הרגעים המתוקים
– וירג'יני גרימאלדי
תרגום: מיכל אילן
הוצאה: כתר
נובמבר 2022 .295 עמ' מודפסים
וירג'יני גרימאלדי הצליחה לרגש אותי גם הפעם.
דרך ספרה החדש, אנו חיים את שני סיפורי החיים
של אליז ולילי. האמא ה"חדשה" והאמא ה"ישנה".
אנו חולקים איתן את הספקות , את הבדידות ואת החיים
החדשים.
אליז
כמעט בת 50 , גרושה מזה 12 שנים, ויש לה שני ילדים בוגרים, תומא ושרלין, שעזבו את
הבית ופנו כל אחד לדרכו. שרלין חיה עם בן זוגה בלונדון, ותומא עבר ללמוד בפריז.
אליז נשארת עם אדואר, הכלב של בנה. כל חייה סבבו סביב הילדים, ועכשיו, כשהם אינם
לצדה, היא לא יודעת מה לעשות עם עצמה, ואיך למלא את החלל שנוצר. אליז מנסה לגלות
מיהי עכשיו, כשהיא לבד, וכל זמנה בידיה.
לילי
היא אם צעירה, בת 27, שילדה לפני הזמן פגה ומבלה את רוב זמנה בפגייה, דואגת וחוששת
לחייה. לצידה הורים נוספים בפגייה עם תינוקותיהם. לילי כותבת יומן ובו היא מתארת
את המחשבות, הרגשות, הפחדים, האהבה הגדולה, רגעי השמחה עם כל התקדמות במצבה של
בכורתה הפגה. היא מספרת לה על בני המשפחה, על יחסיה עם בעלה, על יחסיה עם ההורים
האחרים בפגיה, שותפיה לגורל, ועל הצוות
המטפל, עד שהשתיים משתחררות מבית החולים.
הרומן הוא קרוסלה של רגשות, בין אם את אמא
טרייה, ובין אם ילדיך עפו מהקן.
הוא מדבר על אמהות, פחדים, שבריריות, האומץ
להתמודד עם הבלתי צפוי.
העלילה מסופרת בפרקים לסירוגין, פרק על לילי ופרק על
לואיז.
ואם תקראו את הספר תגלו מה הקשר בין לילי ולואיז....
אין ספק, וירג'יני גרימאלדי יודעת לכתוב על
רגשות בצורה מדויקת. כל פעם מחדש היא מצליחה לכתוב סיפורים על אנשים רגילים, ולהזכיר לנו
שבסופו של דבר כולנו בוכים וסובלים ומרגישים את אותן תחושות כשאנחנו מתמודדים עם מצבים
דומים. היא כותבת בגובה העיניים, מנחמת ונוגעת בנשמה והסיפור שלה שופך אור על
אהבת אימהות, חמלה, משפחה וחברים והכל עטוף בהומור, ברגש, בדמעות.
אהבתי את הדמויות האנושיות, הנוגעות ללב
ומצחיקות. הדיאלוגים היו הומוריסטיים אבל כל כך מציאותיים. צחקתי איתן, בכיתי
איתן, והן ילוו אותי עוד הרבה זמן. וכשקראתי את התודות בסוף הספר הבנתי שרק אישה,
אמא, שחוותה בעצמה את האירועים יכולה לתאר אותם בכזה דיוק, באהבה והומור.
ספר חם, מלא תובנות, נוגע ללב וכתוב נהדר.
לפעמים עצוב, לפעמים מצחיק.
לרגע לא משעמם.
רוצו לקרוא! אני ממליצה בחום!
הרומן הזה הוא גם מחווה יפה לצוות הרופאים והאחיות, שעושים הכל כדי לשמור על הפגים בחיים. לטוב ליבם, לאמפתיה שלהם, לנוכחותם השקטה והחשובה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה