יום ראשון, 9 ביוני 2024

המאפיה המדהימה של פרדי – האריט ויטהורן

המאפיה המדהימה של פרדי – האריט ויטהורן

תעלומת החתולה עוגיונת

איורים: אלכס ג' מגריפיתס

תרגום: גליה אלוני-דגן

הוצאת מטר

2024. 118 עמודים

 


"המאפיה המדהימה של פרדי – תעלומת החתולה עוגיונת" הוא הספר השני בסידרה.

פרדי בון בון הוא האופה המדהים ביותר בעיירה.

הוא לא האופה היחיד בעיירה. יש לו יריב עסקי, ברנרד מקרון, שחורש מזימות ומנסה להתחרות איתו. ברנרד סקרן לדעת למה העוגות של פרדי כל כך מבוקשות ולמה מחוץ למאפיה של פרדי משתרך תמיד תור ארוך של אנשים. הוא תמיד חורש מזימות...

באחד הסיבובים של פרדי לחלוקת העוגות שלו, נעלמות העוגות. מישהו גנב  אותן!

מי יכול היה לעשות דבר כזה?

פרדי מסתובב בעיר על אופניו יחד עם פלאנג'ק כלבו, ומחלק את העוגות שהוזמנו ממנו. הוא תמיד נתקל  בברכה ובשמחה בידידים ומכרים. בספר השני הוא מביא עוגות לחתולה עוגיונת היפה, ולפוזי, הבעלים שלה, אך כשהחתולה הכוכבת עוגיונת נעלמת, נראה שיש תעלומה של ממש בעיירה.

המשטרה נכנסת לפעולה ומתחילה לחקור את שתי התעלומות שמתרחשות בהפרש זמן קצר אחת מהשנייה.

האם כלבו הקטן של פרדי, פלאפג'ק, יהיה זה שיפתור אותה?

 

פרדי הוא חבר טוב וכיף לקרוא על כל יצירות האפייה שלו. הוא דמות חביבה וחיובית שמקדמת את הרעיון שלא צריך כוחות על או קסם כדי להצליח, צריך רק להתאמץ ולעשות את המיטב.

זהו סיפור מתוק, מנוקד וקל לקריאה, הודות לפרקים הקצרים, לטקסט הפשוט ולקו העלילה שמצליח לסקרן ולמשוך את תשומת הלב לעקוב אחרי התעלומות המתוארות בו.

הספר מספק מסר חיובי  על נדיבות לב, עזרה לזולת, שיתוף פעולה, יצירתיות, והצלחה שנובעת מעבודה קשה ומאמץ.

בתחילת הספר מצורפת מפה של העיירה בלוויל, ואפשר באמצעותה לעקוב אחר העלילה.

בסוף הספר מצורף מילון מונחים ומתכון נהדר של פרדי להכנת  "עוגיות טביעת אצבע", עוגיות טעימות עם מלית שוקולד שאפשר להכין עם הילדים.

מתאים לגילאי  5-9, ראשית קריאה


♥מומלץ

יום שישי, 7 ביוני 2024

כשפילון שומע לא – דזל נג

כשפילון שומע לא – דזל נג

איור: איסטרלה לורנצו

תרגום: נעמי בן-גור

הוצאת מטר

יוני 2924. 30 עמודים


כשפיל שומע את המילה לא, עלול לבוא בעקבותיה התקף זעם, וכאשר פיל מתרגז, רוקע ברגליים עד שהוא כמעט מתפוצץ, ברור שהוא הופך להיות בעיה גדולה.

הספר בא ללמד את מה שכל פיל קטן חייב להבין: למילה לא יש מגוון גדול של משמעויות, ולהורים שאומרים לא יש מיגוון סיבות לומר אותה, והם לא אומרים אותה סתם ככה.

הכל תלוי בהקשר שהיא נאמרת.

זה יכול לקרות כשאמא במקלחת, או כמילת הפתעה כשצופים בקסם מדהים, כשניצבים בפני סכנה ועשויים להיפגע.יחד עם זאת,  למילה לא, יש גם פן חיובי. יש לה כוח עצום להילחם למען עולם טוב יותר, כמו לא לכרות עצים, לא לשרוף עצים, לא לזהם את הסביבה וכד'.

 

הספר מסביר בצורה ברורה ובהומור איך פיל צעיר לומד את המשמעויות הרבות מאחורי המילה לא. עבור ילדים קטנים  למילה לא יש משמעות שלילית, והספר מראה שזה לא תמיד המקרה. יש לא שמחים,  יש לא עצובים, יש לא במשמעות של עדיין לא, או תיזהר, והקוראים הצעירים לומדים שלא משנה מול איזה לא ניצב הפיל, במקום להגיב בהתקף זעם, בתיסכול, בכעס, באוזניים מתנפנפות, ובעשן מהחדק , כדאי להתאזר בסבלנות, בהגיון, ולנסות להבין למה נאמרה המילה...

 

הטקסט משתלב בצורה מושלמת עם האיורים הצבעוניים ומלאי החיים המתארים את המקרים הרבים והשונים שבהם פיל קטן עשוי לשמוע את המילה לא והם מראים את הרגשות לפני שהיא נאמרת ואחרי שהיא נאמרת,  וכך להבין ולעבד רגשות ותחושות של דחייה, עצב וכעס,  בצורה חיובית ותומכת.


מומלץ♥

 


יום חמישי, 6 ביוני 2024

עוגת אהבה פרסית - צליל קשת

עוגת אהבה פרסית - צליל קשת

הוצאת אוריון

מאי 2023. 294 עמודים

 


 

הסיפור מתרחש בטהרן בימי המהפכה האיראנית העתידה להפוך את המדינה המודרנית והחופשית לדיקטטורה דתית קיצונית. 


סורושי, בחורה אמריקאית, מגיעה לטהרן בעקבות אהבתה לג'סטין הכריזמטי, שמציע הצעה שאינה יכולה לסרב לה, אך בהגיעם לטהרן הוא משנה את עורו ומביא אותה לאחוזה איראנית שם היא נכלאת כנגד רצונה  לצד בנות נוספות, הופכת לשיפחת מין ועוברת התעללות פיסית ונפשית.

בתוך כל הרוע בו היא נמצאת היא לא מאבדת עשתונות, לא מאבדת את התקווה שיבוא יום והיא תצא משם, והיא מתכננת את בריחתה מהמקום.

בתחילת ספטמבר 1978, ביום שישי השחור באיראן, סורושי מנצלת את הבלגן ברחובות ומצליחה להימלט מהבית שבו חיה חמש שנים נוראות.

עטופה בצ'אדור, לבדה, מבוהלת, שבורה בגופה ובנפשה, היא נמלטת מתוך כוונה להגיע לשגרירות האמריקאית, אך הרחובות הולכים ומתמלאים המון אדם זועם. הצפיפות והדוחק סוגרים עליה והיא מבינה שאם תמשיך, תכניתה תיכשל.


היא מתחמקת אל תוך המבנה הראשון שהיא מוצאת, מסתתרת בפינה חשוכה ,שם מוצאים אותה רוסתאם, מתאגרף איראני, אלוף לשעבר, ואימו. תחילה רוסתאם כועס על מסיגת הגבול הזרה, אך אז הוא רואה את הצלקות העמוקות המכסות את גופה ונשימתו נעצרת. 

סורושי מוצאת בביתם של רוסתאם ואימו האלמנה רודאבה מקום מפלט, והודות לחמלה שלו ושל אימו, היא עוברת לאט לאט תהליך החלמה, מקווה להתגבר ולבנות לעצמה עתיד מאושר.  היא לומדת לבטוח, בעיקר בעצמה. אך כל פעם שנדמה שהיא התגברה על אירועי השנים הקשות, השדים מעברה מרימים ראש והשלווה והמשפחתיות החמימה מופרים מחדש.

האם יש לרוסתאם וסורושי תקווה לעתיד של אושר?

דמותה של סורושי ממש משכה אותי פנימה.

העלילה זורמת, מובאת בגוף ראשון, ומשתרעת על פני כעשר שנים. יש תחושת עומס בעקבות הירידה לפרטי פרטים, אך ללא ספק המצב הפוליטי המתואר נחקר לעומק והונגש יפה ואוירת הפחד ברחובות היתה מוחשית לכל אורך הספר. אהבתי את תיאורי המאכלים מהמטבח הפרסי, את דרך הכנתם, את הנופים היפים, את השימוש שנעשה במילים פרסיות, ואת קרן האור בקצה המינהרה שהיו רוסטאם ואימו עבור סורושי. 


"עוגת אהבה פרסית" הוא ספר ביכורים המספר על כאב, התמודדות, תקווה ואהבה מרפאת.



יום רביעי, 15 במאי 2024

שטום - ג'ם לסטר

שטום -  ג'ם לסטר

תרגום: גיא הרלינג

הוצאת ידיעות ספרים, תמיר הוצאה לאור

2017. 360 עמודים

 


הספר מתאר מציאות קשה עד כאב של הורים לילד אוטיסט בתפקוד נמוך מאד,  את ההשפעה על שני ההורים, ואת המאבק שלהם לקבל תמיכה משירותי הרווחה.

הדמויות העיקריות בסיפור הן דמויות גבריות, והעלילה מסופרת מנקודת מבטו של האב, בן. אנחנו עוקבים אחריו ואחרי ג'ונה בן העשר, ואביו של בן, סבא  גיאורג.

ההתמודדות בבית עם ג'ונה גבתה מחיר כבד ממערכת היחסים של בן ואמה. הניסיון להכניס את ג'ונה למוסד חינוכי מתאים מוכיח את עצמו כקשה והשניים מחליטים להיפרד. אמה מציעה לבן לעבור לגור אצל אביו גיאורג, עם ג'ונה, ואולי אם יהפוך לאב יחידני, הם יצליחו לשכנע את רשויות הרווחה שאין ביכולתו לגדלו, וימצא עבורו בית ספר מכבד בתנאי פנימיה. מההתחלה ברור שהתיפקוד של ג'ונה בתחתית הסקאלה האוטיסטית, ובאותה מידה, ברור שחייו של בן על הפנים ושכל מה שהוא עושה זה נסיון לשמור את ראשו מעל המים. 

ג'ונה לא מדבר בכלל. הוא אוהב בועות, נוצות, ריקוד בעירום בגינה ואמבטיות קצף. כשהוא מתוסכל הוא נושך את ידיו או מכה את מי שנמצא לידו. אם לא משגיחים עליו לרגע, הוא הופך את המטבח על פיו. הוא לא יודע מה מסוכן עבורו, ואי אפשר ללמד אותו היכן ובמה טעה.

סבא גיאורג אוהב את נכדו היחיד מאד, וכלל לא שותף לתחושות ולרחמים העצמיים של בנו. הוא מתנגד להוצאת ג'ונה מהבית, ומטפל בג'ונה באהבה רבה. כל לילה לפני השינה הוא מספר  לג'ונה סיפורים למרות שג'ונה לא  מבין אותם, אבל באמצעות אותם סיפורים אנחנו נחשפים לסיפור חייו כניצול שואה ולמאבק ההישרדות היום יומי שלו, למערכת היחסים בינו ובין בן, לחוסר התיקשורת ביניהם, לסלידה מהתנהגותו הלא יוצלחית, השתייה ללא גבולות, והתנהלותו חסרת האחריות. מצד שני הקורא לומד כיצד בן לומד להכיר את אביו הרבה יותר טוב, וכנראה גם את עצמו. 

 

מיותר לציין שהחברה לא בדיוק מבינה באיזה מקום נמצאת המשפחה שלא זוכרת מתי זכתה לישון לילה שלם ללא הפרעות,  מהם חיים נורמליים, איך לארח, להתארח, לצאת לבילוי, לחופשה, כשהם חווים יום יום שעה שעה תסכול נואש.

עלילת "שטום" מתרחשת באנגליה אבל המסרים הם אוניברסליים. זהו תיאור שובר לב של מה זה אומר להיות הורה, מה זה אומר לאהוב את הילד שלך ללא תנאים, ומה זה אומר להילחם על מה שטוב לילד עצמו, ובסופו של דבר למשפחתו.

בציניות ובפתיחות חושפנית מתוארת השחיקה והחולשה של ההורים שכמהים לחיים נורמליים ותוהים בינם לבין עצמם מה היו עושים אם היו יכולים להחזיר את הגלגל לאחור,  היחסים בין שלושת הדורות, ההיסטוריה המשפחתית האינטנסיבית והדרך הייחודית של כל אחד מבני המשפחה להתמודד עם המצב.

ל"שטום", שפירושה ביידיש "חסר קול", בהחלט נמצא קול. אמנם  במהלך הסיפור האב ובנו כמעט ולא מתקשרים, אין תקשורת גם בינם לג'ונה, אך בשורה התחתונה בהחלט נשמע קולם של האבות, הבנים, והאוטיסטים.

הקריאה בספר היא כמו נסיעה ברכבת הרים רגשית, שפותחת צוהר לעולם סמוי ולא מוכר לאדם מן היישוב שלא מודע איזה תעצומות נפש וכמה כוחות צריך כדי לטפל כהלכה בילד עם צרכים מורכבים, עד כמה עמוקה אהבתו של הורה, עד כמה גדולה תחושת האשמה על עצם המחשבה, שהלוואי ולא היה נולד מעולם. היא מראה עד כמה היכולת הכספית משחקת תפקיד בקביעת איכות הטיפול בילד כמו ג'ונה, לאיזה משאבים נזקקים הורים כדי להשיג תמיכה משפטית הנדרשת לערעור על החלטות רשויות הרווחה.

"שטום" נכתב על ידי ג'ם לסטר מתוך חוויותיו כאבא לילד מיוחד. הוא לא נרתע מלהראות ולהמחיש את החיים הקשים עם ילד בתיפקוד נמוך. האיזון בין צחוק ודמע הוא שהופך את הסיפור העצוב והמרשים הזה, המאבק של האנשים האלה, לכל כך מיוחד. זהו סיפור מרגש ועצוב בו זמנית, מעורר מחשבה ותובנות על דינמיקה משפחתית, ועל היסטוריה משפחתית.

 

לא קל לקריאה, אבל עוסק בהקרבה ואהבה.

 

מומלץ מאד. 

יום ראשון, 12 במאי 2024

כוח מקס – עדי אלירז

כוח מקס – עדי אלירז

איורים: רמי טל

הוצאת שולחן כתיבה – מבית מטר

אפריל 2024. 108 עמודים

 


מי שיודע מהו מַלְעָן חודרני, שירים את היד!


מודה שזו הפעם הראשונה שאני שומעת על  המלְעָן, והסקרנות, כן, הסקרנות משכה אותי לקרוא עליו עוד כדי להכיר אותו ואת הסכנה הכרוכה במי שנפגע ממנו.

הסיפור הוא על מקס, כלב המשפחה הזקן שמלווה את המשפחה במשך שנים ארוכות, מאז שאומץ כגור קטנטן. כאשר יונתן מתארח בביתם של סבא אלון וסבתא עדי,  הוא אוהב לשמוע את הסיפור על מקס ומבקש מסבתא לספר אותו כל פעם מחדש.

סבתא נעתרת ובדרכה המיוחדת מספרת ליונתן על ארוע בעברו של מקס, כאשר בנם, אור, יצא לטיול עם מקס, וכשחזרו הבייתה מקס הראה סימני מצוקה נשימתיים.

ביקור בבית החולים הווטרינרי מעלה חשד שמקס שָׁאַף מַלְעָן חודרני, והרופאים הווטרינרים מתקשים לאתר את המַלְעָן ובריאותו של מקס נמצאת בסכנה.

מיותר לציין עד כמה בני המשפחה דואגים, וקשה להאמין איזה סבל עובר על מקס בגלל "קוץ" אחד קטן שחדר לגופו ומטייל בו.

כל המשפחה מתלכדת לטפל במקס ולהקל על סבלו. ויונתן הקטן שכל כך מזדהה עם הסיפור, חולם בלילה איך הוא עוזר למקס להתגבר על המלען.

סיפורה של סבתא מלווה באיוריו היפים של רמי טל, המובאים בשחור לבן, וסבתא דואגת לסבר את אזנו של יונתן בהסברים של מושגים שונים כמו מהי התמדה, מה המשמעות של הביטוי  "לפתוח את הלב", מהו קנה נשימה ועוד ועוד.

 

"כוח מקס" הוא ספר שמדבר לילדים בגובה העיניים, שלא מנסה לייפות את המציאות, ומספר על ילד שמנסה למצוא בעזרת כוח דמיונו או חלומותיו פתרון שיעזור לבעיה, שאפילו הרופאים מתקשים בה. הוא ספר מעשיר בידע, מעודד לחשוב מחוץ לקופסא, ולזרום עם הדמיון.

 

לכל מי שיש לו אהבה לבעלי חיים, וגם למי שלא.

לא צריך להיות חובב כלבים, כדי ליהנות מהספר הזה.

לילדים ולנוער צעיר לגילאי 8-12

  

יום שישי, 10 במאי 2024

סליחה – מיקל איאן בלק

סליחה – מיקל איאן בלק

איור: דבי רידפת אוהי

תרגום: מיכל לבינסון

הוצאת מטר

אפריל 2024. 34 עמודים


 

"אַתָּה רוֹצֶה שֶׁאֲנִי אַגִּיד

לַפְּלָמִינְגּוֹ שֶׁאֲנִי...

שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ. .. סְלִיחָה?

הְמְמְ. מָה אִם

בִּמְקוֹם זֶה

אֲנִי אֶבְרַח לַקֹּטֶב הַדְּרוֹמִי

וְאָגוּר עִם פִּינְגְּוִינִים?"

 

זה סיפורם של שני חברים. תפוח אדמה ופלמינגו.

כשתפוח אדמה אומר משהו ופוגע ברגשותיו של פלמינגו, החברות שלהם נמצאת בסכנה. עד הסוף אנחנו לא יודעים מה הדבר שאמר תפוח אדמה, שכל כך פגע בפלמינגו.

הילדה שהקשיבה לפלמינגו והבינה עד כמה הוא פגוע, עוזרת לתפוח אדמה לעבור את התהליך כדי שיתנצל ויאמר "אני מצטער".

הסיפור מראה את החרטה של תפוח אדמה על מה שהוא אמר, אבל גם את חוסר הרצון שלו להתנצל. תפוח אדמה מעדיף לעשות כמעט הכל ורק לא להתנצל. הוא מוכן להכין לפלמינגו כריך, לברוח לקוטב הדרומי ולגור שם עם פינגווינים, או להתחפש לקאובוי, ואפילו לתת לו את כל כספו. בשביל תפוח אדמה, להתנצל, זה אחד הדברים הקשים ביותר שהוא צריך לעשות, אבל, הילדה הצעירה מצליחה לשכנע אותו שהדרך היחידה לתקן את המצב היא לומר שהוא מצטער.

תפוח אדמה מוצא לבסוף את האומץ להתמודד עם פלמינגו, ולמרות שבהתחלה הוא ניסה למצוא תירוצים כדי להתחמק, הוא משלים עם טעותו ועושה את הדבר הנכון, ומתנצל.

 

פלמינגו לא ממהר לסלוח, ההתנצלות לא מתקבלת מיד, אך בסופו של דבר הכל נסלח ותפוח אדמה אומר:

"זֶה הָיָה מַמָּשׁ קָשֶׁה.

אֲבָל זֶה הָיָה לְגַמְרֵי

שָׁוֶה אֶת זֶה."

 

 

כולנו היינו שם - אמרנו משהו שלא התכוונו, משהו שפגע ברגשות של חבר. ואחד הדברים הקשים ביותר לעשות הוא לקחת אחריות על הטעות שעשינו,  ולתקן אותה.  זו ללא ספק משימה לא פשוטה.

הספר הזה הוא דרך טובה לעזור לילדים ללמוד על התנצלויות. 

בכתיבה שנונה, נגישה ומשעשעת הוא לא נרתע מלהראות לילדים את מה שהם יודעים, כמה קשה להתנצל, אבל הוא מחזק אותם בכך שהוא מראה, שגם אם זה קשה, אפשר לעשות את זה וזה שווה.

חלק מעניין היה שההתנצלות לא מתקבלת מיד, ושגם זה קורה  לפעמים.

האיורים הגדולים משעשעים, והטקסט מודגש בצבעים שונים בהתאם למי שמדבר, והם מוסיפים לחוויית הקריאה.

יופי של ספר שבעזרת הומור מצליח להעביר מסר מועיל בצורה קלה וברורה.


והאמת? 

אני מכירה לא מעט מבוגרים שלא יזיק להם לקרוא את הספר הזה...

 

 

 

 

 

יום שני, 6 במאי 2024

מורשית חתימה - ליאת לב-רן

מורשית חתימה - ליאת לב-רן

הוצאה: עברית הוצאה לאור

ספטמבר 2020. 152 עמ' מודפסים

 


ספר הביכורים של ליאת לב רן,  הוא רומן צי'ק ליט קצר שובה לב המתחיל באירוע טראומטי הקשור באביה של הגיבורה הראשית, נטע. כשהיתה ילדה אביה נדרס למוות, כדי לא לצער את אמו הקשישה, סבתה האהובה של נטע, הוחלט להסתיר ממנה את מותו,  אך היא בחוכמתה הבינה מה קרה ומספר שנים אחר כך היא הלכה לעולמה בעצב רב.

מותו של אביה הוא כמו פצע שלא הגליד, ובגיל 20 נטע  מחליטה לגלות מה בדיוק קרה בתאונת הדרכים הזו. היא מתקבלת לעבודה במפעל למוצרי חלב, שאחד הנהגים בו דרס את אביה, ומנסה להגיע אליו  כדי לסגור את הפרק הזה בחייה ולהשאיר את טראומת ילדותה מאחור , אך הדבר לא צולח. הנהג מסרב לפגוש אותה ואין לה דרך להגיע אליו.

עשר שנים אחרי, נטע, שגרה בדירה שכורה ליד שוק לוינסקי, שבורת לב בעקבות פרידה מאהוב לבה, חגי, בחור עם ידיים יפות, שצעיר ממנה. היא נטשה מערכת יחסים ארוכת שנים למענו אך בסופו של דבר התברר לה שהוא פחות בקטע שלה.

בעזרתה של חברתה התוססת ריקי, שמכירה בחורים על ימין ועל שמאל, ועוברת בין סדנאות כמו בין בחורים, היא מתחילה לעבוד אצל רוני איל הנדל"ן תובעני, גרוש עם שני ילדים שקונה כל דבר ופותר כל בעיה בכסף. תוך זמן קצר נטע רוכשת את אמונו בהיותה נאמנה וזמינה. היא מתקתקת בעבודה, משתלטת על העניינים ופותרת משברים אישיים בחיי גרושתו, בנו ובתו המפונקים, בלי לשאול שאלות, והכי חשוב: אין לה חיים. היא מוכנה לעבוד כמה שעות שנדרש ומעבר, ומוכנה לטוס לכל מקום בכל רגע לאן שתתבקש. כמובן שהבוס מעריך את מסירותה ומתגמל אותה.

לא עובר זמן רב והיא הופכת למורשית חתימה בחשבונות עסקיים, והיא נשלחת לקפריסין ולפריז כדי לחתום על מסמכים ולדאוג להעברות כספים. בפריז היא הופכת להיות נינה, מכירה את דני, ונראה שאהבה חדשה לפניה, אך לאט לאט היא מגלה דברים ומתחילה לאסוף ראיות לכך שמשהו מפוקפק קורה מאחורי גבו של הבוס.

מה המזימה שנרקחת סביבה?

מה נטע תגלה על תאונת הדרכים של אביה?

 

"מורשית חתימה" הוא ממתק קליל, קריא, קולח באופן טבעי. העלילה פשוטה אבל הכתיבה הכייפית מעלה חיוך ובעיקר עושה טוב לנשמה, והופכת אותה למסקרנת ומעניינת. אמנם זה לא סיפור שדורש הרבה מחשבה, אך הוא בהחלט מספק בריחה נעימה לשעה קלה.  מתאים לבריכה או לטיסה קצרה.


♥ממליצה בחום


 

יום ראשון, 5 במאי 2024

בחזרה לאִינִישאוֹוֶן – ג'וזף אוקונור

בחזרה לאִינִישאוֹוֶן – ג'וזף אוקונור

תרגום מיכאל דק

הוצאת כנרת זמורה ביתן

2003. 488 עמודים



אִינִישאוֹוֶן הוא חצי אי סחוף רוחות בקצה הצפוני הרחוק של אירלנד ומחוז דונגל, בו נפגשות שלוש דמויות בסיפור הַמְּשַׁנֶּה את חייהן לנצח.

הסיפור, המסופר כולו בגוף שלישי, מתחיל בפרולוג משנת 1948 עם כתבה בעיתון על מציאת תינוקת נטושה בחוף הצפוני של אירלנד, זמן קצר לאחר חג המולד. אלה שנים, בהם ללדת מחוץ לנישואים היו בושה גדולה, עד כדי כך שמוטב היה מותו של תינוק מאשר לשאת אותה כמו אות קין.

הספר מתאר את השבוע האחרון של שנת 1994, מחג המולד עד האחד בינואר 1995, השבוע שבו אלן קונלי, מורה ממנהטן, ניו יורק, מחליטה לעזוב את בעלה ושני ילדיה ולצאת לאינישאוון שבאירלנד כדי למצוא ולהתעמת עם אמה הביולוגית, שלא רוצה בקשר איתה.  תחת שם נעוריה, אלן דונלי, היא יוצאת לדרך לבדה. אלן חולה בסרטן הלבלב, וזמנה הולך ואוזל. היא יודעת שבעיירה קטנה באִינִישאוֹוֶן טמונות התשובות לחידות חייה.

 

מפקח המשטרה מרטין אייקן בן 43, לא אוהב את חג המולד. יש יותר מידי זכרונות עצובים הקשורים ליום הזה. מרטין הוא גרוש שחי בדבלין. חסר חברים ובודד שמתמודד עם כאוס בחייו. הממונה עליו מנסה להיפטר ממנו, בנו נהרג בתאונת פגע וברח, ממנה הוא לא מצליח להתאושש, וגרושתו מתעמקת בשיחות עם רוחות מתים. גם האלכוהול, לא עוזר להשכיח את הפצעים שלא לדבר על לרפא אותם. בנוסף ללחץ הרגיל שבו עליו להתמודד עם החשודים הרגילים שמתפרעים ברחובות, והנוכלים המוכרים לו יותר מדי זמן, הוא צריך להתמודד עם אישה אלמונית שהתמוטטה באמצע ההמולה שלפני חג המולד, ושוכבת מחוסרת הכרה בבית החולים, ללא ניירות או רמזים אחרים לזהותה.

 

מילטון אמרי, בעלה של אלן, הוא מנתח פלסטי עשיר ומצליח בניו יורק, נואף סידרתי, הבוגד באשתו כבר הרבה זמן. נישואיו מתפרקים, בנו אינו מְתַקְשֵׁר עמו, ובתו שוכבת עם פריק אנרכיסט שגופו עטור פירסינג. רגע לפני חג המולד, אשתו נעלמת בלי להשאיר עקבות. זו לא הפעם הראשונה שהיא נעלמת פתאום, אבל הפעם היא נעלמת ליותר מלילה אחד והתזמון ממש לא במקום מבחינתו.


העלילה מלווה את שלושת האנשים האלה, השונים מאוד אחד מהשני, במהלך שבוע אחד כשהם יוצאים לאִינִישאוֹוֶן בעקבות אלן, בניסיון להשיב את הגלגל לאחור. שבוע עמוס אירועים, שבוע שאחריו שום דבר לא יהיה אותו דבר עבור שלושתם, שבוע שבו הם מרגישים כאילו חייהם הגיעו למבוי סתום.

הקורא מתוודע למחשבות שלהם, מכיר את החברים שלהם, הילדים שלהם, נקודות ציון בעברם, כולל טרגדיות, מחלות, קשיים זוגיים, מריבות של אחים, ומלווה את סיפור האהבה שמתפתח בין אלן ומרטין, כמו גם אירועי הקשורים בפשע ופושעים נתעבים.

אהבתי את הדמות של מרטין, לעומתו אלן, נותרה בגדר תעלומה עד הסוף. היא מסתתרת מאחורי השקרים והשתיקות שלה, כמעט כאילו היא כבר נעלמה,  ואמרי  בעלה היה אידיוט שלא הזדהיתי איתו בכלל.  אפשר היה לצפות בשלב מוקדם כמה מהאירועים שעומדים לקרות, אך חוש ההומור הדי סרקסטי של אוקונור, ממתן בהצלחה רבה את העצב הכללי שבעלילה, ודעותיו הפוליטיות נשמעות כנות, על אף המתחים הפוליטיים החזקים באותה תקופה, כולל המאבקים נגד האנגלים. אהבתו הגדולה של אוקונור לאירלנד היפה, לצוקים מכוסי הרוח, באים לידי ביטוי בתיאורי מזג האוויר והנופים הפראיים שמוסיפים לדרמתיות בעלילה.

 

"בחזרה לאִינִישאוֹוֶן" הוא סיפור סוחף, מהנה, עם דמויות אמינות גם אם פגומות במקצת. העלילה עוסקת במסע שכל אחת מהדמויות עוברת, יותר מאשר בתוצאה, ואוקונור משלב ביחד היסטוריה, אהבה אבודה וגעגוע שלוקחים את הקורא לתוך חייהם של שלוש הדמויות העיקריות: בלש אירי, מנתח פלסטי בניו יורק, ואשתו של האחרון, שחוזרת לאירלנד למצוא את האם האירית שנטשה אותה בלידתה. סיפור על משפחה מפורקת המבקשת להחזיר את הזמן לאחור, אף כי כל אחד ממרכיביה יודע שהדבר אינו אפשרי.

 


מומלץ מאד♥ 

יום רביעי, 1 במאי 2024

גרייס אדמס המופלאה - פראן ליטלווד

גרייס אדמס המופלאה - פראן ליטלווד

תרגום: קטיה בנוביץ'

הוצא' תכלת

דצמבר 2023. 296 עמודים

 


זה יום ההולדת ה-16 של לוטי, בתה של גרייס, וגרייס נמצאת בריכבה, תקועה בפקק במרכז לונדון, פקק שסיומו לא נראה,  בדרכה לאסוף עוגת יום הולדת שרכשה בקונדיטוריה. חם בחוץ, וחם ברכב, נהגים צופרים בעצבים, וכשהכל הופך להיות יותר ממה שהיא מסוגלת להכיל, כל הפיוזים "נשרפים" לה, ופקק או לא, לוטי תקבל את העוגה שלה. גרייס, שרוצה מאוד לתקן את מערכת היחסים שלה עם בתה, הזמינה עבורה עוגת "אי האהבה". היא חושבת שהעוגה הזו תתקן הכל: לוטי תבין כמה גרייס אוהבת אותה, היא תעריך את המחווה, שתיהן תיפולנה זו לזרועות זו והכל יהיה בסדר. או שלא?!

גרייס יוצאת מהמכונית ונוטשת אותה באמצע הפקק, ומתחילה ללכת. מרגע זה, גרייס עוברת סדרה של אירועים מטורפים. היא נתקלת במכשול אחר מכשול, אבל היא לא מתכוונת לתת לשום דבר לעצור אותה. עולים בה זיכרונות ששופכים אור לא רק על מה עבר עליה, אלא מה הסיבה שבגיל 45, אשה יפה, מוכשרת, השולטת בחמש שפות זרות עם חיים שופעי פוטנציאל אדיר, הפכה לאישה שהיא היום, חסרת סבלנות, בהתמוטטות נפשית ורגשית, שמאבדת ברגע שליטה על מעשיה ורגשותיה. 

הסיפור משתרע על פני יום, ומתאר באמצעות פלשבקים את חייה, הבחירות שעשתה, וכיצד הגיעה למקום בו היא נמצאת כעת. אנו נלקחים 20 שנה לאחור, לשנת 2002, כאשר גרייס פגשה לראשונה את בעלה, בן, ילדה את בתה, לוטי, איבדה הזדמנויות לקריירה משגשגת, ותיפקדה כמשפחה.  לאחר מכן חוזרים לתקופה של ארבעה חודשים לפני ארוע נטישת המכונית, עד להווה, כשהיא חיה בנפרד מבעלה, מערכת היחסים שלה עם לוטי  מנוכרת עד כדי כך שהיא בחרה לגור עם בן, ומסרבת לדבר איתה.

לגרייס יש בעיות. הרבה. הנישואים שלה הם לא מה שחשבה שהם. בתה, לוטי, היא לא מי שהיא חשבה שהיא. היא נזכרת באנשים שהם היו פעם. בעלה התומך, לוטי בגיל שמונה שאמא שלה הייתה הגיבורה שלה, הדלתות שנפתחו בפניה כגאונה רב-לשונית. איך היא הגיעה למצב הזה?  להווה הזה שהיא לא מצליחה להבין, ששום דבר לא נראה לה בו הגיוני. הלבבות שנשברו, הטעויות שנעשו, הזמן שחלף...

 

הכריכה הפרובוקטיבית גרמה לי לחשוב שמחכה לי סיפור סאטירי על אישה בגיל המעבר, ולמרות שהיה בו גם את זה, מצאתי בעיקר סיפור נוקב, מתחשב ורגיש של אמא, שנלחמת בתחושת אובדן חזקה, שמנסה למצוא דרך חזרה לאדם שהייתה פעם, ולהחזיר לעצמה את משפחתה וחייה. 

ליטלווד נותנת לדמויות שלה לחוות סיטואציות מצחיקות ונורא עצובות, ומאפשרת לקורא להכיר את הדמויות בסיטואציות שונות. ומכיוון שהדמויות כל כך אמיתיות, זה בכלל לא משנה אם העלילה גולשת לבלתי סביר ברגעים מסוימים.


 מי ידע שגיל ארבעים וחמש זה הגיל הכי אומלל שיכול להיות?


"גרייס אדמס המופלאה" הוא ספר ביכורים עוצמתי ומרגש, לא רק על אישה בגיל המעבר, אלא על אישה שמנסה לצאת מהתבניות שהחברה שמה עליה. זו לא קריאה קלילה ומצחיקה אלא מבט כואב ואינטנסיבי על המציאות העכשווית של החיים העמוסים, התסכולים והבעיות המאתגרות, שנשים נאלצות להתמודד איתן על בסיס יומיומי, כשהן נאבקות לשרוד ולתפעל את הנישואים, האימהות, המשפחה מתוך הבנה שככל שהן "מתבגרות", הן הופכות לבלתי נראות, ובקלות בלתי נתפסת, כל מה שעבדו , הקדישו, השקיעו למענו, נפרם ומתפרק.   

סיפור שעוסק בשאלות רציניות, ממש כמו בחיים האמיתיים, על נישואים ופרידה, על עולמה הרגשי של אישה בשנות הארבעים לחייה שגידלה ילד וכעת מרגישה שהיא פספסה את הקריירה שלה.

כתוב בעומק, בהומור, בשנינות ואני ממליצה מאד.