זה לא קיץ בלעדיך - ג'ני האן

 זה לא קיץ בלעדיך - ג'ני האן

תרגום: מיכל כהן

הוצאת אגם

מרץ 2023. 256 עמודים

"זה לא קיץ בלעדיך" הוא הספר השני בסדרת "הקיץ שבו הפכתי ליפה" מאת ג'ני האן. 

הספרים בסדרה עוקבים אחר אותה קבוצת דמויות וממשיכים את קווי הסיפור שלהם, בוחנים את מערכות היחסים ביניהם, את הצמיחה האישית של כל אחד מהם  ואת העליות והמורדות שהם חווים.

העלילה ממשיכה לעקוב אחר בֶּלִי, נערה צעירה המבלה מדי קיץ בחוף קאזנס עם אמה ובני משפחת פישר, וממשיכה מהמקום שבו הסתיים החלק הראשון בסידרה.

בֶּלִי  מוצאת את עצמה מתמודדת עם ההשלכות של הקיץ הקודם, אז חוותה שברון לב ולמדה כמה אמיתות קשות על אהבה. היא עדיין כמהה לקונרד פישר, שאותו אהבה מילדותה. עם זאת, קונרד דחה את אהבתה, והיא נותרה מבולבלת ופגועה. כאשר בֶּלִי  מקבלת טלפון מג'רמיה, אחיו של קונרד, ומטיילור החברה הקרובה ביותר שלה, המודיעים לה שקונרד נעלם, היא נאלצת לחזור לחוף קאזנס, וביחד הם יוצאים לחפש אותו ולהחזיר אותו הביתה. בעוד השלישייה מחפשת את קונרד, הם מתעמתים עם הרגשות שלהם, טעויות העבר ומורכבות מערכות היחסים שלהם. בֶּלִי חייבת להתעמת עם רגשותיה כלפי קונרד וג'רמיה, ולהבין מה באמת חשוב לה.

לכל אחת מהדמויות הראשיות בספר יש את האישיות, המניעים והמאבקים הייחודיים לה. כל אחת מהם עוברת צמיחה אישית ומתמודדת עם אתגרים שונים לאורך הספר, מה שמוסיף עומק ומורכבות לאינטראקציות ולמערכות היחסים ביניהם. ג'ני האן מפתחת את הדמויות הללו במיומנות, ומאפשרת לקוראים להתחבר ולהבין את הרגשות והבחירות שלהם.

בֶּלִי  (איזבל קונקלין) היא גיבורת הסיפור. היא מופנמת וכמהה לאהבה. קשה לה להרפות מהרגשות שלה כלפי קונרד.

קונרד פישר מתואר כדמות מורכבת עם מאבקים ופגמים משלו. הוא מפגין התנהגות שניתנת להתפרש כשלילית או פוגעת, במיוחד באינטראקציות שלו עם בֶּלִי. הוא רדוף על ידי עברו, ומתמודד עם פחדיו וחוסר הביטחון שלו. הדמות של קונרד והסיבות מאחורי מעשיו מתבהרים בספר, ומספקים הבנה מעמיקה יותר של ההתנהגות והמניעים שלו.

ג'רמיה פישר הוא האח השני והחבר הכי קרוב של בֶּלִי.  הוא מתואר כמתוק, דואג ושמח. הוא תמיד שם בשבילה וחולק איתה קשר עמוק. בספר הזה, הוא ממלא תפקיד משמעותי בתמיכה בבֶּלִי ועוזר לה בחיפוש אחר קונרד, תוך התמודדות עם רגשותיו כלפיה.

טיילור היא החברה הכי טובה של בֶּלִי. היא חצופה ובעלת בטחון עצמי רב. יש לה חיי אהבה מסובכים משלה, והחברות שלה עם בֶּלִי נבחנת לאורך כל הסיפור. האישיות שלה מנוגדת לאופי המופנם של בלי והיא למעשה קול ההגיון ומהווה מקור כוח לבֶּלִי.

 

"זה לא קיץ בלעדיך" הוא רומן לנוער בוגר (YA) והוא אינו מכיל תוכן מיני מפורש או גרפי. כל סיטואציה אינטימית מותאמת לגיל של קהל היעד אליו הוא מכוון.  הוא הרבה יותר עצוב מהספר הראשון לאור העובדה שהדבק שכביכול החזיק את הדמויות, נעלם, ובאותה מידה הרבה יותר בוגר ממנו, שכן הקונפליקטים הרבה יותר מסובכים ומשולש האהבה הפך עמוק ואינטנסיבי יותר.

הספר סובב סביב רגשותיה של בילי לקונרד וג'רמיה כאחד, וומתאר את הדינמיקה הרגשית בין הדמויות. הוא מתמקד בהיבטים הרגשיים ובמורכבות של מערכות יחסים בגיל הזה, ומתאר בעדינות אהבה,חברות, קשרים משפחתיים, צמיחה אישית, אובדן, והמעבר מגיל ההתבגרות לבגרות.

רוב הספר מסופר בגוף ראשון מנקודת המבט של בֶּלִי, אך ישנם גם כמה פרקים שניתנו מנקודת מבטו של ג'רמיה. סגנון הכתיבה של ג'ני האן, סוחף וזורם, כזה שמאפשר לקוראים הצעירים בגיל הנעורים להתחבר לרגשות ולחוויות של הדמויות. הסופרת יוצרת דמויות ריאליסטיות וגורמת לך להרגיש כאילו אתה חלק מהעולם שלהן. תיאורי החוף, הרגשות והחויות הרגשיות שעוברות הדמויות מוסיפים לאווירה הרומנטית של הספר, והופכים אותו לקריאה אידיאלית לעונת הקיץ.

זה לא ספר שדורש הרבה מחשבה, אבל קראתי ונהניתי . 

לשיקולכם.

כראמל, אתה לא יכול לעוף - מאירה ברנע-גולדברג

כראמל, אתה לא יכול לעוף - מאירה ברנע-גולדברג

איורים: רמי טל

הוצאת כנרת זמורה דביר

מאי 2023 . 40 עמודים

כראמל החתול רוצה לעוף.

שמעתם פעם על חתול שעף?

איך יעוף אם אין לו כנפיים?

 

"כְּרָאמֶל, אַתָּה לֹא יָכוֹל לָעוּף...

בֶּטַח שֶׁהוּא יָכוֹל.

הוּא רַק צָרִיךְ....."

 

 

אבל כראמל לא מוותר. עם הרבה עידוד ועצות מחבריו הוא מנסה שוב ושוב.

הוא מנסה לזנק ו... נופל.

הוא תופס תאוצה ו... נכשל.

הוא בודק סוגי כנפיים ונופל שוב ושוב.

הוא בודק מי יכול להיות המורה הטוב ביותר עבורו

 ולא, הוא אינו נואש ואינו מוותר.

 

כי אם רוצים מכל הלב, ויש תמיכה מחברים, כל חלום יכול להתגשם.

 

אז מה אתם אומרים?

האם כראמל יצליח לעוף ?

תקראו את הספר ותגלו...

 

כשהאחים הגדולים בבית קוראים ומדברים על כראמל החתול עכשיו גם הצעירים שמחים לקחת חלק בשיח.

הספר המתוק הזה, מלא באהבה וידידות והוא מיועד לגיל הרך, לפעוטות בגילאי 2-4 .

ההאנשה של כראמל החתול, מאפשרת לבצע "השלכה", להעביר באמצעות הקריאה לקח, שלאחר שמיעתו ישאיר מסר חזק, שיעזור לקורא הצעיר להתגבר על סוגיות מטרידות כמו פחד מכישלון, חשש מלבטא חולשה, וכד',  והמסר שמועבר בספר הזה הוא  לא להרים ידיים ולוותר על החלום לפני שמנסים או בוחנים את כל האפשרויות כי בעזרת רצון והתמדה וחברים שתומכים - אפשר להתגבר על כל קושי!

 

הטקסט קצר מחורז ומנוקד ויש בו חזרתיות, דבר הידוע כמרגיע פעוטות ומסייע להם בהפנמה, זכירה והנאה מהנקרא.

 

האיורים היפים ממלאים את הדף בצבעוניות וברמת פירוט רבה והם ממחישים את הטקסט בצורה מושלמת, כך שגם קוראים שאינם בעלי דמיון מפותח, יכולים בקלות לדמיין את הסיפור, או למקם את עצמם בתוכו תוך כדי שמיעתו, ולחקור ולגלות כל פרט קטן שמופיע בהם.

היה תענוג להקריא את הספר לקטנטנים שלנו  ולהתלהב ביחד איתם .

 

לגילאי 2-4. 

 

ימים של חול - רעיה ג'קסון זלקינד

ימים של חול - רעיה ג'קסון זלקינד

הוצאת שתים

ינואר 2023

203 עמ'

נקרא כעותק דיגיטלי באפליקציה עברית

ידין ומוריה כבר הרבה שנים "ביחד".  המגורים של ההורים בשכנות בהתנחלות הדתית הקטנה, החברות הקרובה מאד של האמהות, הובילו לחברות צמודה ביניהם מילדות ושניהם עוברים כברת דרך משותפת עד שמשפחתו של ידין עוזבת את היישוב ועוברת לעיר.

המרחק הפיסי עושה את שלו, גם תחומי העניין משתנים אך הקשר ביניהם נשמר "און אנד אוף" עד שהחליטו להישאר ולחיות יחד. אבל כבר בפרק הראשון של הספר, כשמתברר שמוריה עוברת הפלה ומנסה להמשיך בחייה כרגיל, מבלי לספר לאף אחד, כולל לידין, ברור שהזוג יאלץ להתמודד עם משבר גדול. כשידין מגלה על ההפלה אחרי שלושה שבועות הוא מתרחק ממוריה ומהבית, פגוע וכועס, והם עוברים את מסע האובדן בנפרד כשמוריה נשארת לבד ומדברת את ליבה אל מיגל, העובר שאיבדה, ומספרת לו על הוריו.  

הסדקים בזוגיות קיימים לאורך כל הדרך. מוריה מתלבטת ללא הפסק בשאלה האם הבחירה בידין כבן זוגה לחיים נעשתה מרצונה או שהם נועדו זה לזה כבר בילדותם. מה הוביל אותה לחיבור איתו? הרי שניהם היו בזוגיות רצינית עם אחרים... מהיותו מדריך טיולים ידין נעדר מהבית ימים ולילות ומוריה נשארת לבד. מתברר שהיא מאד אוהבת את הלבד שלה. לכן, העובדה שלא שיתפה את ידין באובדן היקר לשניהם, הפתיע ולא הפתיע. הפתיע כי איך אפשר להסתיר, הפתיע כי מוריה באופן מודע מנכסת את האובדן, הצער והכאב רק לעצמה ולא הפתיע כי הזוגיות שלהם היתה בסימן  נוכחת- נעדרת.

 

העלילה עוקבת אחרי האירוע המטלטל את חייה של מוריה, אך היא הרבה יותר מורכבת. ההתעסקות באובדן העובר, וההתנהלות של מוריה בעקבות האובדן, מעמתים אותה עם שאלות הנוגעות לקשר הזוגי עם ידין, וגורמות לה לתהות על מקומה והשפעותיה של הילדות בחייה ועל קשריה עם אחיותיה ומותה של  אמה, הנפש הקרובה אליה ביותר. אין ספק שההפלה ותחושת האובדן שהיא חווה קשורים לאובדן של אמה, והרבה שאלות ומחשבות מציפות את חייה וגוררות אותה להתעסק בעצמה כאישה וכאדם, כחלק מהוויתה כמי שהיתה שייכת לקהילה דתית ביישוב קטן על כל המשתמע מכך, למצב הביטחוני בשטחים, לפיגועים בדרכים, זריקת אבנים על אוטובוסים, תמיכת הקהילה בשעת משבר, ועל קבלת השונה ביישוב, על חיים במשפחה מרובת ילדים, על חילוניות,  נטישת הדת, חזרה בשאלה, ועוד.

 

 

קריא. זורם. מומלץ.

פרחים מוזרים - דונאל ריאן

פרחים מוזרים - דונאל ריאן

תרגום:  שי סנדיק

הוצאה:  מירבל

אפריל 2023. 229 עמ' מודפסים

נקרא עותק דיגיטאלי באפליקצית עברית

דונאל ריאן מתחיל את סיפורו בתחילת שנות ה-70 בכפר קטן באירלנד.

פדי גְלדְני ואשתו, קיט, גידלו את בתם מול בהתאם לציפיות של הכנסייה הקתולית ובהתאם לנורמות החברתיות בכפר. בלי שערוריות, בלי התנהגות מפוקפקת, בלי הרמת גבה.

מול היתה ילדה שקטה מטבעה,  ובת יחידה. היא מעולם לא עשתה גלים. עד אותו יום  בשעת בקר מוקדמת כשיצאה לכביש עם מזוודה קטנה עלתה לאוטובוס ונסעה לדבלין. היא לא הייתה ילדה קטנה, והיא לא נחטפה. היא עזבה. אף אחד בכפר לא ידע על כוונתה, ופחות מכל הוריה שסרקו את הכפר בחיפושים אחריה, ואפילו השאילו מכונית כדי לחפש אחריה ברחובות דבלין. אך מול נעלמה. ושם הסתיימו החיפושים.

חיי הכפר השלווים של פדי וקיט גלדני נעצרים באותו בקר והכאב שנכנס לחייהם כאורח לא קרוא, גדול.

"ביום שבו נעלמה בתו נטש כל האור את עיניו של פדי גְלדְני; כל האושר התפוגג מליבו."

 

הרכילות לא פוסקת, והאנשים תוהים אם היא נכנסה להריון. סקס לפני נישואין באירלנד הקתולית של שנות ה-70 היה שערורייה, שלא לדבר על ילד שנולד מחוץ לנישואים. אך יחד עם זאת הם משתדלים לתמוך בפדי ובקיט תוך שהם מודים בליבם כמה טוב שזה לא קרה להם...

במשך חמש שנים ארוכות הם שומרים על האמונה שמול שלהם תחזור. כולם האמינו שהיא מתה. בלי פתקים, בלי מכתבים, בלי כלום. ואז יום אחד, היא חוזרת הביתה, באותה פתאומיות כשעזבה. היא רחוקה מלהיות אותה ילדה שעזבה.  היא השתנתה, והיא חוזרת עם הרבה סודות, הפתעות ואתגרים. שום הסברים לא ניתנים. שום התנצלות,והיא מתקבלת בזרועות פתוחות ומעט שאלות לגבי היכן הייתה או מדוע היא עזבה.

נראה שהחיים חוזרים לתחושת נורמליות עבור בני הזוג גלדני. עד שיום אחד, אדם זר מחפש את מול. פדי נוסע לבד כדי לברר מה הקשר שלו למול. שום דבר לא מכין אותו למפגש הראשון שלהם.

 

למה מול עזבה ?

האם היא נשארה בדבלין?

מה עבר עליה במהלך חמש שנות היעדרותה?

למה היא חזרה?

מה יקרה בחייה של מולי לאחר חזרתה?

מה מעורר סערה בכפר הקטן והשקט?

מה יקרה למשפחתה?

 

 

דונאל ריאן מתאר בספר את אירלנד הכפרית, אירלנד הקתולית עם הדעות הקדומות וצרות האופקים שאפיינו את אותה תקופה של שנות ה- 70 . הספר בוחן ברכות ועדינות קשרי אהבה בין הורה לילד, בין גבר לאישה, בין שכן לשכן, ועוסק בנושאים של גזע, בעלות על רכוש, אמונה, משפחה, אהבה, שברון לב ונטייה מינית.

התיאורים שלו קמים לתחייה וגורמים לקורא להרגיש כאילו הוא שם, בכפר באירלנד, מריח ומרגיש את אדמת הכבול, גר בקוטג' האבן הצנוע של פדי וקיט, בכנסיה, בין נופי הטבע.

כל הדמויות אמינות, אדיבות וקשובות, מקבלות וסולחות למרות השבריריות שלהם, ולמרות השפעת האמונות והדת.  פדי וקיט אינם מביעים אי שביעות רצון, כעס או מרירות, מקבלים את זה שהם נמצאים במקום שבו הם נמצאים ושיש להם את מה שיש להם. הם שמחים באמונתם השקטה, וגם כשהכל משתנה בחייהם, הם מקבלים ומכילים את זה.

 

הכתיבה היחודית והמזוהה עם דונאל ריאן מאפיינת גם את הספר הזה. המשפטים הארוכים והמורכבים מאד אמנם מקשים לפעמים לעקוב אחרי הסיפור, אך הרבה ממה שאהבתי בסיפרו  "ים שקט ושפל גלים"  נמצא גם כאן. גם אם הרגשתי שהאמצע נגרר קצת והשימוש באלמנט של "סיפור בתוך סיפור" הוא הסחת דעת מיותרת מהדמויות שכבר אהבתי זה לא ממש פגם בהנאה , אלא הוסיף לחשיפה האיטית של הסיפור.

 

זה לא סוד שדונל ריאן הוא הסופר האירי האהוב עלי והוא עשה זאת שוב ב"פרחים מוזרים". הוא יצר סאגה משפחתית המתארת סודות וגעגועים של שלושה דורות, הוא מטפל בנושאים גדולים ברגישות ובאמפתיה, ובוחן כיצד אהבה וטוב לב מתגברים על מצוקה, יכולים לעזור לנו להתגבר אפילו על האובדנים הגדולים ביותר ועל ההבדלים הבסיסיים ביותר.

הוא גרם לי להרגיש את עומק האהבה, את צער האובדן, הקבלה והסליחה ואת החוזק של המשפחה, על רקע הגזענות שהיתה באירלנד.

 

 

"פרחים מוזרים" הוא רומן קצר אך רב עוצמה, כתוב יפה.

סיפור אהבה שכולו לב ונשמה.

 ועוד לא אמרתי מילה על הכריכה המהממת.

מומלץ מאד.

קבלתי עותק דיגיטלי לקריאה מהוצאת "מירבל".

סולו - מורן פרידמן

סולו - מורן פרידמן

הוצאת  שתים

ינואר 2023. 202 עמודים מודפסים

.נקרא כעותק דיגיטלי

חֲבֵרוֹת.

חֲבֵרוּת.

 

אין אישה, נערה או ילדה בגיל 6 או 16, 26 או 76 שלא חוותה אובדן של חברה טובה ביותר בתקופות שונות של חייה. חברה שעזבה אותה, חברה שהיא עזבה, זו שחתול שחור עבר ביניהם, זו ששברה לה את הלב כי הקנאה היתה גדולה, כי חשקה בבן זוגה, כי בגדה.

 

כשמגיעה שיחת הטלפון הפתאומית מסול, כאילו נחלץ הפקק שהיה סגור שנים וגילי פותחת במונולוג קולח שמתפרץ מתוכה בשצף קצף ובאמצעותו היא מספרת, מנקודת מבטה,  את סיפור החברות שלה עם סול, חברות שהתחילה בהיותן ילדות בבית הספר, ונמשכה שנים ארוכות.

כבר מההתחלה בלטה הניגודיות ביניהן מבחינת אופיין, יופיין ובעיקר הבית בו גדלו והשפעתו על חייהן. גילי חסרת הביטחון אך הנאמנה, נמשכה אל סול, שנסיבות חייה גרמו לה להתבגר טרם זמנה, ושמרה באובססיביות במשך שנים על החברות שלהן על אף התחושות השליליות שהחברות הזו גרמה לה להרגיש -

"פתאום היתה לי מין הרגשה שאת לוקחת ממני משהו שאני לא רוצה לתת"  

או

"החיים האמיתיים שלך תמיד ניצחו את הכאילו שלי"

 

למרות שגילי הבינה שהחברות הזו רעילה עבורה, היא הבליגה על כל תחושה קשה, עלבון או ויתור שהיא נאלצה לעשות, ובחרה תמיד בשתיקה, רק לא להתעמת, רק לא לאבד את החברה היחידה "האמיתית"  שיש לה.

גילי מדברת על כל אחת מהתחנות ששתיהן עברו בחייהן, ומעלה זכרונות נעימים יותר ונעימים הרבה פחות החל מימי בית הספר היסודי, עבודת המלצרות, השירות הצבאי, הנסיעה להודו, נדב, תקופת הלימודים באוניברסיטה כשגרו בערים שונות אך התמידו לבקר אחת את השנייה, ואז אביחי ונדב, עד אותו הרגע בו סול מסיימת את הקשר עם גילי ונעלמת כאילו בלעה אותה האדמה. שנים של חברות מגיעות לסיומן הכואב בלי הסבר, רמז או מענה. וכשם שנעלמה בפתאומיות, כך היא חוזרת בפתאומיות אחרי 5 שנים של נתק אל חייה של גילי ומבקשת ממנה בקשה בלתי אפשרית.

 

"סולו" הוא סיפור שכולו פרצי כאב, שזורים בהתפכחות שבאה עם הגיל.

מין חשבון נפש נוקב של גילי. אפילו התחשבנות.

עכשיו היא  במרכז, והבמה כולה שלה. יותר היא לא מתכוונת לשתוק.

היא מספרת לסול על הקשר ביניהן מנקודת מבטה, תוך שהיא מביטה לאחור בהבנה ומתוך קבלת האמת הפשוטה.  זהו סיפור כואב של התפכחות, סיפור על העצב, האהבה, הקנאה והבדידות שמלווים את חייהן של גילי וסול על  המורכבות של מערכת  היחסים הלא שיויונית ביניהן, על בחירות, התמודדות, על אהבה וקנאה, ויתורים ותחושת החמצה ובעיקר על ה"אם היו הדברים אחרת, אם..." שגבו מחיר יקר.

 

"סולו" הנפלא מספר סיפור אנושי, מאד ריאליסטי, ישראלי ומרגש,  האירועים/הזכרונות  מסופרים בשפה קולחת ובפרקים קצרים שעוברים מעבר להווה, לא בסדר כרונולוגי.

מורן פרידמן בהחלט יודעת לספר סיפור ולהניע אותו. "סולו" כתוב ברגישות ובתבונה, מעורר מחשבה והתבוננות פנימה, ונקרא בנשימה עצורה.

 

ממליצה בחום. 

 

בואי הביתה – איה אנגל

בואי הביתה – איה אנגל

הוצאה:  שתים הוצאה לאור

דצמבר 2022. 255 עמודים

שירה דותן־הראל גיבורת הספר, בת שלושים ותשע, עובדת כעורכת בעיתון, נשואה לאיתן, אמא לשניים. יש לה בעל אוהב, ילדים מקסימים, עבודה מעניינת, בוס שמעריך אותה, אמא קרייריסטית, פרופסורית למדעי החלל, שלא רואה אותה, אבא שכן, אח שהוא החבר הכי טוב שלה, חברה מסורה וסבתא שהיא מודל לחיקוי ומקור לאין־סוף אהבה.

כשהיא מגלה שאיתן מנהל רומן, הזוגיות שלהם עוברת שבר גדול. על פניו היא מתנהלת כאילו הכל בסדר, אבל הכאב שהיא חשה על הבגידה באמון, באהבה, בחברות שביניהם גורמים לשיברון לבה, וכשהכל מתפוצץ היא הולכת באי רצון עם איתן לטיפול זוגי.

כשמתחילים כאבי הראש עד שכבר אי אפשר, היא מתעלפת במערכת העיתון ומגיעה לבית החולים עם האבחנה של ״אירוע מוחי קל״, ומפאת גילה הצעיר, הרופאים מאשפזים אותה כדי להבין מה הסיבה. איתן עוטף אותה ודואג לה, מתווך בינה לבין הרופאים, וישן לידה במיטת בית החולים או על מזרן על הרצפה.

במהלך שבוע ימים היא מאושפזת ועוברת בדיקה אחר בדיקה שלא מעלה דבר חוץ מהעובדה שכל החיים שלה בבלגן. הרופאים לא מוצאים את הסיבה לאירוע המוחי, אבל שירה מבינה את מה שסבתא שלה ראתה כל הזמן: היא צריכה לעשות סדר בחיים שלה, בכל מה שיש לה ובמה שחסר ולחשב מסלול מחדש.

והיא עושה.

היא בוחנת את הקשר שלה עם מקום עבודתה, עם הבוס, עם בני משפחתה, ומבינה שזה הזמן שלה להחליט מי האנשים הקרובים אליה, על מה ועל מי עליה לוותר, איפה נחה האהבה באמת והאם בכלל תחזור עוד הביתה.

 

האם שירה תסגור מאחוריה את דלת ביתה או תחזור אליו?

 

"בואי הביתה" הוא ספר הביכורים של איה אנגל. ספר על זוגיות ועל השברים שלה, על חוסר השלמות שלנו, שהצליח לעורר בי הזדהות ואפילו לרגש מפעם לפעם, בעיקר לקראת סופו. איה אנגל מקפידה לתאר מסע נפשי שעוברת הגיבורה סביב משבר גיל 40, וכל מי שחווה אי פעם שבר בחיים, של גילוי, שינוי ופחד עמוק, לא משנה באיזה גיל, ימצא את עצמו בספר הזה.

 

הספר זורם, ברור וחסר פשרות, כתוב ברגישות ומאד מפוכח, ומתנהל בין מחשבותיה, תחושותיה ורגשותיה של שירה,משלב בהווה זכרונות מהעבר, ומתרחש במהלך שבעת ימי האישפוז שלה.  

התיאורים של מה עובר על שירה בתור מאושפזת כל כך ריאליים, כולל המחשבות הקשורות באי הוודאות למצבה הבריאותי, הפחדים הכי עמוקים שלה, המציאות שאי אפשר לברוח ממנה שמוצבת כמו מראה מול הפנים,  מציאות שמכריחה אותה לראות ולבחון את עצמה בכל דבר שקורה סביבה ובה, הזוגיות שלה, היחסים עם בני משפחתה, הסודות שהיא מסתירה, האהבה שעכשיו מכאיבה, ועל איך עליה להתמודד עם המשבר ואילו החלטות לקבל.

ספר נוגע ללב, לעיתים מכמיר לב ממש.

מומלץ בחום!

 

שגיאת נישואין - ג'ניפר פרובסט

שגיאת נישואין - ג'ניפר פרובסט

אהבות הוצאה לאור

דצמבר 2019. 300 עמודים

ספר #3 מסדרת נישואים למיליארדר. הספר עומד בפני עצמו אבל עדיין עדיף לקרוא את קודמיו כי חלק מהדמויות בספרים הקודמים לוקחות חלק בספר הזה.

 

קארינה הנאיבית משתוקקת להשתחרר מהמגבלות המגוננות של משפחתה האיטלקית המסורתית. לרוע המזל, המשפחה שלה עדיין מתייחסת אליה כמו אל ילדה והיא רואה את עצמה כ"ברווזון המכוער" של המשפחה.

עכשיו כשהיא אישה בת 26 ובטוחה במיניות שלה, קארינה מוכנה להרפתקה. היא רוצה לצאת לדייט ולאבד את בתוליה, היא רוצה להיות עצמאית, לקבל החלטות לעצמה, לחוות את החיים ולממש סוף סוף את התשוקה המינית .  מאז שהיתה ילדה היתה מאוהבת בחבר הכי טוב של אחיה, מקס, שלא ממש רואה בה אישה, אלא יותר אחות קטנה. היא מבינה שהיא לעולם לא תהיה משהו מעבר לזה בעיניו, אז היא מחליטה לשחק.

כשסיימה את לימודיה היא עברה לאמריקה, לניו יורק, כדי להשתלב בעסק המשפחתי שמקס הוא אחד ממקימיה ומנהליה, אבל היא כבר לא אותה הילדה הקטנה שהיתה. מתוך מחשבה שהיא תוצב במחלקת החשבונאות/הכספים שבה טמונים החוזקות שלה, היא מופתעת לגלות שמייקל מציב אותה לעבוד תחת חסותו והדרכתו של מקס, וקארינה מתכננת להראות למקס שהיא כבר מזמן התגברה עליו.

מקס הוא יד ימינו של מייקל בלה דולצ'ה מגי. הם היו החברים הכי טובים מילדותם באיטליה. כשהוא מגלה שהוא צריך להדריך את קארינה, הוא לא מרוצה. הוא לא רוצה את הסחת הדעת הזו. גם ברור לו שקארינה שתמיד הייתה נלהבת ורגשית, ממש לא מתאימה לעולם העסקי הקשה.

אבל הקארינה שמגיעה דרך הדלת, היא בכלל לא מה שהוא מצפה וזוכר. כיום היא בוגרת, בטוחה בעצמה, ומהממת. לא הבחורה חסרת הבטחון והפכפכה שהוא זוכר. מקס יודע שקארינה אסורה אם הוא רוצה לשמור על העבודה שלו ועל החברות שלו עם מייקל. הבעיה היחידה היא שכל נסיון של קארינה לצאת לדייט עם גבר אחר מעורר את קנאתו  וגורם לו להבין שקרינה היא כבר לא ילדה שיש להגן עליה, אלא אישה עם קימורים, שכל ורצונות וצרכים שהוא לא יכול לאפשר לאף אחד אחר למלא מלבד עצמו. עם זאת, הרגשות שקארינה מעוררת בו מסוכנים. הוא יודע שהוא לא יכול לפעול לפיהם ולהרוס את מערכת היחסים שיש לו עם משפחת קונטה, במידה והדברים ישתבשו.

קארינה חשה בשינוי הזה אצל מקס, ומציעה לילה אחד של סקס שיפתור את התסכול והמתח שלהם אחת ולתמיד, לאחריו כל אחד ילך לדרכו. נסיעת עסקים ללאס וגאס ולילה אחד של חולשה, הופכים את הקערה על פיה. הם נכנעים לתשוקתם ועם אור בקר ראשון , לפני שמקס יכול לברוח מהחדר הם נתפסים על ידי אמה של קארינה, מאמא קונטה. לקארינה ולמקס לא נותרת ברירה, המסורת האיטלקית של העולם הישן וחובות משפחתיים משפיעים עליהם, והם נאלצים להתחתן.

 האם הנישואים יחזקו את הקשר ביניהם?

האם מקס יתגבר על פחדיו ויפתח את ליבו לקארינה?

 

"שגיאת נישואין" היה מהנה, פלרטטני וצפוי. רומן רומנטי נעים לקריאה.