החיוך האטרוסקי
- חוסה לואיס סמפדרו
מספרדית: עינת
טלמון
הוצאת כתר. 2014
הגיבור, דון
סלווטורה הזקן, איכר זקן וחולה המתגורר בכפר קטן בדרום איטליה נאלץ לעבור לביתם
הבורגני של בנו ראנטו וכלתו אנדראה במילאנו לצורך השגחה רפואית. על פניו, הוא סמל
ומופת לגבריות המסורתית. הגבר החזק והמחוספס, לחם בצעירותו בשורות הפרטיזנים כנגד
הנאצים ועשה בהם שמות. לאורך חייו התפרנס הכפרי החזק מאדמה וממרעה. ואולם כיום,
לעת זקנה, תולעת איומה (רוסקה)בדמות גידול סרטני מכרסמת בעקביות בגופו.
סלווטורה מלא תסכול וכעס כלפי בנו וכלתו, כלפי העיר הגדולה ,האוכל חסר הטעם
והריח,היין המלאכותי,הפיח והעשן,המילאנז’ים חסרי האופי, ואינו יכול להבין את
הרכרוכיות שבה נוהג, לטעמו, בנו ברעייתו. המעבר לבית בנו וכלתו, נראה לו כסיום
עגום למדי למסכת חייו המלאים.
אבל
דווקא שם הוא
מוצא שתי אהבות אחרונות – אהבת אישה,הורטנסיה, ואהבת סב לנכדו הפעוט, ברונטינו,
ממש כשם שהוא עצמו, סלווטורה, כונה כאשר נלחם בשורות הפרטיזינים. הזקן מתאהב ביצור
הקטן במבט ראשון. הוא שואף להיות לאמא עבור נכדו ומשאלתו הגדולה היא לשמוע אותו
קורא לו ”סבא,” ובאיטלקית – ”נונו”
הקשר עם האישה
והילד מעניק לימיו האחרונים של הזקן משמעות חדשה לגמרי. מתברר שיש בידו עוד זמן
ללמוד, לקח חשוב על שלמות ועל שלווה. אישיותו יוצאת הדופן של סלווטורה הזקן, היא
המפתח להבנת התמודדותו הנדירה עם מותו הקרב ובא. בלא כל מרמור, ללא טיפת רחמים
עצמיים, הוא דבק ברגעים הקטנים שהחיים מוסיפים לזמן לו בכל רגע ורגע.
סיפור על חיים
מלאי עוצמה,נתינה,סיפור על יחסים בין הורים לילדים.סיפור על אהבה בין אנשים
מבוגרים, ספור על לוחם בלב ובנשמה,דמות ששובה את הלב.
בחיוך האטרוסקי
אין תווים המתוארים לעומק, ולא, באמת, קורה הרבה. עם זאת, הוא מלא חיים, חיבה
ורכות וגם אם ההתחלה רחוקה הייתה מלהיות מבטיחה ככל שהיצירה מתקדמת היא מושכת
בדרכה העדינה.
ממליצה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה