יום שלישי, 13 בפברואר 2024

עוד מעט אור – אורנה קזמירסקי

עוד מעט אור – אורנה קזמירסקי

הוצאת שתים

ינואר 2024. 293 עמודים


העלילה משתרעת על פני כחמישים שנה, ומספרת את סיפורה של סבתא שרה שעלתה כחלוצה מצ'כיה לישראל,  ואת סיפורה של יעל, נכדתה החיילת בת ה -20, שלא הכירה את סיפור המשפחה, והתוודעה אליו בפעם הראשונה, שהגיעה לקיבוץ של סבתה ואביה, אותו עזבה כפעוטה, במסגרת שירותה הצבאי. יעל מתחברת עם ענת, והחברות ביניהם מובילה אותה לגלות את ההיסטוריה המשפחתית, דרך יומנים ומכתבים, ודרך חבריו של אביה וחברתה הטובה של סבתה.

שרה מספרת על ימיה בפראג, על התאהבותה בהוגו, שמשכנע אותה לעלות לארץ כחלוצה ועל איך הציונות גרמה לה לתחושת שייכות. על חייה בקיבוץ בעמק הירדן, נישואיה לדויד, לידתו של צביקה, דרכה כמחנכת שהתוותה והפיצה את יסודות החינוך הקיבוצי מעצם היותה הגננת הראשונה בקיבוץ שחינכה דורות של ילדים, על אהבתה לציור, כתיבת שירה וספרים. היא מתוארת על כל מעלותיה וחולשותיה, על אהבתה הגדולה אך הבלתי אפשרית, על הוויתורים שנדרשו ממנה ועל  השבר הגדול ביותר, המחיר היקר ביותר ששילמה עם נפילת בנה  היחיד, צביקה, במלחמת השיחרור.

 

הספר שזור בהוויה הישראלית ומביא את הקשר המורכב והטעון בין הסיפור האישי של שרה שכרוך בסיפורה של ישראל לאורך השנים. הוא מתאר תקופה שהיתה ואיננה עוד, אך זכורה לילידי שנות ה 40 ואילך. תקופת ההתיישבות והקמת המדינה מתעוררים לחיים בקורותיה של שרה על כל המשתמע מהחיים בקיבוץ, הלינה המשותפת, המצב הבטחוני דאז, הלינה במקלטים, ריח הרפת והשדות, סרט על הדשא,  ריח הלחמניות האפויות  של יום שלישי, ולצידם החיים של  דור ההמשך, מלחמת ששת הימים ויום כיפור, ותל אביב של אותם ימים.

יעל מתוודעת לקורות חייה הסוערים של סבתה, שכבר הלכה לעולמה. היא כותבת את הסיפור המשפחתי ואת סיפורה שלה תוך ליקוט פרטי חיים וסודות שהוסתרו במשך חצי יובל. היא לומדת הרבה על העושר התרבותי שסבתה עזבה ועל חיי התרבות הדלים והקשים שהיו בקיבוץ, על הויתורים שהיו מנת חלקן של הנשים באותה תקופה, על משמעותה העמוקה של חברות נשית, מלחמות ללא הפסק וקורבנות, שלצערנו עדיין רלוונטיים גם בימינו אלה. היא עוברת בעצמה מסע רגשי להכרת עצמה, ומתמודדת עם אהבתה הבלתי אפשרית לעומר (עומאר).

"עוד מעט אור" הוא סיפור חיים מרתק. עדות על דור וחיים שהיו ואינם עוד, לצד סיפורם של בני דור המדינה, שהתבגרו בשנים שבין מלחמת ששת הימים למלחמת יום הכיפורים.

תוך כדי התוודעות לסיפורה של שרה, ללבטים, לאהבות, לקשיים ולהצלחות, נפרשת לפנינו המציאות, ההווי, והעשייה בתקופה הסוערת של הקמת המדינה וההתיישבות הקיבוצית. זהו רומן היסטורי כובש, על נעורים בפראג הקסומה, על  התחלה חדשה במדינה שרק הוקמה, על מקומות שהיו ועדיין ישנם, על אובדן אהבה, על שכול, על ארועים רחוקים ועדיין קרובים כל כך בימינו, על יופיו של העמק, עד שכל אחד יכול למצוא בו משהו ממשפחתו, ומעצמו. סיפור שכתוב בכנות שחושפת עוצמות וחזקות, ספקות וחולשות, עם מין סגירת מעגל. הוא מוגש בשפה עברית משובחת שנכבשתי בקיסמה, והסיפור זרם וסחף ואי אפשר היה לעצור את הקריאה.

 

ספר נפלא.

מומלץ מאד!

 


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה