אולי עכשיו - תמי לאור אראל

אולי עכשיו - תמי לאור אראל

הוצאת מישמוש

מרץ 2026. 272 עמודים

כמה חיכיתי לספר חדש של תמי.

מי שקרא.ה את ספריה הקודמים יודע איך תמי נוגעת ברגישות בנושאים מורכבים. ציפיתי שגם הפעם היא תעשה את זה, וללא ספק היא הצליחה לסחוף אותי.

 

העלילה עוקבת אחרי דנה, גרושה מאדי, בת 31, אם חד הורית לעומר בן ה- 7.

אדי נישא מחדש, עבר לגור בדרום, נולדו לו תאומים, והוא אב לא נוכח בחייו של עומר. אב שמבטיח לבוא ולבקר אך לא מגיע, מאכזב את עומר כל פעם מחדש.

דנה ועומר שמחים רוב הזמן במשפחתם הקטנה, אבל מאוחר בלילה, כשהבית שקט, דנה מודה בסתר ליבה שהיתה רוצה זוגיות חדשה, משפחה וילדים.

כאשר עומר חוזר מבית הספר ומספר בהתרגשות על דריה, הילדה החדשה שהצטרפה לכיתה,  דנה לא מעלה על דעתה, שחייה עומדים בפני טלטלה.

 

הסיפור חוזר לאחור, זכרונות מהעבר עולים, והעלילה שוזרת את אירועי העבר עם אירועי ההווה, את סיפור אהבתם הראשונה של דנה ועידן. השניים מכירים זה את זו כבר קרוב לעשרים שנה, או לפחות הכירו. בילדותם הם היו החברים הכי טובים, בנערותם הם ישבו שעות ותכננו איך יחיו חיים מלאים ומרגשים, עם תכניות לטיול אחרי צבא, ותכניות להקמת משפחה בעתיד. אבל החיים משתנים, ועידן חותך את הקשר ביניהם באיבחת סכין, ודנה נותרת עם לב שבור, בלי לדעת למה. עשור חלף מאז הנתק ביניהם, כל אחד מהם הלך לדרכו, אבל גם אם יעברו מאה שנים, הם לא מצליחים להתגבר על הגעגוע אחד לשני.

 

בהווה, ההיסטוריה כאילו חוזרת על עצמה, כשדריה ועומר הופכים לחברים טובים, ואבא של דריה נכנס לתמונה.

האם האהבה תתגבר על כל המחסומים?

"בריקוד" עדין, תוך שזירת העבר וההווה יחד, נגלים בפנינו ההיסטוריה של דנה ועידן ורגשותיהם זה כלפי זה.

אני לא יכולה לגלות את סוף הסיפור.אבל...

אם אתם סקרנים, קיראו את הספר ותדעו.

 

"אולי עכשיו" הוא ספר קריא, אנושי, כן ונוגע ללב על אהבה ואכזבה, על אימהוּת וחברוּת, על הזדמנות שנייה והיכולת להתחיל מחדש.  

 

האם הוא היה צפוי .... כן.

האם אתם יכולים לדמיין איך הסיפור יסתיים... ברור.

האם זה משנה... אני לא חושבת...

למרות שהכל היה די ברור ולא היו הפתעות נהניתי לקרוא את הספר

לא יכול לאהוב יותר – דנה שניידר

לא יכול לאהוב יותר – דנה שניידר

הוצאת ספרי ניב

2020. 194 עמ'

הסיפור מסופר מנקודת מבטה  של זוהר, אוצרת תערוכות היסטוריות כבת  40 , נשואה +3  בנות שנמצאת בשבוע החמישי להריונה וחוששת מתגובת בעלה, לו היא נשואה 20 שנה.

זוהר שומרת על ההריון בסוד בשבועות הראשונים, אבל בסופו של דבר נאלצת לשתף את בעלה. לאור דיעותיו בנושא במהלך שנות נישואיהם, התגובה שלו לא אמורה להפתיע אותה, אבל אין ספק שקיוותה לתגובה אחרת. בעלה מציב בפניה אולטימטום.  לוותר על ההריון הלא מתוכנן או שהוא עוזב את הבית. זוהר מנסה לדבר אל ליבו אך הוא נשאר איתן בהחלטתו ובלית ברירה היא נכנעת ללחצים ועוברת הפלה, בעקבותיה מחריף המשבר ביניהם. זוהר כועסת על עצמה כועסת על בעלה  מדוכאת ולא מצליחה להתגבר על הרגשות השליליים ואינה מוכנה לקבל עזרה מבחוץ כדי לשקם את מערכת היחסים העכורה, וכשליאור מבין שהשבר עמוק ואין דרך ורצון מצד זוהר להתגבר עליו הוא עוזב את הבית  וזוגיות של עשרים שנים מסתיימת בשבר גדול.

זוהר, נשארת בביתם, מגדלת כמעט לבדה את שלוש הבנות,  יש נתק מוחלט בינה ובין בעלה, וזמן לא רב אחר כך הגירושים מקבלים תוקף. למרות הקשיים הנפשיים, זוהר מבקשת את חייה בחזרה, מחליטה להפוך את הלימון ללימונדה ולהינות מהעצמאות החדשה ולהגשים את מה שהיא רוצה, בלי לתת לפחד לשלוט בה.

פגישה אקראית עם אביחי, קצין בכיר בצה"ל, גרוש ואב לשני בנים, משנה שוב את חייה, והיא מתחילה מערכת יחסים המושתתת בעיקר על סקס. אין ביניהם שיחות נפש, אין היכרות בין הילדים, החיים האישיים נדחקים הצידה והמפגשים הם יותר לצורך סיפוק גופני. מכורח תפקידו הצבאי אביחי אינו נמצא בבית על בסיס יומיומי והקשר מנותב למפגשים קצרים במקומות שונים, כשהוא יוצא למספר שעות חופשה או בסופי שבוע כשבניו אינם שוהים אצלו. זוהר מקבלת את לוח הזמנים וקצב המפגשים שאביחי מכתיב כי כל מה שהיא מחפשת זה להרגיש מחובקת ואהובה.

לאט לאט מתפתח הקשר ונימה אישית יותר חודרת. זוהר מצליחה לחדור מבעד לשריון הרגשי הנוקשה של אביחי, והוא פותח את ליבו טיפין טיפין בפניה, מספר לה על שירותו הקרבי, המחיר שהוא שלם ומשלם, מתגלות הסיבות לגירושיו ולאופי נישואיו, וזוהר מתגלה כאשה תומכת ומעודדת, מכילה ואוהבת.

"לא יכול לאהוב יותר" הוא ספר קצר קריא וזורם שעוסק בתחושת ההחמצה הקשורה בגירושים, החרטה וכאב ההפלה ופירוק משפחה. בעיות של אמהות יחידניות/חד הוריות/ גרושות עם ילדים, שבאמצע החיים יוצאות לחיים חדשים אם מרצון או מכורח מציאות. ההשפעה של הניתוק מהמוכר והידוע על הדינמיקה המשפחתית, החשש מקשיים כלכליים והחרדה מפני מערכות יחסים של פרק ב' . אהבה ובגידות, שנאה ותקווה לצד הבטחה להזדמנות שנייה, של מי שמוכנה לשחרר ולהמשיך הלאה, גם אם הזוגיות החדשה מבוססת ברובה על מפגשים אינטימיים.

"לא יכול לאהוב יותר" מאת דנה שניידר, בהוצאת "ספרי ניב", הוא רומן על הגבול שבין רומן לרומן רומנטי. לא מדובר בספרות מופת. הרעיון בבסיס העלילה טוב, אך בעיני, הביצוע הרבה פחות. אישית, לא הצלחתי להזדהות עם אף אחת מהדמויות.

*** 

"לא יכול לאהוב יותר" הוא ספר ביכוריה של דנה שניידר, ילידת תל אביב 1976, בוגרת תואר ראשון ביחסים בינלאומיים ומזרח אסיה מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ותואר שני ביחסים בינלאומיים מהמכון ללימודי דמוקרטיה, אוניברסיטת ווסטמינסטר, לונדון.

משהו קטן ומשוגע – טרייסי ברוגן

משהו קטן ומשוגע – טרייסי ברוגן

תרגום : מיכל כהן

הוצאת  GetBooks

יולי 2015.

סיידי טרנר היא גרושה טרייה,חולת סדר, אמא לשני ילדים קטנים, שאיבדה את האמון בגברים אחרי שחיה עם בעלה הבוגדני ריצ'ארד, שבנוסף לבגידותיו הוא שתלטן, אגואיסט, הומופוב וגזען. היא מחליטה שכל מה שהיא וילדיה צריכים זה חופשת קיץ רחוקה מהגרוש שלה, שם היא תמצא את השקט להירגע ולשקם את חייה, והכי חשוב רחוק מגברים.

היא מקבלת את ההזמנה של דודתה,דודי,  ועוברת לגור בבית החוף איתה, ועם שני בני דודיה, בעיירת החוף בל הרבור, מישיגן. 

שקט היא לא מוצאת איתם ואצלם, היות והם לא מפסיקים לדחוק בה לעשות דברים שהיא חושבת שהיא עדיין לא מוכנה אליהם.

דזמונד מקנייט, נכנס לחייה בעקבות מניפולציה שעושה דודי. מתברר לסיידי, שדזמונד, השכן החדש,

הוא הרץ המסתורי שהיא כל הזמן רואה כשהוא חולף על פני בית החוף של דודתה. הוא רופא, הוא סקוטי, הוא חכם, מכיל, ובעל סבלנות של קדוש לכל שגעונותיה של הדודה, ולא עוזר לסיידי כמה שהיא מנסה לומר לעצמה ולאחרים שהיא לא מעונינת בשום קשר עם גברים, היא מוצאת את עצמה נענית  לדייט איתו. ככל שהקיץ נמשך, המשיכה שלהם מתלקחת,דזמונד מתמודד עם חוסר הביטחון העצמי של סיידי, והחיים שסיידי כל כך מתאמצת לפשט רק מסתבכים. סיידי נוטה לחשוב את הגרוע ביותר בכל מה שקשור לגברים, ובאופן טבעי, היא סקפטית ורק מחכה לחשוף את האמת המכוערת של דז , ולא פעם קופצת למסקנות שגויות.

אבל החיים אף פעם לא כל כך פשוטים, וגם הסיפור הזה לא. מספר "אסונות" מתרחשים, חלקם רציניים, וחלקם פשוט מצחיקים, והם מעמידים את מערכת היחסים בסכנה ומאלצים את סיידי שבליבה מלבלבת אהבה, לעשות כמה בחירות גדולות.

"משהו קטן ומשוגע" הוא קומדיה רומנטית, סיפור קלאסי על מפגש וקשר חדש בין גרושה טרייה חסרת אמון  עם גבר חדש. אמנם הנושא שכיח ודי אופייני לרומנים רומנטיים, אבל סגנון הכתיבה וקו העלילה המוכר כמו גם תאור הדמויות הטיפוסיות מסופר בצורה נעימה והומוריסטית ואלה הופכים את הקריאה למהנה ונעימה. מאד אהבתי את הדינמיקה המשפחתית. האישיות המוחצנת והתוססת של דודה דודי, החום והתמיכה מבניה של דודי, פונטיין וג'ספר, הן רק כמה מהדברים שהיו אהובים עלי. כל אחת מהדמויות שונה מהשנייה ובכל זאת אף אחת מהם לא מאפילה על האחרת, אלא תומכת בצורה נהדרת, באופן שהוסיף הרבה טעם וצבע לסיפור.

אני חייבת להודות, שדי חששתי לקרוא את הספר, כי מה יכול להיות יותר קלישאתי מגרושה טרייה,חופשת קיץ בבית חוף, כלבים, גבר חתיך עם שורשים סקוטיים... אבל למעשה הדמויות עוסקות בשפע של סוגיות מייסרות כמו גירושים, הומופוביה ומחלה והסיפור מציג תמונה של חיי משפחה שגם אם הם לא מושלמים הם יציבים ועשירים באהבה צחוק ותמיכה. כל אלה ועוד הפכו את "משהו קטן ומשוגע" לצ'יק ליט נחמד, קליל, משעשע ורומנטי שכתוב היטב, עם מסר נהדר על איך לפעמים אנו מאבדים נקודת מבט על מה שחשוב באמת בחיים, מה שהפך אותו לספר שממש התאים לימי הקורונה שעוברים עלינו.

חייכתי המון.