבו.

הספר מאמץ את כל המאפיינים של הז'אנר, ביניהם אווירה של עיירה קטנה, אהבה מיידית, משפחה שנמצאה, וגבר רגזני, אך בשורה התחתונה התפתחות הדמויות די  שטחית, במיוחד הרומנטיקה, שלא הרגישה אמינה. שני הגיבורים (לוגן וג'יני) מתאהבים זה בזה תוך רגעים ספורים, רק מיצמצתי  והם מאוהבים?  לא היו רגעים רומנטיים במיוחד לאורך הסיפור, ונראה שהקשר ביניהם בנוי יותר על רצון ל"התנפל" זה על זה מאשר על רגש אמיתי.

לוגן, הוא גבר שמצולק מטראומה, מתאהב בג'יני כמעט מיד. למרות שאני מבינה שזה חלק מהסיפור, זה הרגיש מאולץ, לא מציאותי, במיוחד כי הקשר הופך להיות כל כך אינטנסיבי תוך זמן קצרצר. גם הקנאה שלו בגלל שג'יני מחייכת לחבר שלו, עד כדי כך שהוא רוצה להכות אותו, היתה תגובה מוגזמת, ולפעמים גם רעילה, שגרמה לי לאבד קצת אהדה כלפיו. מעבר לכך, לוגן מפקפק כל הזמן בג'יני, למרות שהיא הבהירה לו מספר פעמים את כוונותיה. מערכת יחסים בנויה על אמון, וחוסר האמון של לוגן די מעצבן. ואם לומר את האמת, העובדה שלשתי הדמויות הראשיות יש  אפס כישורי תקשורת, גרמה לי לגלגל עיניים לא אחת.

 

 

התעלומה שמתעוררת, אם אפשר באמת לקרוא לה כך, לא מעוררת הרבה סקרנות. היא בקושי מכסה עשרים עמודים של הרומן כולו והיא בנאלית באופן מטריד. אני חושבת שממש חבל שהמחברת לא ניצלה אותה במלואה. למעשה, לאחר פרק שהוקדש ל"חקירה" משותפת, התעלומה נפתרת כמעט לחלוטין, והפתרון נראה מהיר מידי וחסר מתח.

 

בנוסף, דמויות המשנה. נראה שכל העיירה מתערבת כל הזמן בחייהם של ג'יני ולוגן, וגם אם זה חלק מה"קסם" המאפיין עיירה קטנה, לי זה הפריע, מאד.

הדבר החיובי היחיד בעיני הם התיאורים בסיפור שיוצרים אווירה נעימה, האופיינית לסתיו. תיאורי העיירה הקטנה המקסימה הזכירו את הסידרה "בנות גילמור". בתי הקפה, מזג האוויר, חגיגות ליל כל הקדושים והאווירה הנעימה כתובים יפה, ואולי הייתי צריכה לקרוא את הספר הזה בסתיו ולא בחום הגדול של אוגוסט, כדי להפיק ממנו את המירב.

 

למרות הנקודות השליליות הללו, לאפילוג יש נגיעה עדינה, שבה לוגן פונה לבסוף לעזרה מקצועית, שכל כך מתבקשת. יש גם כמה רגעים רומנטיים, כמו: "אני רוצה אותך בדיוק כמו שאת. (...) אני רוצה את ג'יני שכמעט הורידה לי את הראש, אני רוצה את ג'יני שמאמינה ברוחות, שמדברת עם התרנגולות שלי ורודפת בגשם אחרי אוהל משוק האיכרים..." (פרק 30)

רגעים כאלה מוסיפים טיפה רגש לסיפור, אבל זה לא הספיק כדי לפצות על ההיבטים האחרים שצרמו לי.

 

לבסוף, אני יכולה לומר שלספר היה פוטנציאל להיות רומן סתווי נחמד, אבל חוסר העומק בעלילה, הרומנטיקה החפוזה והמסתורין הבינוני הופכים אותו  לספר קריאה שבהחלט אפשר לוותר עליו. בעיני הוא כמו קנקן יפה מבחוץ אבל ריק מבפנים, והקוראים נשארים בלי תוכן אמיתי.

מבחינתי, כגודל הציפייה כך גודל האכזבה. לא נראה שאמשיך לספר השני.

לשיקולכם.ן

מרחבי הפרא – קיי. איי. טאקר

מרחבי הפרא – קיי. איי. טאקר

תרגום: שלי חן

הוצאה: מלודי

יולי 2021. 410 עמודים

קאלה פלטשר נולדה באלסקה, אך כשמלאו לה שנתיים, אמא שלה, סוזן, נמלטה מאורח החיים הקיצוני של אלסקה, לא מסוגלת להתמודד עם הבידוד, שעות החושך והניתוק שנובע מהטבע הפראי שם. היא חזרה לטורונטו, והשאירה מאחור את רן פלטשר, בעלה הטייס ואביה של קאלה, ואת החיים הקשים .

 

קאלה בת ה- 26, חיה חיים עמוסים בטורונטו.  היא לא ראתה את אביה 24 שנים, ולא דיברה איתו מאז שהיתה בת 14. כשהיא מקבלת שיחת טלפון בה היא מתבשרת שימיו של אביה ספורים, היא יודעת שהגיע הזמן לצאת למסע הארוך חזרה לעיירת הגבול המרוחקת שבה נולדה. קאלה טסה לאלסקה, למשך שבוע, והיא אמורה לשהות בביתו של אביה.

בשדה התעופה של בנגור, היא פוגשת את ג'ונה, אחד מטייסיו של אביה, שקבלת הפנים שהיא זוכה לה ממנו, הייתה פחות ממסבירת פנים, בלשון המעטה.

 

קאלה משתדלת להתחבר אל אביה ומתמודדת עם חיות הבר המשוטטות, שעות האור המוזרות, המחירים המופקעים בעיירה, ועם ג'ונה, יד ימינו של אביה. היא מוצאת את עצמה קרועה בין רצונה לחזור לטורונטו לבין הרצון להישאר עם אביה החולה, גבר שלמרות פגמיו הרבים, היא לא יכולה שלא לדאוג לו. בעודה נאבקת להסתגל לסביבה החדשה הזו, ג'ונה, הטייס השקט, המהורהר והגאה מאלסקה, ששומר על חברת מטוסי הצ'ארטר של אביה פעילה, לא יכול לדמיין את עצמו קורא למקום אחר "בית". הוא מקשה עליה, והיא נחושה להוכיח לו שהוא טועה. כמי שחיה אורח חיים מפונק בטורונטו, עם גישה לשפע השירותים והמתקנים הקשורים לסביבה עירונית, היא עוברת הסתגלות לא קלה, וג'ונה מחכה עם יד אחת על המצערת כדי להטיס את נערת העיר הזו בחזרה למקום שאליו היא שייכת, משוכנע שהיא מפונקת מדי מכדי להתמודד עם הטבע.

 

הדינמיקה ביניהם סיפקה הרבה הומור ומצבים מעניינים, אך כשהם לומדים להכיר אחד את השני, מערכת היחסים שלהם מקבלת תפנית רומנטית, למרות שקאלה לא נמצאת באלסקה כדי להישאר, וג'ונה לא מתכוון לעזוב את אלסקה לעולם.

 

האם הם ילכו באותו מסלול שהלכו בו הוריה של קאלה?

האם קאלה תישאר או תעזוב?

 

ההתחלה הייתה קצת איטית והיה קשה לחבב את קאלה, שהצטיירה כקלת דעת, שטחית, נערת עיר טיפוסית, אוהבת מועדונים, שתייה וקניות של מותגים. אבל ככל שהעלילה התפתחה קאלה עוברת שינוי, שמאפשר לראות אותה באור שונה.

אהבתי את האינטראקציה בין קאלה וג'ונה, את הויכוחים וההשלכות שלהם. אהבתי לראות איך הקשר ביניהם התפתח בהדרגה.

אהבתי את הדינמיקה במערכת היחסים בין האב לבתו,  שקיבלו הזדמנות שנייה. במהלך השבוע קאלה מנסה להתחבר לאביה. אהבתי את הרגעים שלהם ביחד ואת הדרך שהוא ניסה, בדרכו השקטה והצנועה, להתחבר אליה, בקצב שלה, לתת לה את המרחב לו היא היתה זקוקה.

 

 

"מרחבי הפרא" הוא הספר הראשון בסידרת "דואט מרחבי הפרא".

הקריאה היתה מהנה. הרגשתי כאילו אני שם איתם, עוברת הרפתקה במרחבים העצומים שהגישה אליהם היא רק באמצעות מטוסים קטנים, המספקים תרופות, מזון, חילוץ והצלה. הוקסמתי מהנופים, מהאקלים, האדריכלות, בעלי החיים, חוסר הטכנולוגיה, הבידוד, הסכנה,  ובעיקר מהדינמיקה בין האנשים ונהניתי ללמוד על אורחות חייהם של הילידים. 

אם אתם אוהבים לקרוא על מערכות יחסים במשפחה, על רומנטיקה איטית בעיירה קטנה, על החיים של קהילה מלוכדת ותומכת, זה הספר להעביר איתו מספר שעות נעימות.

מומלץ

מרופטת – דבני פרי

מרופטת – דבני פרי

תרגום: עפרה שני

הוצאת אהבות

נובמבר 2019 . 368 עמודים

רומן אהבה מתוק המתרחש בעיירה קטנה במונטנה, עם עלילה המשלבת שניים מהטרופים הרומנטיים, הריון מפתיע והזדמנות שנייה, אבל הסיפור הזה הוא הרבה יותר מזה. הוא מורכב, מתחשב ומרגש, ועם חוט עדין של מתח שעובר דרכו.

 

ת'יאה ולוגן נפגשים לילה אחד בבר של מלון בניו יורק. ת'יאה עובדת שם במשרה חלקית כברמנית ולוגן הוא עורך דין נאה בחליפה כהה מחויטת, שגורם לליבה לפעום בחוזקה. הניצוץ שנדלק ביניהם מוביל אותם לחלוק לילה אחד של תשוקה בלתי מרוסנת, לילה שיעניק לשניהם זיכרונות שינצרו במשך שנים רבות. למרות שבבקר שאחרי כל אחד הולך לדרכו, מבלי להחליף שמות משפחה או מספרי טלפון, הם יגלו שבלתי אפשרי יהיה לשכוח את הלילה שחלקו. לרוע המזל, זה הרבה יותר קשה לת'יאה, בהתחשב בכך שהלילה הזה ישנה את חייה לנצח. מספר שבועות לאחר אותו מיפגש, ת'יאה מגלה שהיא בהריון, וכשהיא מבינה שהתקווה לפגוש את לוגן בבר בו היא עובדת לא עומד לקרות,היא מחליטה לחזור למונטנה כדי להיות עם האנשים שהיא מחשיבה כמשפחה, ושהיא יודעת שיתמכו בה בעת צרה.

תשעה חודשים לאחר אותו לילה לוהט, היא מוצאת את עצמה בוהה בעיניה של תינוקת קטנה שתהפוך בן רגע לדבר הכי חשוב עבורה.

להגיע מילדות קשה וליצור משהו מעצמה לא היה משימה קלה עבור ת'יאה לנדרי, אבל היא עשתה את זה. המעבר מברמנית לבעלת בר בפרק זמן של שש שנים דרש ממנה עבודה קשה והיא יותר מגאה בעצמה. אבל האדם היחיד שהיא רוצה לעשות עליו את הרושם הגדול ביותר הוא בתה בת החמש. כאשר שש שנים מאוחר יותר, לוגן קנדריק נכנס לבר הקטן שלה באמצע מונטנה, האדם האחרון שהוא מצפה למצוא שם הוא את האישה שתמיד קיווה לראות שוב, או שיגלה שהוא אבא. כשההלם הראשוני מתפוגג, לוגן נחוש לא רק להכיר טוב יותר את בתו, אלא גם את אמה.

כשרק שבוע לרשותו לפני שיצטרך לחזור לחייו העמוסים בניו יורק, לוגן נהנה מכל הזדמנות לבלות עם ת'יאה ובתם בת החמש. הוא מאמץ את האבהות בהתלהבות ובשמחה, תוך שהוא מתאהב אט אט באישה שלא נותנת לעצמה להאמין באגדות, במיוחד לאלה שנראות נידונות לכישלון מההתחלה.

הסיפור מתמקד כמעט כולו במאבק הפנימי של הדמויות הראשיות.

לוגן, שמעולם לא נאלץ לוותר על דבר בחייו, מתמודד עם  הרצון שתהיה לו קריירה מצליחה ומשפחה מאושרת. הוא צריך למצוא דרך לפנות מקום לשני אנשים שהוא לא יכול לחיות בלעדיהם, כשחייו הישנים לא מאפשרים זאת.

ת'יאה, היא אישה צעירה שהחיים לימדו אותה לא לבטוח באנשים, אך עבדה קשה כדי לבנות חיים שהיא יכולה להיות גאה בהם, חיים שבהם ילדתה מאושרת באמת. הצורך שלה לשים את עצמה ואת בתה במקום הראשון, ובכך לקחת שליטה על גורלה, בולט מההתחלה ומדבר לליבו של כל מי שאי פעם הרגיש קרוע או נואש להרגיש אהוב.

לוגן ות'יאה הם הפכים במובנים רבים, אך האהבה שלהם נותנת קדימות ליתרונות של חיים פשוטים יותר, מאוזנים יותר, ובסופו של דבר בעלי ערך רב יותר.

היה נחמד לראות את הצמיחה של לוגן דרך טעויותיו והנחותיו. היה טוב לראות את הפתיחות של ת'יאה ואת זה שהיא נותנת הזדמנות הוגנת למשהו חדש או שונה. במובנים מסוימים הם היו בדרך לעשות טעויות רגילות שמאפיינות סיפורים מהז'אנר הזה, אבל למעשה הם הגיבו אחרת מאיך שזה מתואר בדרך כלל. זה מה שהפך את הספר לשונה.

העלילה זורמת, הדמויות המשניות מהנות.

 

דבני פרי מוכיחה שוב שהיא מספרת סיפורים רומנטיים טובה. הרומנים העדינים שלה לוכדים את הקורא מהדף הראשון, ומשאירים אותו עם לב מלא שעולה על גדותיו. יש משהו קסום בסיפור שמושך אותך פנימה, תופס אותך ולא מרפה ממך.

קראתי בהנאה.