אותה התמימות - פרנצ'סקה סגל
תרגום:
יואב כ"ץ
ידיעות ספרים. 2014 . 303 עמ'
"אותה
התמימות" נכתב בהשראת "עידן התמימות" מאת אידית וורטון,
הסופרת שזכתה בפרס פוליצר בשנת 1921. פרנצ'סקה סגל בחרה להחיות את "עידן
התמימות" מחדש, אך לשנות את הגירסה המקורית והיא מעניקה לו את סגנונה המיוחד
והמקורי. הרומן הקלאסי של וורטון מקבל בית חדש בצפון לונדון העכשווית,
בקהילה היהודית . פרנצ'סקה סגל נשארת נאמנה לתוכן הרגשי וליחסי הגומלין של אהבה
ותשוקה, קנאה ותסכול.
משולש האהבה
"באותה התמימות" עוקב אחר אדם ניומן, צעיר בן 28 מצליח ונאה,
שהתארס לאחרונה לרייצ'ל גילברט אחרי 13 שנות חברות שנולדה בסיור בישראל. השניים
חוגגים את אירוסיהם ומקיימים מערכת יחסים שהיא קנאת הקהילה, טמפל פורצ'ן, פרבר
יהודי בצפון מערב לונדון.
אדם אוהב את
רייצ'ל. היא ממלאה את הצורך שלו, במשפחה גדולה ותומכת ובחברים והיא גם בחורה טובה
מבית טוב. אדם יתום מאביו מגיל צעיר מאוד, נעטף על ידי משפחתה הרחבה של
רייצ'ל ועל ידי אביה, לורנס, שהופך לדמות האב החסרה בחייו. הוא מחבק אותו כמו בן,
ואף שוכר אותו לעבוד כעורך דין במשרדו.
רייצ'ל מביטה
באדם ורואה אצלו את היציבות וההגנה המוצקה שתמיד קיבלה מהוריה.
רייצ'ל מעולם
לא הייתה עם גבר אחר מלבד אדם, והניסיון של אדם מוגבל (בסטנדרטים של ימינו). הוא
שבע רצון מהיחסים בין שניהם.
נראה כי אדם
ורייצ'ל הולכים בדרכם של הוריה ומתכוונים להיות חלק מעמודי התווך של הקהילה. אך
באופן בלתי נמנע, עולמם המושלם מאוים כאשר בת דודתה הצעירה של רייצ'ל, אלי שניידר,
דוגמנית פרובוקטיבית ושחקנית פרועה המתגוררת בניו יורק, מגיעה לטמפל פורצ'ן. היא
מביאה איתה כאוס, דרמה ומעוררת באדם תחושות ורגשות שהוא מעולם לא הכיר. היא מתלבשת
באופן שהוא חריג לקהילה היהודית המסורתית ומגיעה בבגדים חושפניים מאד לבית הכנסת
ביום כיפור, שם נפתח הרומן הזה.
אדם נע
בין נאמנותו לרייצ'ל ומה שהוא החשיב כאהבה אליה לבין התשוקה הבוערת לאלי. היא כל
מה שהוא חפץ ומתאוה אליו. הניגוד הגמור לארוסתו הבנאלית והצפויה. הוא מהופנט
ומרותק ונמשך אל אלי, אך באותה מידה הוא יודע מה תהיה תגובת הקהילה צרת
האופק. הוא נוהג בכוונה להיתקל בה, מקרב את עצמו יותר ויותר למצב שמסכן אותו,
ומאחר והוא מודע לסכנה הוא מתחנן בפני רייצ'ל להקדים את מועד החתונה מתוך תקווה
שעצם העובדה שיהיה נשוי יביא אותו להניח את המחשבות הטועות מאחוריו.
האם מה שאדם חש
זו אהבת אמת?
האם עליו לסכן
את כל אשר בנה בחייו על מנת לקבל סיכוי לאושר מסוג אחר שמעולם לא ציפה לו?
האם עליו
להישאר במסלול שהוא נועד לעקוב אחריו כל חייו?
עד כמה תמימות
יש ברייצ'ל ובהוריה?
פרנצ'סקה סגל
מציירת דיוקן חי של הקהילה היהודית הזו, שתופסת חלק נכבד בהתנהלות הדמויות. היא
מצליחה ליצור דמויות ייחודיות, מורכבות ופגומות. אך הכל נעשה בנועם וברוגע מבלי
להיסחף ומבלי לשפוט. כל הסערות והתלבטויות של הדמויות קורות בתוך הנפש שמתיסרת.
דבר כמעט ואינו מבצבץ כלפי חוץ, לא רגשות ולא דיבורים. כולם מסתובבים מילדות באותם
מעגלים, וכולם מכירים את כולם. לומדים באותם בתי ספר, מתחתנים בין בני
הקהילה, והקשרים המשפחתיים והחברתיים סובבים סביב אותם אנשים. בשעת צרה כל הקהילה
נרתמת לעזרה, בשעת שמחה כל הקהילה נרתמת לחגיגה. יש רכילות, יש התנהגות מקובלת לפי
כל הכללים, אבל יש סובלנות, אפילו לחריגה מגבולות קיום המצוות המסורתי. זו לא
קהילה דתית אורתודוכסית שמקפידה על קלה כחמורה. (לדוגמא, זיוה, הסבתא בת ה -88,
ששרדה את השואה, נוסעת מבית הכנסת ביום כיפור במונית. לא צמה. אדם ורייצ'ל
חיים יחד חיי אישות מלאים לפני נישואיהם.)
אני לא יכולה
לספור את מספר הפעמים בהן רציתי לטלטל פיזית דמות כזו או אחרת.
רייצ'ל מפונקת,
פאסיבית ותמימה שפסגת שאיפותיה להיות נשואה ודבר מלבד זה אינו מעסיק אותה. מוכנה
להיקרא דלעת בפי מי שהיא עומדת להינשא לו.
בשל הפחד ממה
יאמרו, אדם מתלבט בנוגע לבחירה שעליו לעשות. והוא מתייסר בידיעה שכל בחירה שלו
תכאיב ותפגע באנשים היקרים לו. לכל אורכו של הסיפור מתנהלות הדמויות כשברקע השאלה
המנחה היא "מה יגידו".
לא צריך להיות
יהודי כדי לקרוא את הרומן הזה.
הדמויות
אוניברסאליות, כמו גם הקונפליקטים שהן מתמודדות איתם. פרנצ'סקה סגל יודע לכתוב
וברור שהיא מכירה את הקהילה היהודית באופן אינטימי, כך שהיא יכולה להציג אותה
באהבה ובביקורתיות כאחד.
אין בספר
ויכוחים, אין מריבות, אין גירושים , שום תככים או מורכבות . יש תיאורים המעוררים
קנאה על אורחות חייהם וקרבתם של משפחות יהודיות עשירות בצפון לונדון, מילים
באידיש, דמויות מעצבנות, ותיאורי הארוחות המפוארות שלהם.
אולי חלק מהמסר
של הספר הוא, שכולנו צריכים לעשות את הבחירה הזו בין מה שאנחנו חושבים שאנחנו
רוצים לבין מה שבאמת טוב בשבילנו. אדם נאלץ לשקלל את הרווח וההפסד של שתי
הנשים בחייו כדי לגלות עם מי עליו לבלות את חייו. אין ספק שאדם אהב את אביה של
רייצ'ל, ולעיתים קרובות הוא עשה דברים שגרמו לרייצ'ל להיות מאושרת רק כדי לגרום
לאביה להיות גאה בו. אולי זה קשור לעברו חסר האב. אולי הוא רצה את לורנס כאביו
יותר מכפי שרצה את רייצ'ל כאשתו?
והאם ההתנהגות
של אלי נבעה מתוך קנאה ארוכת שנים ברייצ'ל ובכל מה שיש לה כי זה מה שהיא למעשה
רצתה לעצמה? הרבה הפתעות לקראת הסוף, עם טוויסט מפתיע. הרבה התפכחויות של
הדמויות.
תקציר העלילה
מבטיח, הכתיבה מקסימה, מהורהרת ואמפטית, והתפאורה הלא שגרתית של קהילה יהודית
בלונדון מוסיפה ענין.
ההתחלה היתה
איטית ולקח זמן להתחבר. בסך הכל הספר היה מהנה והעניין בו נשמר במהלך הקריאה,
והמטרה שלי הייתה לא לגלות עם מי אדם נשאר בסופו של דבר, אלא אם סוף סוף הוא
היה מאושר.
***
פרנצ'סקה סגל,
בתו של אריך סגל, נולדה בלונדון ב-1980. היא גדלה באנגליה ובארצות הברית, וכיום
היא עיתונאית ומבקרת ספרות. זהו ספר הביכורים שלה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה