אילון, ילד
בגיל הגן, מפחד מצבעו השחור של הלילה. כשמגיע הזמן ללכת לישון הוא אינו רוצה לישון ואומר
לאמו:
"אֲנִי
לֹא אוֹהֵב אֶת הַשָּׁחֹור שֶׁל הַלַּיְלָה. הַלְוַאי שֶׁשְּׁחֹורִי יִהְיֶה
בְּצֶבַע אַחֵר," אָמַר אֵיְלוֹן
(עמ' 5)
כשהלילה מגלה
כי עוד ילדים מפחדים מצבעו השחור הוא חושב שאם הוא יהיה בצבע אחר יעלמו הפחדים
והילדים יאהבו אותו. לשם כך הוא מנהל שיחה עם אילון ושניהם בוחנים שורה רחבה של צבעים שיכולים
להיות תחליף.
"אִלּוּ הָיִיתִי בְּצֶבַע צָהֹב,
וַדַּאי לֹא הָיוּ פּוֹחֲדִים
מִמֶּנִּי..." (עמ' 8)
אך אילון מסביר
ללילה שצהוב הוא צבע השמש החייכנית, ואם הלילה יהפוך לצהוב יהיה בלבול בעולם ולא
ידעו מתי בוקר ומתי לילה. וכך שניהם בוחנים כל אחד מהצבעים האפשריים, ואילון והצבעים
עצמם מבקשים מהלילה לא לשנות את צבעו כדי לא לבלבל את הילדים.
הלילה מבין שכל
צבע שייך למישהו ושאין ברירה והוא צריך
להישאר עם הצבע השחור ואילון מסכים איתו ועוזר ללילה לראות את היתרונות שבצבע הזה.
הסיפור מעניין
וזורם. הוא כתוב ברמה סיפורית המכילה פרטי
מידע שמובאים במשפטים קצרים וברורים, בגובה העיניים, והנושא עצמו עוזר לילדים
להתמודד עם רגש שלילי, ומעודד אותם להפוך את הרגש הזה לחיובי.
האיורים הממלאים
את כל הדף יפים וממחישים את הטקסט.
המסר העולה מן
הסיפור כפי שמובא בכריכה האחורית:
" האם עלינו
לשנות את עצמנו כדי לזכות בהערכתם ובאהבתם של אחרים?"
מזמינה אתכם
לקרוא את הספר ולגלות.
ספר מקסים שיתאים
לגילאי הגן.
מדלן נאור היא
אמא לילדים וסבתא לנכדים מקסימים. בעלת תואר בפסיכולוגיה. עסקה בהוראה לגיל הרך
במשך 37 שנים ושימשה גננת ומנהלת גן. כתיבת הספר היא תוצר של שנים שבמהלכן עזרה
לילדים אשר פוחדים מהלילה. מדלן החליטה לשתף עוד ילדים ולסייע להם בהתמודדות עם
הלילה דרך חוויית הקריאה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה