אנגארד הסייף - גל אמיר
כנרת זמורה-דביר . יולי 2019 . 272 עמ'
הספר מסופר בגוף ראשון, כאוטוביוגרפיה,ומתאר
ארועים שהתרחשו בתחילת המאה השמונה עשר. במרכז העלילה מתוארים חייו של ז’אק בן סימון
הכהן, נער יהודי נבון אך חסר ייחוס שנולד בצרפת, בסן מלו, שהתיתם מאמו בגיל שש.
אביו, שמעון בן יעקב הכהן, היה סוחר עשיר וממולח, רצה שבנו היחיד יהיה רב גדול
בתורה. לאחר מות האם האב שולח את ז’אק אל קרובי משפחה שחיים ב”גטו”
בשטרסבורג. בגיל בר מצווה, הוא מתחיל ללמד בישיבה בשטרסבורג וחי בה חיי סבל
עד גיל שבע עשרה. אז מתהפכים חייו . מהפך שהופך להיות משמעותי , עליו הוא מספר
בספר.
הספר מתחיל במבוא למהדורה העברית,
בו מסביר המחבר את הגורמים שהביאו אותו להעלות על הכתב את הסיפור:
“האמת שמאחורי סיפורם הטרגי של דפים אלה לא
תיוודע לעולם. הדפים נמצאו בשנת 2016 בעבודות הסריקה והדיגיטציה בארכיון המדינה,
כשהם מוסתרים בתוך תחתית כפולה של מזוודה מלאה במסמכים, שהובאה לארץ ישראל על ידי
איש הבריגדה היהודית מאירופה באמצע שנות הארבעים, ולא נפתחה במשך עשרות שנים.. “
לא ניתן להוכיח האם מדובר ברומן היסטורי,
בפיקציה פרי דמיונו של סופר צרפתי בן המאה העשרים, או בתרגום כתב יד שמספר הרפתקן
יהודי בן המאה השמונה־עשרה, כי אין תיעוד שמאפשר לאמת את הדברים שמתוארים בסיפור.
מבחינה ספרותית הספר מחולק לשלושה שערים(
=חלקים) עיקריים. כל שער משקף את קורותיו ועלילותיו של ז’אק באותו פרק זמן בחייו .
השער הראשון נקרא “צרפת” ומתרחש בצרפת. הוא מתחיל את הסיפור מהסוף, ב- 1782
כשהגיבור בן ששים, כשהוא חי במנזר שומם ונטוש, מון סן מישל, שבנורמנדי, בתור האח
פייר. הוא חוזר לאחור בשנים ומתאר את עלילותיו מנעוריו כבחור ישיבה בשטרסבורג, איך
נחטף והוכנס לכלא בגלל חוב של אביו, איך הגיע לאחוזתו של המרקיז ולומד
במהלך החודשים הבאים להיות סוכן/ יד ימינו של המרקיז, לפחות בכל
מה שקשור לשכר התפוחים – הקלבדוס – שהמרקיז מייצר. בתקופת שהותו אצל המרקיז הוא
מוטבל לנצרות, מקבל את השם פייר, ומתרחק מהיהדות. המרקיז נמצא במסעות וז’אק שהפך
לפייר נשאר מאחור והופך לכלי משחק בין שני ילדי המרקיז, דלפין ואנטואן, תאומים
בוגדניים, עד שהוא נמכר לעבדות.
השער השני נקרא “על פני המים” ומתאר את חייו של ז’אק, ועוסק במכירתו לספינה “חיר
א-דין” בתור פייר מדומפרון. הספינה היתה בדרכה אל שוקי העבדים באלג’יר שם
הוא מועמד למכירה ,אם יעמוד בתלאות הדרך השונות. כשמשתלטים עליה פיראטים הוא נרתם
להצלתו של בלדאסר,אחד מהפולשים, וחייו ניצלים. הוא עובר לספינת הפיראטים “סן
סבסטיאן”, מוצג כמי ששמו אנגארד והופך להיות “אנגארד הסייף.” מרגע זה הוא פיראט מן
השורה בשירותה של אלאני, מלכת הליסטים שעל הים התיכון וחלק מעולמם וחייהם של
הפיראטים שמפליגים לכיוון מלטה.
השער השלישי נקרא “בארץ הקודש” ומתאר איך נשלח לארץ הקודש, איך התאהב בחופי הזהב של עכו,
אהבתו הרבה לטבריה, ובמיוחד לחופים הירוקים של הכנרת, הדקלים והשמש , נישואיו
לרשל, והשתתפותו כלוחם במצור על טבריה שבו נלחמו תושבי העיר, יהודים וערבים בפחה
הרשע של דמשק.
בסיום הספר – האפילוג….
הסיפור מתאר תקופה מורכבת ואירועים שמתרחשים
בקצב מסחרר.
בשפה ברורה ולא מתנשאת, גם אם בסגנון יוצא
דופן, מתוארים האירועים, הרגשות, המחשבות והמקומות שבהם עובר ז’אק/פייר והקורא
מרגיש כאילו הוא עצמו חלק מהנדודים ומהקורות אותו. הסגנון הריאליסטי בו מתאר ז’אק
את קורותיו והפער המעמדי בינו לבין אדוניו המתחלפים מאפשרים ביקורת על סגנונות
החיים בהם הוא נתקל, על ערכים חברתיים ובעיקר הצצה אל החיים באותה התקופה.
כיאה לרומן פיקרסקי, משתלבים בעלילה כל
האלמנטים ההיסטוריים הקשורים לסוגה זו.
ז’אק/פייר הוא נווד הרפתקן שנסחף
ממקום למקום, ומסביבה חברתית אחת לאחרת, בקצב עלילה מהיר ורב תהפוכות. מנער
ישיבה הוא הופך לפיראט, ללוחם, מיהדות הוא עובר לנצרות, נלחם במוסלמים, חווה אהבות
ושנאות, עובר בין מדינות, חווה מזימות ותככים, נשים נבונות וגברים עזי-לב.
הוא מעיד שבסיפור חייו אין רגע דל או שקט
“יש בו גמלים, ותותחים, וחרבות, וכמה נשים יפות
מאד – ומלחמה ותבוסה וניצחון, ויש בו פיראטים, וספינות תותחים, ויהודים מוסלמים
ונוצרים משמשים בו בערבוביה, ואדם אחד דגול, שזכיתי להכיר …כן, זהו סיפור שרוי
לספרו”. (עמ’12)
הוא חווה חוויות שונות, מסתבך בהרפתקאות ונחלץ
מהן בפיקחותו, וכל תפנית בסיפור חושפת עוד טפח של ההיסטוריה ועוד הצצה לנבכי הנפש,
לאמונה, לדת, לאהבה ולהישרדות.
מדובר ב-270 עמודים שנקראו בעניין רב.
העלילה מסועפת והספר מורכב אך מסקרן, וניכר כי
נעשתה עבודת תחקיר מקיפה לקראת הכתיבה, עובדה שראויה לציון וכמובן להערכה.
אני חייבת לציין שהייתי מאד סקפטית
ושאלתי את עצמי האם אוהב או לא את הספר. מה לי ולהרפתקאות שכאלה?
ההתחלה לא היתה קלה ונאלצתי לחזור אליה מספר
פעמים כדי לקלוט את השתלשלות האירועים. העמסת פרטים על גבי פרטים, שמות מורכבים
והמון אינפורמציה פשוט גרמו לי ללכת קצת לאיבוד, בעיקר בשער השלישי.
למרות זאת אני שמחה שקראתי, שלא ויתרתי.
הספר היה מהנה, מעניין, ולו רק בשל הידע ההיסטורי הנוסף.
***
גל אמיר מתגורר ביישוב אשחר שבגליל, נשוי ואב
לשניים.
הוא עורך דין במקצועו ובעל תואר דוקטור
מאוניברסיטת חיפה, שבמסגרתו כתב עבודת דוקטורט על החקיקה העות’מאנית בתחום דיני
המשפחה.
“אנגארד הסייף” הוא ספרו השמיני.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה