מוות זה לא סוף העולם – מלאני קנטור

מוות זה לא סוף העולם – מלאני קנטור

תרגום: דלית כהן

הוצאת ידיעות ספרים

מאי 2022. 392 עמודים

ספרה של מלאני קנטור בוחן את תגובתה של אישה אחת מרגע שהיא מקבלת את החדשות שנותרו לה רק שלושה חודשים לחיות.

ג'ניפר קול, היא גרושה בת 43, שעובדת במשאבי אנוש.

היא חוזרת אל ד"ר מקנזי כדי לקבל את תוצאות הבדיקות האחרונות שעברה. החדשות שבפיו אינן טובות. בדיקות הדם שלה מראות שיש לה מחלת דם נדירה, שאינה ניתנת לריפוי, והטיפול היחיד מתמקד רק בתרופות להקלת הכאבים.

מה עושה אדם כשהוא שומע שזמנו קצוב?

באופן טבעי, מכין רשימה של כמה שיותר דברים לעשות במהלך תשעים הימים שנותרו לו.  אולי יבחן לעומק את החיים שניהל עד אותו רגע, הדברים הטובים והרעים?

לג'ניפר לוקח קצת זמן לעבד את המידע הזה והיא מתרעמת על גורלה, אך ברגע שהיא קולטת, היא יודעת שאין לה שום רצון לערוך רשימת דברים שדחתה במשך השנים במטרה להספיק ולבצע אותם, או לנסוע לבקר מקומות נחשקים בעולם. היא מקבלת החלטה, שכל עוד היא יכולה, היא רוצה להתנהג כאילו הכל כרגיל, להמשיך בעבודתה עד לרגע שלא תוכל לעשות זאת, ובעיקר לנקוט בגישה חיובית ולהימנע כל עוד היא יכולה, מתרופות משככות כאב. 

הדבר היחיד שהיא כן רוצה לעשות, הוא להתייחס לשלוש מערכות יחסים, לשלושה אנשים שהיו מאד משמעותיים בחייה ואיכזבו אותה. מערכות יחסים שבהן היא מעולם לא הצליחה לומר את דעתה ולהיות אמיתית לגבי מחשבותיה ורגשותיה.

בעידודה של חברתה הטובה, אוליביה, היא מחליטה לכתוב מכתבים לשלושה אנשים. היא תכתוב להם על  האבחנה שקיבלה, מה היא מרגישה לגבי מערכת היחסים שהיתה לה איתם,  ואיך היא הרגישה לגבי הדרך בה מערכת היחסים הסתיימה.

אחרי הכל, היא גוססת ולא תצטרך להתמודד עם ההשלכות, נכון?

אבל יש כמה הפתעות.

 

ג'ניפר כותבת מכתבים ל-:

- בעלה לשעבר, אנדי, שאיתו חוותה את השלכות הטראומה של שלוש הפלות, בעל שבגד בה עם אליזבת הקנאית וחסרת הביטחון, ועזב אותה.

- להארי, בן זוג לשעבר שאהבה מאד, שלא נלחמה עליו כשעזב אותה בשביל מליסה. חבריה של ג'ניפר שנאו את הארי בלשון המעטה, אבל עד היום, היא מעולם לא הצליחה לשחרר אותו רגשית. היא תמיד הייתה עבורו סאלי, מהסרט "כשהארי פגש את סאלי", הסרט האהוב עליה, שבו הם צפו בשנתיים שחגגו יחד את השנה החדשה.

- האדם האחרון שג'ניפר כותבת לו היא אחותה, איזבל הבוגדנית והיפהפייה, שנשואה כעת לאדם עשיר, עם שני ילדים. מי שהיתה אמורה להיות הנפש הכי קרובה אליה, תמיד פגעה בה, התעמרה בה, וג'ניפר לא יודעת למה היא נתנה לאחותה להתחמק, ולא הביעה את מחאתה.

ג'ניפר "שופכת" את אשר על לבה לשלושה שאיתם חלקה אהבה, בגידה, כאב לב ומחלוקת. הבעת רגשותיה האמיתיים, היא שבירת הרגלים הדורשת ממנה אומץ פנימי שלא מאפיין את אישיותה, אבל היא שואבת אותו מהידיעה שלאור מצבה אין לה מה להפסיד.

 

האם ג'ניפר תשמע מכל הנמענים שכתבה להם?

מה יעבור עליה בהמשך?

שם הספר עשוי לגרום לקורא לחשוב שמדובר בעלילה מדכאת ועצובה, אבל היא ממש לא. הספר הופך את הטרגי לאושר, מראה איך הדבר הגרוע ביותר שקורה לך יכול להיות גם הדבר הטוב ביותר. האבחנה שג'ניפר מקבלת גורמת לה להגיד את כל הדברים שהיא פחדה להגיד לאנשים שפגעו בה, היא גורמת לה לעשות דברים שהיא מעולם לא הייתה עושה בחייה לפני האבחון, והכי טוב, זה מקרב אליה חברים.ות ואנשים בלתי צפויים אחרים. דמותה של ג'ניפר, מענגת. כבר מהפרק הראשון ידעתי שאני הולכת לחבב אותה למרות מגרעותיה וחולשותיה, למרות שהחדשות שקיבלה קורעות לב. היה משהו באישיות שלה שמיד משך אותי אליה.

הרומן של קנטור מעצים את הנשים והחֲבֵרוּת שלהן שמספקת את התמיכה הדרושה כאשר החיים מזמנים אירועים מאתגרים. יש שיעורי חיים, יש שמחות ואמיתות כואבות שג'ניפר צריכה להתמודד איתם, אבל גם הזדמנות להיות גמישה יותר, לעשות "ריסטארט" למערכות יחסים, ללמוד להיות ולקבל את מי שהיא, להיות אמיתית באופן לא מתנצל, ולהביע את עצמה כשארוע פוגעני מתרחש.  היא לומדת לחיות את החיים כאילו כל יום הוא יומה האחרון, מבינה שאסור להשאיר שום דבר שלא נאמר, לא שוכחת שגם לאדם השני יש רגשות ומעל הכל ביא לומדת לאהוב את עצמה, כי רק כך היא תוכל לתת אהבה ותשומת לב לאחרים ולהרגיש טוב עם עצמה.

 

ספר מתוק ומעורר מחשבה, מלא בחום, הומור ושנינות בריטית, שעוסק  במערכות יחסים, חברות, חיים וחרטות, עם גיבורה ראשית חביבה מאוד.

הבלדרית מפריז – מג וייט קלייטון

הבלדרית מפריז – מג וייט קלייטון

תרגום: עידית שורר

הוצאת מטר

נובמבר 2024. 456 עמודים.

אשת החברה, הטייסת האמריקאית והיורשת העשירה נֶניי גולד חולמת על חיים חופשיים ומלאי הרפתקאות. היא עזבה את חייה המיוחסים באמריקה כדי להפוך את פריז לביתה, והיא גרה בה במשך שנים, יחד עם הכלב שלה.  כמי שתמיד התעניינה באמנות, רבים מחבריה הם אינטלקטואלים ואמנים סוריאליסטים.  בתערוכה בה היא מבקרת היא פוגשת את אדוארד מוס, צלם ואלמן יהודי שנאלץ לברוח מגרמניה, וכדי להציל את בתו הקטנה משליחה למחנות הריכוז, מגיע לפריז. החיבור ביניהם מיידי, אבל זמן קצר לאחר מיכן אדוארד עוזב לדרום צרפת עם בתו והקשר ביניהם ניתק

כשהגרמנים פולשים לצרפת נני, בעלת הדרכון האמריקאי, יכולה לחזור לארה"ב, למקום מבטחים. אך במקום לעשות זאת, היא מצטרפת למחתרת הצרפתית.  כאישה צעירה מושכת ויפה עם דרכון אמריקאי, היא יכולה להסתובב בקלות יחסית. עד מהרה היא נודעת כעובדת דואר, היא מעבירה הודעות חשובות ומשימותיה הופכות למסוכנות יותר ויותר. אבל המשימה הכי גדולה שעומדת לנגד עיניה עדיין לא התחילה. היא משתפת פעולה עם העיתונאי וריאן פריי, שנשלח על ידי ועדת ההצלה האמריקנית לשעת חירום, ויחד איתו מסכנת את חייה כדי לסייע לחברי קהילת האמנות להימלט מרדיפת הנאצים.

גם אדוארד נעצר ונכלא במחנה המעצר קאמפ דה מיל. בתו מוסתרת אצל חברים. נני פועלת להצלתו, ומקווה לאחד אותו עם בתו הצעירה. היא משתמשת בעושרה כדי לשכור וילה גדולה במרסיי שהופכת למקום מקלט לאמנים וחברי הרזיסטנס הנרדפים, שעלייתו של היטלר לשלטון, ושלטון וישי מסכנים את חירותם.

הסופרת מציגה את החיים במהלך המלחמה, הסכנה והאימה של אותה תקופה דרך נקודות המבט המשתנות של הדמויות הראשיות. נני היא אישה אמיצה ולוחמנית שלא מוותרת על האידיאלים שלה ולא מפחדת לסכן את חייה למען מטרה טובה. אדוארד חייב לנסות לשרוד בתנאים קשים, עמוס ברגשות אשמה, מייחל למפגש מחודש עם בתו. נקודת המבט של בתו הקטנה מרגשת במיוחד, היא מפחדת אבל חזקה, היא מרגישה לבד אבל ממשיכה לקוות שיום אחד היא תראה שוב את אביה, היא מסתגלת ומעבדת אירועים ורגשות שונים על ידי דיבור אל הצעצוע המחבק שלה.

 

ההשראה לכתיבת "הבלדרית מפריז" הגיעה מהסיפור האמיתי והמדהים של מרי ג'יין גולד, והוא מתרחש בימים הראשונים והאפלים של הכיבוש הגרמני בצרפת. הספר כולל רבים מהאנשים שעבדה איתם בפועל במהלך מלחמת העולם השנייה, כולל וריאן פריי ודניאל בנדיט יחד עם דמויות מהחיים האמיתיים מתנועת האמנות הסוריאליסטית, מקס ארנסט ואנדרה ברטון.

יש הרבה מאוד רומנים על מלחמת העולם השנייה, על ההתנגדות הצרפתית ועל הצלת נרדפי הנאצים, שנכתבו מנקודת מבט של אישה, או כאלה שמציגים תפקיד במלחמה שבוצע על ידי נשים. חשבתי שקראתי הרבה. לשמחתי גיליתי את סיפורם האמיץ של היורשת האמיתית של שיקגו, מרי ג'יין גולד, ושל  העיתונאי האמריקאי וריאן פריי, שמביא פרספקטיבה נוספת. וריאן פריי והארגון שלו שהוציאו מעל 1,500 אנשים מצרפת לפני שנעצר. הוא מת לבדו בקונטיקט בספטמבר 1967. עד אז עדיין לא קיבל מילת הוקרה אחת על פועלו. הוא היה בן 59.

 

אני אוהבת רומנים היסטוריים המספרים על מלחמת העולם השנייה אבל מבחינתי הספר הזה החמיץ את המטרה.

פרקי הפתיחה של הספר מציגים בפנינו את שתי הדמויות המרכזיות בעלילה, את הניצוצות ביניהם, כמו גם את האופי האמנותי של הספר. אלא שההתחלה הזו מתנהלת באיטיות ומכילה תיאורים רבים ומפורטים, מה שמקשה על הקריאה. ברור שהסופרת עשתה מחקר מעמיק, אבל העלאת שמות ושיתוף פיסות של פרטים שלמדה במחקר שלה, גרע מפיתוח הסיפור האמיתי. כל כך הרבה הושקע בכלב שלה (למי אכפת ממנו?), בההתרחשויות במסיבות וכו'. כל אלה לדעתי, לא הוסיפו כלום לסיפור. חלק מהאירועים נעים מהר בעוד שמרכיבי סיפור אחרים מתארכים ללא צורך. רציתי לצלול לתוך ה"אקשן" של הספר, אבל גם כשהוא מגיע הסופרת עוצרת בדרך כדי לחקור נושאים אחרים כמו האהבה בין הורה לילד, אובדן יקיריהם ועוד. יש הרבה דמויות משניות והעלילה מתארכת ומתארכת. הייתי רוצה לקרוא יותר על נני ועל וריאן פריי, ואולי קצת פחות על האינטראקציות בין האמנים.

בנוסף, שם הספר מטעה. הפרקים הראשונים מתרחשים בפריז, אבל עיקר העלילה מתרחשת במרסיי, ולמעשה יש רק שתי "סצנות" בהן אנו רואים את נני מבצעת את תפקידה כבלדרית.

 

במחצית השנייה של הספר, וככל שהוא מתקדם,  יש יותר איזון בין הדמויות והעלילה, והוא נקרא בצורה חלקה יותר. אהבתי שהוא התמקד במנגנוני התמודדות, הישרדות, זהות אישית ומערכות יחסים, בעיקר מערכת היחסים היפה של אדוארד ובתו.

ללא ספק היה לספר פוטנציאל מבחינת העלילה, אבל בעיני הוא הלך לאיבוד . למרות שאינו חף מבעיות היו רגעים שהוא הצליח לרגש אותי, בכך שסיפק מבט נוסף על ההתנגדות הצרפתית במהלך מלחמת העולם השנייה.

לקריאה נוספת על מרי ג'יין גולד 

מרי ג'יין גולד - ויקיפדיה

לקריאה נוספת על וריאן פריי

וריאן פריי - ויקיפדיה

 לשיקולכם.ן

הספר נקרא באפליקציית "עברית", לקריאת פרק ראשון לחצו כאן:

הבלדרית מפריז, פרק ראשון

מורשת הותורן 1 - משחקי הירושה - ג'ניפר לין ברנס

מורשת הותורן 1 - משחקי הירושה - ג'ניפר לין ברנס

תרגום: ענבל מלכה

הוצאה: ידיעות ספרים

מרץ 2023. 368 עמודים

"משחקי הירושה" עוקב אחר אייברי גרמבס, ומסופר מנקודת המבט שלה. אייברי, נערה יתומה מאם בת כ 17 ואב שלא נוכח בחייה, היא נערה נבונה מאד, שלא צריכה להשקיע כדי להצליח בלימודים אך מכורח המציאות חיה חיי עוני ונאלצת לדאוג לעצמה. יש לה תוכנית מסודרת לעתיד, הכוללת קבלת מילגה לקולג' טוב כדי שתוכל להשאיר את חייה העלובים מאחור. ברגע השפל של חייה, כשהיא נאלצת לישון במכוניתה, אייברי ו"חצי" אחותה מגלות שהמיליארדר טוביאס הות'ורן שהלך לעולמו השאיר צוואה בה הוא מוריש כמעט את כל הונו לאייברי. אייברי ההמומה ובני משפחתו של טוביאס ההמומים אפילו יותר, לא מבינים מדוע הוא הוריש את הונו למישהי שהוא מעולם לא פגש, מעולם לא ראה, ולפי מה שאייברי טוענת, אין לה שום קשר אליו.

הצוואה מכילה שורה של דרישות. אחת מהן היא שאייברי חייבת לשהות לפחות שנה אחת באחוזת הות'ורן, ושהיא חייבת לאפשר למשפחתו המנושלת של טוביאס לגור שם איתה. 

 

בית הות'ורן הוא אחוזה רחבת ידיים של מעברים נסתרים וסודות אפלים. ככל שאייברי מבלה שם יותר זמן, כך היא משתכנעת שהצוואה והמכתב שקיבלה מטוביאס יחד עם הצוואה הם רמזים למשהו גדול יותר, ושטוביאס הות'ורן הידוע באהבתו לחידות, מבוכים וצפנים, ממשיך לשחק אפילו אחרי מותו, כפי שעשה בימי חייו, כאשר העמיד את ארבעת נכדיו המתבגרים זה מול זה במשחקים תחרותיים הכוללים קודים ומשחקי מילים וסודות, רק שעכשיו אייברי גרמבס הזרה,  היא עוד חידה שעל הבנים לפצח.

בנותיו של טוביאס זועמות על נישולן מהצוואה, התקשורת לא עוזבת את אייברי במנוחה, וארבעת הנכדים של הות'ורן - נאש, גרייסון, ג'יימסון ואלכסנדר המבריקים והכריזמטיים, שגדלו בציפייה לרשת מיליארדים, תוהים האם אייברי היא נוכלת שבאה לגנוב את הונם העצום. בלית ברירה אייברי נאלצת להשתתף במשחק והם חוברים יחד כדי לנסות ולפתור את החידה שהשאיר להם סבם. גרייסון וג'יימסון, שני האחים היפים דואגים להעסיק אותה במהלך שהותה בבית הות'ורן, ואייברי, שלא מבינה איך היא נקלעה לסיטואציה הזו , מוצאת את עצמה לכודה בעולם מסוכן של עושר, פיתויים ותככים, כשהסכנה אורבת לה בכל פינה, והיא מנסה רק  לשרוד.

מאוד אהבתי את אייברי בתור דמות. היא הייתה מעשית, אמיצה, חביבה ומאד חכמה, והקריאה מנקודת המבט שלה הייתה ממש מהנה. למרות שהיא "ה"גיבורה של הסיפור, היא בשום פנים ואופן לא הכוכבת שלו אלא ארבעת הנכדים המרשימים של טוביאס הות'ורן...

 

"משחקי הירושה" הוא הספר הראשון בטרילוגיית "מורשת הותורן".

העלילה מסופרת בפרקים קצרים, ומתארת  דרמה משפחתית, סודות, "סכינים בגב", מזימות, נקמה, ווידויים. אהבתי את החידות, את הטוויסטים,  והדמויות לא אכזבו. נאש הוא הקאובוי החתיך, גרייסון איש העסקים הקר והמחושב ממש לוהט, ג'יימסון עושה הצרות והתחבולן, ולבסוף, אלכסנדר הצעיר האובססיבי למאפינ'ס וסקונס, הוא המוזר ובעל חוש הומור נהדר. על פניו נראה שמתבשל כאן משולש אהבה, ונראה שיש משהו בין אייברי ליותר מאחד מהאחים הות'ורן.

הרבה שאלות נותרו ללא מענה, ויתכן שעל חלק מהן נקבל תשובה בספר השני בסידרה.

הז'אנר הזה הוא לא "כוס התה שלי" אבל נשאבתי לתוכו והרגשתי  כאילו אני נמצאת בחדר בריחה עם טוויסטים מרתקים. 

הקריאה מהירה, סוחפת ומהנה, ואני בטוחה שמבוגרים ונוער בוגר יהנו ממנו.

בהחלט כדאי לנסות. מומלץ♥

ילדה של אחרים – עינת דנון

ילדה של אחרים – עינת דנון

הוצאה: מנדלי, עינת דנון

אוגוסט 2014. 354 עמודים.

 

יעל כץ המתגוררת בישראל עם בעלה אריק ושני בניהם, נועם וטל, נהנית מקריירה מצליחה, מחיי נישואים מצויינים, משני בנים מתוקים ובית יפה.

בעבר יעל ואריק התגוררו מספר שנים בקנדה, כשאריק נשלח לשם מהעבודה. הם התחברו עם שכנים ישראליים, בני וחלי, שלאחר היכרות מעמיקה מספרים להם שהכינו צוואה, ומאחר ואין להם משפחות מתפקדות בישראל, ואף אחד בקנדה,  הם "מורישים" להם את בתם נועה, אם יקרה משהו לשניהם. יעל מתנגדת לרעיון בתוקף  אך מאחר וחשבה שהסיכוי למימוש הצוואה אפסי, לא עשתה דבר מלבד להביע את מחאתה. אחרי מספר שנים בטורונטו, יעל ואריק חזרו לישראל, הקשר החברי עם חלי ובני נותק, והשניים בנו את חייהם במרכז הארץ.

כשגלית, עורכת הדין מופיעה ללא הודעה מוקדמת בפתח ביתם, מלווה בנועה בת ה 10, מגלה יעל שהוריה של נועה הם חלי ובני מקנדה, שהנורא מכל קרה והשניים נהרגו בתאונת דרכים. היא נזכרת בצוואה בה חלי ובני קבעו אותה ואת אריק כאפוטרופוסים של נועה. יעל ההמומה מנסה לטפל במצב שנכפה עליה בלי הודעה מראש, להעביר את נועה לאח של חלי, אבל הוא מסרב בכל תוקף לקבל את נועה לחזקתו. יעל ונועה לא מצליחות להתחבר, לעומתה אריק ונועה מתחברים מיד, והקשר ביניהם מלא חיבה.

נועה גלילי היא בתם היחידה של בני וחלי, זוג ישראלים שהיגר לקנדה. היא מתייתמת מהוריה בפתאומיות, וברגע אחד כל עולמה מתהפך עליה והיא מאבדת את מעטפת הביטחון שהיתה רגילה אליה. היא משוועת רק לדבר אחד. שהוריה יחזרו. שהיא תחזור לחיות עם אמא ואבא שלה בבית שלה, בחדר שלה, בבית הספר שלה, עם חברותיה ותחביביה. אבל על פי צוואת הוריה היא נאלצת לעבור לחזקתם של יעל ואריק, והיא נעקרת מביתה שבקנדה ומכל מה שמוכר לה, ונדרש ממנה להסתגל לאנשים חדשים, לשפה שלא שגורה בפיה, לחלוק את חייה עם  שני הבנים שלהם, תרבות חדשה ומנהגים חדשים. היא לא עושה את זה ברצון ולא בהצלחה רבה.

התקשורת בינה ובין יעל צולעת, ולא בגלל קשיי שפה. הגעגועים להוריה קשים מנשוא, בנוסף היא כבר לא בת יחידה, היא לא אוהבת את החדר שבו שיכנו אותה, ולא רוצה להיות עם המשפחה שירשה בלי שביקשה. כשהיא נדרשת להתאים את עצמה היא מתקשה מאד, מתמרדת, מסתגרת, מתנגדת וסובלת מהתפרצויות כעס וזעם, וכל המשפחה עוברת טלטלה.

נועה אינה מצליחה להיקלט בישראל ויעל מחליטה לעזוב באופן זמני את אריק ואת ילדיהם המשותפים, ולחזור איתה לטורונטו כדי לחפש לה משפחה מאמצת מתאימה. ניסיונותיו של אריק להניא אותה מכך עולים בתוהו, והשתיים טסות לטורונטו. הן שוהות בביתם של חלי ובני, לא מסתדרות אחת עם השנייה, והקשר הבעייתי שניכפה עליהן מתעצם.

האם ימצא פתרון לנועה

האם נועה תסתגל לחיים החדשים שלה בקנדה?

מה תגלה יעל בקנדה?

את מה שקורה בהמשך, ולאן העלילה לוקחת את יעל, נועה ואריק, ואיתם את הקוראים, תצטרכו לקרוא בעצמכם.

הסיפור מובא משלוש נקודות המבט של יעל, אריק ונועה ומתחלף ביניהם במהלך הפרקים. יש בו עוצמה של רגשות, ממש רכבת הרים. רגשותיה של נועה היו מכמירי לב ותוארו על ידי הסופרת כאילו היא בנעליה של ילדה בת 10, הטלטלה שעוברת יעל היתה מובנת אבל הרבה פעמים די כעסתי עליה, ואני מודה שלאורך כל הקריאה חשבתי מה הייתי אני עושה אם היתה נופלת עלי ירושה כזו...

 

"ילדה של אחרים" הוא ספר ביכורים נפלא, כובש, סוחף ונוגע ללב שאי אפשר להניח מהיד. הוא עוסק באובדן וההתמודדות איתו,  במורכבות של חיי היומיום לאחר אובדן, בריפויה של נפש פגועה, בעבר שרודף את ההווה, יש בו המון תובנות על זוגיות, על הורות, על שייכות משפחתית, ועל השפעתם של סודות שמתגלים על חייהם של בני המשפחה.

 

אהבתי מאד. ממליצה בחום♥ 

נראה בסדר מבחוץ – איילת פרטוש עבו

נראה בסדר מבחוץ – איילת פרטוש עבו

הוצאה: שתים הוצאה לאור

אוגוסט 2024. 240 עמודים.

נקרא באפליקצית עברית

הספר מספר על שלומי, מוסכניק בן 63, אביה של  ענבל, רופאה ואמא לשלושה, שחי מאז מלחמת יום כיפור (1973) עם הפצע הסמוי של המלחמה כהלום קרב שלא אובחן, השפעת הטראומה עליו ועל משפחתו, על  הקשר המיוחד בינו לבין בתו, לאורך כל השנים ובמיוחד בתקופה שחלה בסרטן כשהיא מלווה אותו כרופאה. שלומי מאמין שלא סתם חלה. הוא מאמין שהוא נענש על כך ששרד. ללא ספק עונש על כך ששתק ארבעים שנה והחזיק הכל בתוכו.

במקביל  הספר עוסק בהתמודדות של ענבל עם משפחתה שלה, עם הבעיות בהתנהגותו של בנה יונתן, כשמעל מרחפת השאלה של כל הורה במצב שבו ענבל נמצאת,  איך להתנהל בשעת משבר ואת מי לתעדף? את אביה שימיו קצובים או את ילדיה שמתמודדים עם המצב שבו היא כמעט ולא נוכחת בבית ואינה פנויה אליהם.

הספר מסופר בשני צירי זמן, אחד מפי שלומי, המבוסס על מחקר שעשתה הסופרת(איילת פרטוש עבו) לגבי ארועי מלחמת יום הכיפורים בהם אביה נטל חלק, והשני מפי ענבל, המספר על יחסיה עם אביה, הבעיות שמתעוררות בביתה שלה בעקבות המחלה, והליווי שלה את מחלתו, לצד המאבק המתחולל בתוכה  ומתייחס להיותה בת או מטפלת.

 

שם הספר "נראה בסדר מבחוץ" מדייק את המצב בו נמצא שלומי.

הסיפור של מלחמות ישראל עוסק, בדרך כלל, במעשי גבורה ובגיבורים, חיים או מתים.

הלוחמים פגועי הלם קרב, הם החצר האחורית של המלחמות, הם קורבנות פגועים נפשית, פגיעה שלכאורה אינה נראית, אך הסבל הנובע ממנה הוא מוחשי וכואב לא־פחות.

כך גם שלומי. כלפי חוץ הוא נראה ממש בסדר, אבל בתוכו מתרחשת מהומת אלהים. הוא סובל מסיוטים בלילות, מתכנס לתוך עצמו בימים, שותק ושומר את המתחולל בתוכו לעצמו. שנים לאחר שהסתיימה המלחמה, הוא נמצא ממש מולנו, אתנו,  ובה בעת עודנו שם, עם המתים והפצועים.

הספר מאפשר לנו הקוראים, להתבונן במה שעובר על נפגעים הלומי קרב, לנסות להבין איך נראים חיי היומיום שלהם כשהם תועים בין מציאות לדמיון, נסחפים בין עבר להווה, נלחמים מלחמת הישרדות יומיומית עם נפשם הפגועה.

 

איילת פרטוש עבו חושפת בעדינות, ברגישות ובהרבה מאד אהבה טפח אחר טפח את עולמם של בני הדור השני לפוסט טראומה, שנאלצו לעבור סבל בל יתואר ולהסתיר את מה שעובר עליהם בגלל שהממסד סרב באותן שנים להכיר בהלומי קרב, וגרם להם להרגיש בושה להודות בכך.

אזלת ידם וחוסר ההתייחסות של גורמי אבחון, טיפול ושיקום במשרד הבטחון ובצה"ל, הובילו לכך שהלומי הקרב לא זכו לטיפול הולם, להכרה בסבל, לפיצוי ושיקום.

בכתיבה אמיצה וכנה, פרטית לכאורה, אבל כזו שמאפשרת להזדהות עם הכאב והבדידות והקשיים הלא נגמרים של כל אותם הלומי מלחמות ישראל, הספר נותן הצצה מטלטלת, אינטימית, לתוך חייו המורכבים ולנעשה בנפשו ובמחשבותיו של מי שחווה פוסט טראומה,  הלם קרב. בכל לילה ניצב שלומי בקרב הישרדות מול פחד מוות, ובכל בוקר בוחר בחיים. 

ספר שנכנס ללב, מעורר הזדהות והרבה מאד מחשבה, בעיקר על רקע השנה הקשה שעברנו ועדיין עוברים. האם נלמד הלקח?

 

ממליצה בחום!

לא אהבה ממבט ראשון – מייגן קווין

 לא אהבה ממבט ראשון – מייגן קווין

תרגום: שי סנדיק

הוצאה: אופוריה

דצמבר 2023. 383 עמודים

לוטי פוטרה מעבודתה בגלל חברתה הרעילה, שהיא הבוסית שלה, והחליטה שהפתרון לבעיותיה הכלכליות יהיה למצוא בעל עשיר וחתיך  אותו תוכל לקחת לפגישת מחזור של חבריה מהתיכון.

האקסלי, איש עסקים מצליח זקוק לארוסה מזויפת ובהריון מזויף כדי לסגור עסקה, לאחר ששיקר לאחד מלקוחותיו הגדולים שהוא מאורס וארוסתו בהריון. הוא עשה זאת  כדי ליצור קשר ידידותי ביניהם.

השניים נתקלים אחד בשני  בשכונה של האקסלי, ברחוב, ולאחר שיחה קצרה הם הולכים לבית קפה, מגבשים תוכנית, וחותמים על חוזה, בו הם מתחייבים לעזור אחד לשני.

 

לוטי, מלבד האישיות המצחיקה שלה, מציגה בהתחלה דמות ממש לא בוגרת. האינסטינקט הראשון שלה לאחר פיטוריה הוא להפוך לחשפנית, אבל אז היא מסתפקת ברעיון המטורף למצוא גבר עשיר. היא מחליטה שהדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא ללבוש ביגוד אתלטי, לעשות קוקו גבוה ולשוטט בשכונה עשירה. כשהיא מוצאת בנס אדם עשיר שמציע להם להתקשר בהסכם מועיל הדדית, היא חותמת על החוזה מבלי לקרוא אותו בפירוט. וכשהיא עוברת לגור בביתו היא רק מתלוננת. אבל לאט לאט הדמות שלה עוברת שינוי, והיא מתחילה להציג דמות מציאותית, כנה וחזקה. היא מודה שהפחד מקונפליקט עם הבוסית שלה גרם לה להישאר בעבודתה, היא מודעת לכך שאנג'לה חברה רעילה, היא מודעת להיותה עובדת מוכשרת ומיומנת. ומעל לכל, היא כנה לגבי רגשותיה.

 

האקסלי , הגבר החכם הנבון והמצליח משקר בצורה בוטה ומצפה שזה לא יצא לאור? אני לא מבינה איך הוא חשב שזה יעבוד. הוא פוחד להיפתח רגשית בפני לוטי,  אבל תמיד מתנהג כלפיה בכבוד. הוא רוצה שלוטי תגיד לו כשהיא מרגישה לא בנוח, ודואג שיהיה לה נוח בקרבתו ובביתו. הוא נוהג בלוטי מתוך התחשבות גם אם הוא לא מבטא זאת במילים אלא במעשים. הוא נותן ללוטי את המכונית שלו כדי שתוכל לנסוע בין בתי משפחתה בקלות, שולח את התמונות של הגינה של ג'ף (האבא החורג של לוטי) לוועדת הגינון כדי שיוכלו לזכות בפרס הגן הטוב ביותר, שולח פרחים לאמא של לוטי כדי לברך אותה, מסדר את לוח הזמנים שלו כדי שקאלסי (אחותה של לוטי) תוכל להציג בפניו את העסק שלה. אכפת לו מלוטי, וללוטי אכפת מהאנשים האלה, אז הוא עושה את הכל כדי לשמח את כולם. הוא אפילו זכר שאחת המשאלות של לוטי הייתה לשכב על הגג בגשם, אז ברגע שירד גשם הוא לקח אותה לגג והגשים את משאלתה. הוא לקח אותה להופעה של האמן האהוב עליה...

כאשר לוטי מתחילה ליהנות מהיותה ארוסתו של האקסלי יותר ממה שחשבה שתהיה, והוא מוצא את עצמו מעמיד פנים פחות ופחות, השניים חייבים להבין היכן נגמרת הבדיה ומתחילה המציאות. הם נמשכים זה לזה אך מסרבים להכיר בכך, ומבלים זמן רב במאבק בדחף הטבעי שלהם, אך כשזה קורה, ניצוצות עפים...

 

אני יודעת שזה נשמע לא מציאותי ומגוחך, אבל אם תקראו את הספר בלי ציפיות, תהנו כי זה סיפור קלאסי קליל, עם כל הקלישאות האופייניות לז'אנר. עבורי הוא היה בדיוק מה שהייתי צריכה, כדי לשפר את מצב הרוח שלי בימים אלה.  זו לא יצירת מופת ספרותית, אבל היא בהחלט סיפקה את המפלט המהנה שחיפשתי.

הסופרת כתבה עוד שני ספרים בסידרה המספרים על האחים של האקסלי אבל אני אסתפק בזה שקראתי.

נקרא מהר, נשכח מהר...

לשיקולכם.ן

בתוך המילים בתים – דנית גולד

בתוך המילים בתים – דנית גולד

הוצאת פטל

אוגוסט 20224. 246 עמודים.

 

התקציר והכריכה היפה של הספר "בתוך המילים בתים" כבשו אותי. לרגע אחד התבוננתי בכריכה ושאלתי את עצמי: האם לקרוא? האם אוהב?

האמת היא שמהרגע שהתחלתי לקרוא, הבנתי שאני קוראת משהו אחר.

הספר הזה כשמו הוא.

חייה של הגיבורה חולפים בין הזמנים, בין הבתים, רצופים אסוציאציות ונעים בין המציאות של חייה באותה נקודת זמן לבין זכרונות העבר.

במהלך הקריאה הקורא נחשף לתהיותיה של הגיבורה על אהבה, זוגיות, חלומות, משפחה ואובדן, והתחושה היא כשל מי שמתבונן באלבום תמונות משפחתי, שעובר בין התמונות, או כמי שקורא ביומן, בו היא מדווחת על מה שקורה וקרה.

הקורא עובר בין תחנות חייה של הגיבורה, וכמו בהרכבת פאזל, כך לאט לאט נחשף עוד רובד ואלה מצטרפים לתמונה הגדולה, ומסעה המרגש למצוא בית, מקום עוטף,מנחם ואוהב, בו תגשים את חלומה לכתוב סיפורים, מתואר בין השורות.

דמותה של הגיבורה נוגעת ללב. חלומה להיות סופרת מתנגש בעוצמה במציאות. החיפוש שלה אחרי המקום שבו המילים ינבעו מתוכה מוביל אותה למקומות אחרים, לערים אחרות בארץ ובעולם, למיפגש עם אנשים שהופכים להיות חלק מחייה נכון לפרק זמן מסוים, לעיסוקים שונים, ובסופו של דבר כל אלה מעצבים את חייה מחדש. 

במהלך נסיונות התאקלמותה בכל אחד מהמקומות בהם היא שוהה, קלפים נפתחים, חשבונות ישנים עולים, וכולם מכילים את הרגש והכאב שחוותה, את המחשבות והתובנות שעולים בה, במבט מפוקח לאחור.

בסגנון יוצא דופן ובכתיבה קולחת, דנית גולד מצליחה לבחון  את היחסים הסבוכים שבין החלום למציאות, כשהגיבורה חוצה גבולות פיסיים, מוסריים ורגשיים, בין אם חצתה אותם מרצונה ובין אם אולצה לעשות זאת, ולרתק אליה את הקורא.

העלילה בנויה מקטעים, לפעמים די קצרים, ולכל אחד מהם כותרת המציינת את שם הרחוב/ השכונה/ העיר/ המדינה בה היא נמצאת או נזכרת, ובכל אחד מהם זכרון הקשור בילדותה, נעוריה, ביחסיה עם הוריה ואחיה, בני זוג, חברות וחברים, ידידים ויזיזים, ובכולם ניכר הרצון שלה לחופש ולחיפוש עצמי, גם אם לפעמים היא הולכת לאיבוד. מרבית הדמויות פגומות, והעלילה עוסקת במסע שהגיבורה עוברת כאשר כל פעם דמות אחרת נוכחת בחייה, ההחלטות שהיא מקבלת והטעויות שהיא עושה.

האם תצליח הגיבורה לתקן את משגי העבר?

האם היא תגשים את חלומה הגדול?

 

לא אספר לכם דבר מעבר לכך שהסיפור מתחיל בחיפה, בשכונותיה הרבות כקרית שפרינצק, בת גלים, רמות ספיר ושכונת דניה, כולם מקומות מוכרים לי ואהובים עלי.  

את מה שקורה בהמשך, ולאן העלילה לוקחת את הגיבורה ואיתה את הקוראים, תצטרכו לקרוא בעצמכם.

דנית גולד בהחלט יודעת להניע סיפור. בסקרנות, ברגישות ובתנופה, היא בודקת איזה כוח מעניקה השייכות המשפחתית, אילו מחירים תובעים הסודות המשפחתיים, וכיצד הם משפיעים על מהלך חייהם של בני המשפחה ובעיקר על הגיבורה.

 

כובש.סוחף.מרתק.נוגע.

ממליצה בחום♥