יום ראשון, 4 ביולי 2021

שדכנות למתחילים – מדי דוסון

שדכנות למתחילים – מדי דוסון

תרגום: דנה טל

הוצאה ידיעות ספרים 

מאי 2021. 392 עמודים












לכל משפחה יש כבשה שחורה אחת. בליקס הולידיי החופשיה היא הכבשה השחורה של משפחתה, אבל מה שהם חושבים עליה ממש לא מפריע לה בגלל שהיא ממילא לא אוהבת אותם.

בליקס, בשנות השמונים לחייה חולה במחלה סופנית. היא רוצה לחיות את הזמן שנותר לה בתנאים שלה, כשהיא מוקפת בשמחה ובמי שהיא אוהבת. בליקס מאמינה שלכל אחד יש את האחד שמתאים רק לו באופן מושלם, יש לה יכולות מיסטיות לקרוא את ההילה שמקיפה אנשים והיא מאמינה שבכוח המחשבה דברים עשויים להתגשם.

כשהיא פוגשת את מארני, ארוסתו של אחיינה, היא מרגישה מיד שמארני יוצאת דופן ושגם לה יש יכולות מיסטיות כמו שלה. אלא שמארני רק רוצה חיים נורמליים, בעל, ילדים, בית בפרברים, כך שהיא לא מייחסת משמעות ולא מאמינה כאשר בליקס אומרת לה שמחכים לה חיים גדולים ומרגשים הרבה מעבר לנוחיות שהיא חושקת בה.

הנישואין של מארני מסתיימים שבועיים לאחר שהחלו. לאט לאט, היא אוספת את השברים, ומתחילה לסמוך על לבה.  כאשר נודע לה כי בליקס נפטרה והורישה לה את ביתה בברוקלין ואת כל הפרויקטים הלא גמורים האהובים עליה, בתנאי שתעבור לשם למשך שלשה חודשים לפחות,  מארני מקיימת את הצוואה למרות שהיא לא מאמינה שהיא משהו מיוחד, כפי שבליקס חשבה.

מארני מוצאת את עצמה בברוקלין, מחפשת פתרון מהיר לכל מה שהותירה לה בליקס, כדי שתוכל לחזור לפלורידה ולתוכניות שתכננה לגבי עתידה. כשהיא מתמקמת בברוקלין ומתמודדת עם כמה הפתעות ואתגרים לא צפויים, היא מתחילה להבין שאולי היא באמת צריכה להמשיך בעבודתה של בליקס, והאתגר שבאמת היא עומדת בפניו מסתכם בכך שהיא בעצמה זקוקה למעט "מהעבודה" הזו בעצמה.

 

מדי דוסון יצרה דמויות מוזרות ומורכבות. לא כולן חביבות ולא כולן טובות במאה אחוז או נטולות אנוכיות. כותרת שמבטיחה רומן קליל , עטיפה מפתה...אבל עלילה שטותית שמציגה סיפור לא ברור, מבולבל,  ודמויות בלתי נסבלות. הכתיבה הרגישה חובבנית, והדיאלוגים לא היו מלוטשים והרגישו די מאולצים.

"שדכנות למתחילים" התחיל טוב, מסקרן, ובהמשך הלך לאיבוד. בהחלט היווה אכזבה גדולה עבורי. ציפיתי לקריאה קלילה עם מעט קסם. אך למעשה זה לא קרה. הסיפור די דמיוני ובליקס שהיתה הדמות המעניינת הלכה לעולמה די בהתחלה.  אהבתי את מחשבותיה על קסם האהבה, אהבתי את שכניה ואת כישורי השידוך שלה.לעומתה, מארני היתה בלתי נסבלת ולעתים אף טיפשה. דמות כל כך לא עקבית, פאסיבית וחסרת תועלת שלא לדבר על מעשיה שהיו בלתי מובנים לחלוטין. באשר לקסם, היו רק אזכורים וניצוצות.


רציתי לאהוב את הספר הזה, ואין ספק שלסיפור היה פוטנציאל, אך למרבה הצער בסופו של דבר הוא לא גרם לי להרגיש כל הזדהות.

אני יודעת שאני בדעת מיעוט אבל בעיני הספר הזה היה ארוך ומשעמם. פשוט בזבוז זמן.

לשיקולכם.ן 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה