יום שבת, 25 באפריל 2020

האומנת – אמה רוס

האומנת – אמה רוס
תרגום: קטיה בנוביץ'
הוצאה: תכלת
אפריל 2019 . 242 עמ'



















בין חפציו של אביה המנוח ,מוצאת סרפין בת ה-25, אחותו התאומה של דני, תמונה משפחתית ישנה, שצולמה ביום לידתם, בה נראים אביה, אחיה הגדול אדווין, ואמה - שמחים ומחייכים, ובזרועות אמה תינוק אחד ולא שניים. שעות ספורות לאחר שצולמה התמונה, קפצה אמה של סרפין אל מותה.

משהו לא מסתדר לסרפין בתמונה הזו. 
מדוע צולמה אמה רק עם תינוק אחד? 
מדוע אמה שנראית מחייכת ושלווה התאבדה מספר שעות אחר כך?

נואשת לתשובות, סרפין נחושה בדעתה לאתר את האומנת שחייתה בבית הוריה, ושברחה מבית "סאמרבורן" באותו יום, בנסיבות לא ברורות.

איש מבני משפחתה לא הזכיר מעולם את אירועי אותו יום, וגם עכשיו כשסרפין שואלת, נמנעים מלדבר על כך. אך סרפין אינה מוותרת. היא מנסה לאתר את האנשים שהיו קשורים למשפחתה באותן שנים ולקבל תשובות. בכל פעם שהיא מוצאת מישהו , אומרים לה להתרחק ומכתבי איומים מתקבלים, וככל שהיא חופרת יותר, היא מציבה את עצמה וגם אחרים במשפחתה, בסכנה.

מי שולח את האיומים האלה ?
מה מנסים להסתיר?
מה דחף את אמה להתאבד?
מי התינוק המצולם בתמונה?

התעלומה מקיפה את המשפחה שגרה ב"סאמרבורן " והיא נפרמת לאט דרך כל פרק.

אפילו לסודות קבורים עמוק יש דרך לצאת. דרוש רק חוט מידע קטן כדי להתיר רשת שקרים ארוגה היטב. וכשנמצא החוט הזה, די קשה שלא למשוך אותו. הבעיה עם סודות היא, שברגע שסוד מתגלה, אי אפשר לקבור אותו מחדש, כפי שמתברר לסרפין.  מישהו מוכן לעשות כל מה שצריך כדי לשמור את האמת קבורה.

האם התשובות  שתמצא סרפין יהיו אלה שהיא מקווה למצוא או שזה יוביל לשברון לב ?

"האומנת" הוא לא ספר מתח, אלא סיפור שיש בו תעלומה שביסודה היא מסע חיפוש אחר זהות עצמית. 
סיפור מפותל שלוקח את הקורא מההווה אל העבר ובחזרה, כשהוא מסופר באופן קולח משתי נקודות מבט. לורה, האומנת, מספרת אירועים מהעבר, וסרפין מספקת את הסיפור בהווה, וכל אחת בקולה הייחודי מאפשרת לקורא היכרות עם הדמויות הקשורות בארועים עד לפענוח הסופי.

סיפור קליל, עם דינמיקה משפחתית, סודות ושקרים וחוסר יציבות נפשית, על רקע כפר אנגלי קטן עטוף שמועות על תינוקות גנובים, רומנטיקה אסורה ופולקלור של נורפוק.

סה"כ נהניתי לנסות ולנחש איך חתיכות הפאזל יסתדרו, ולמרות שניחשתי די נכון מה עומד לקרות, זה לא מנע ממני לחשוד כל פעם בדמות אחרת ולומר רגע, אולי טעיתי וזה הוא או בעצם אולי היא...וזו הסיבה שהדפים עפו במהירות עד הסוף.

אם אתם אוהבים סיפורים מוגזמים על סודות משפחתיים, זה בהחלט ספר בשבילכם.




אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה