דייזי ג'ונס והסיקס - טיילור ג'נקינס ריד

דייזי ג'ונס והסיקס - טיילור ג'נקינס ריד

תרגום: טל ארצי

הוצאת כתר

נובמבר 2021. 384 עמודים

 

"לא היה לי שום עניין להיות המוזה של מישהו אחר.

אני לא מוזה.

אני המישהו.

סוף הסיפור המזוין.”

 

 

דייזי ג'ונס והסיקס הוא ספר מיוחד, יוצא דופן.  אהבתי את סגנון הכתיבה הייחודי, המקורי, המסקרן, שגרם לי להרגיש כאילו אני צופה בסרט דוקומנטרי. הספר הוא בעצם תמליל תיעודי של הלהקה. חברי הלהקה לשעבר, המנהלים שלהם, בני משפחה וחברים, כולם מתראיינים, ומספרים מנקודת המבט שלהם, את ההיסטוריה של הלהקה מראשיתה, דרך עלייתה ונפילתה, הדינמיקה בין חברי הלהקה השונים, כשהדיבור מתחלף ביניהם ללא סדר מסוים, ובכל פיסקה מובאת  ומובעת דעתה של אחת הדמויות.

 

הסיפור מתרחש בשנות ה-70 , שהיו עשור מדהים למוזיקה. ז'אנר הרוק כבש את העולם בסערה עם הופעות והמוני מעריצים אובססיביים כשלהקות כמו ה"מי", "לד זפלין", "קרידנס קליר ווטר", "פליטווד מק", ואחרות הטביעו את חותמן בסצינת הרוק של לוס אנג'לס עם מערבולת הסקס, הסמים, והרוקנ'רול.

טיילור ג'נקינס ריד מעבירה את האווירה והלך הרוח של שנות השבעים ולהקות הרוק שזכו להצלחה מעבר לחלומות הפרועים ביותר שלהן. בעזרת "דייזי ג'ונס והסיקס" הקוראים יוצאים למסע לאחור בזמן, לאותה תקופה סוערת ופרועה, וסיפור הלהקה הוא פרופיל בדיוני של להקה אחת כזו, שמתאר את האווירה הנ"ל, ובעזרת סגנון הכתיבה המיוחד, נוצר סיפור אותנטי שקשה להאמין שהוא לא אמיתי.

 

דייזי ג'ונס לא רק יפה, היא מהממת. היא לא רק מהממת, היא גם שבורה ואבודה. יש בה משהו שלא רק מאיר חדר, אלא משהו ששואב ממנו את כל האוויר כך שאי אפשר שלא להבחין בה. היא גדלה עם הורים מרוחקים שכמעט ולא שמים לב אם היא בבית או לא, והיא הופכת להיות  נערה הרפתקנית שאוהבת להתגנב למועדוני לילה בסאנסט סטריפ וחולמת לשיר יום אחד על במה משלה. הסקס והסמים אמנם מלהיבים, אבל יותר מהכול היא אוהבת את המוזיקה. בגיל עשרים, הקול שלה, הכריזמה והיופי שלה, זו החבילה המלאה. בכל מקום שהיא הולכת, הראשים מסתובבים אחריה היא מושכת תשומת לב. כל אלה מבשרים על תחילתה של קריירה מבטיחה.

 

הסיקס הם הלהקה שמוביל בילי דאן.  לבילי דאן ולאחיו גרהם יש כישרון מוזיקלי, כשרון לכתוב מילים נהדרות ונוכחות בימתית נכונה שגורמת לאנשים לשים אליהם לב. הם מקימים להקה בשם הסיקס. הם מנגנים באותם מועדונים שבהם מסתובבת דייזי . בילי דאן הוא זמר כריזמטי אך מתוסבך שהתמכרותו לסמים כבר סיבכה אותו פעמים רבות. הוא מאבד לא רק את עצמו אלא גם  כמה מהרגעים החשובים ביותר בחייו. הסיקס טובים וזוכים לתהילה בינונית שמקנה להם קצת כסף וקצת מוניטין, אבל הם זקוקים למשהו שידחוף אותם ויוביל אותם להכרה ולהצלחה.

המפיק שלהם מחבר בין דייזי לסיקס, ומקים את להקת "דייזי ג'ונס והסיקס" וביחד הם מייצרים את הניצוצות הדרושים לסלילת דרכם אל התהילה, והם הופכים לאגדה.  אך כשהניצוצות גולשים מהבמה אל החיים עצמם, הכול מסתבך וכשהאלבום שלהם יוצא לשוק, הם מתפרקים ומזעזעים את עולם המוסיקה והמעריצים.

 

העלילה מספרת על עומס ההופעות והביקורת התקשורתית, על איך צומחות שמועות ואיך אירועים מתנפחים לסיפור עסיסי יותר, כשהעיתונות בוחשת ומחליטה את מי להמליך לכוכב או את מי להוריד מכס המלכות.  יש התייחסות רבה למשמעות של להיות אישה בתעשייה עצמה, ומצד שני , ולמשמעות של אשה בלהקה המונה שבעה אנשים, יש התייחסות למשמעות של קורבנות אישיים למען טובת הלהקה, על איך זיכרונות משתנים עם הזמן, ומצבים מקבלים פרשנות אחרת בראייה לאחור, ואיך אי הבנות קטנות, הופכות לכדור שלג בגלל חוסר התייחסות.

אני חייבת להודות שזה אחד מהספרים שבהם בדקתי אם הלהקה הייתה קיימת באמת, אם האנשים האלה היו קיימים כי קשה היה להאמין שלא.

 

טיילור ג'נקינס ריד יצרה דמויות נפלאות, אנושיות, פגומות, אבל כאלה שנלחמות עם השדים הפנימיים שלהן, כל אחת בדרכה. ניפוץ האגו של חברי הלהקה, סערות רגשיות, כאב של יצירתיות, הופעות, התמכרויות ואהבה אסורה. הדמויות הנשיות חזקות ודינמיות. יש בספר מסרים חזקים על העצמת נשים, תמיכה בנשים וכד'. אפילו דמויות המשנה הן בעלות עומק. בנוסף, מערכות היחסים בין כל הנשים (קרן ודייזי, קארן וקמילה, קמילה ודייזי וגם דייזי וג'וליה הקטנה) הם יחסים בריאים, ייחודיים ואותנטיים. ויותר מכל, דמותה של דייזי, מלאת רגש, אבודה, אימפולסיבית, מפונקת, שבורה אבל גם כוכבת מחוננת שמתאהבת באחד שלעולם לא תוכל לקבל.

 

בין יתר הנושאים בהם עוסק הסיפור, התמקדה טיילור ג'נקינס ריד בהשפעות ההרסניות של תופעת ההתמכרות. סיפור ההתמכרויות של בילי ודייזי לסמים הם מאפיין דומיננטי של התקופה הזו, והספר חושף את האמת על שימוש בסמים אך למרות  האפיונים השליליים יש בסיפור תקווה להחלמה עבור אלה שעלולים להיות במצב דומה. כאשר בילי מוצא את עצמו מחדש לאחר שהוא מתפכח ולומד מה באמת חשוב בחייו, דייזי עושה בדיוק את ההפך. היא נופלת עמוק.

 

והמוזיקה!  כל כך הרבה שירים מעולים עם קול וסאונד ייחודיים משלהם. באמת קשה להאמין שזו לא להקה אמיתית.

אני לא חסידה גדולה של רוקנרול, אבל אני אוהבת מוזיקה בכלל, ומוזיקה ישנה בפרט וקצת חששתי שלא אתחבר לסיפור הזה. חברותי המליצו עליו מאד והדגישו שחובה "לשמוע" אותו באודיו. אני העדפתי לקרוא את הספר. לא חשבתי שזה יהיה הרבה יותר מאשר ספר על להקת רוק, ושאזדהה עם אותם אנשים שאין לי שום דבר במשותף איתם. אבל שאפו לסופרת שהצליחה להמציא דמויות שמרגישות כמו אנשים אמיתיים.

זה סיפורן של הרבה להקות רוק גדולות, כשהעולם מונח לרגליהן, אבל לא יודעות מי הן באמת, או מה בדיוק המעריצים הרבים רוצים שהם יהיו.

אני ממליצה בחום על הספר הזה לכל מי שקנה ​​אי פעם אלבום רוקנ'רול, שם פוסטר של להקה על הקיר בחדרו, או שאפילו סתם האזין או מאזין להם מידי פעם. גם לחובבי רומן היסטורי, מעריצי שנות ה -60 וה-70.

קריאה סופר מהירה וסוחפת.

 

ורק אציין, שחברת ההפקות של ריס ווית'רספון קנתה את הזכויות להפוך את הספר הזה למיני סידרה באמזון.

 

קריאה מהנה!

עד קצה העולם - ג'ון קרקאואר

עד קצה העולם -  ג'ון קרקאואר

תרגום: אמנון כץ

הוצאת כנרת זמורה-דביר

שנת 2014. 256 עמודים

    

"עד קצה העולם" הוא סיפורו האמיתי של כריסטופר מקנדלס, (24) מוירג'יניה,בן למשפחה אמריקאית מבוססת, תלמיד מבריק ואתלט מעולה, המסיים את קולג' אמורי באטלנטה בהצטיינות כשכל האפשרויות פתוחות בפניו. בניגוד לכל הציפיות, במקום להמשיך ללימודי משפטים, מקנדלס מוותר על כל רכושו ועל האפשרויות שעמדו בפניו ובוחר להתנתק מהחברה החומרנית המסואבת, לשיטתו. הוא תורם כמעט את כל חסכונותיו לצדקה (24 אלף דולר) משמיד את כל כרטיסי האשראי ומסמכי הזיהוי שלו, ומבלי לספר לאף אחד לאן הוא הולך או מה הוא מתכוון לעשות, הוא פשוט קם ויוצא, משאיר מאחור אחות המומה ומשפחה מבולבלת.

כמו הגיבורים האהובים עליו, הוא יוצא להרפתקה עם מכוניתו הישנה, בה הוא ישן,  לחוות את החיים במדבר של אריזונה ובקולורדו. באחד הלילות מכוניתו נסחפת בשיטפון גדול ומקנדלס מאבד הכרה. כשהוא מתעורר בבקר חבול, הוא מגלה שמכוניתו נהרסה. הוא מחליט לשרוף את הכסף שנותר לו בארנק, נוטש את מכוניתו, אורז כמה פריטים הכרחיים, מאמץ שם חדש, "אלכסנדר סופרטראמפ", ומתחיל לנדוד ברחבי המדינה, חופשי לחלוטין.  בדרך הוא פוגש הרבה אנשים נפלאים, שחודשים לאחר מכן, זוכרים אותו באהבה. בדצמבר 1991 הוא פוגש את רון פרנץ, זקן ערירי שאיבד את כל משפחתו בתאונת דרכים. השניים מתחברים ורון מציע לאמץ את כריסטופר,כנכד, אך כריסטופר מבקש לדחות את ההחלטה עד לאחר שיחזור מאלסקה.

 

בסוף חודש אפריל 1992, הוא יוצא לדרך, ובמאי אותה שנה, אחרי כמעט שנתיים של נדודים, הוא מגיע לאזור השממה הקפואה של אלסקה, מצפון לפארק הלאומי דנאלי, מצויד בכמות בסיסית של ציוד ומזון בכוונה לחיות מהשפע שסביבו. הוא משתקע באוטובוס נטוש, ששימש בעבר כתחנת צייד לתושבי האזור, שהוא קורא לו "אוטובוס הקסמים".

בהתחלה הוא מתחבר לבידוד, ליופי הטבע שסביבו. הוא צד חיות, קורא ספרים, וכותב יומן בו הוא מתאר את מחשבותיו וחויותיו בחייו החדשים בטבע. אך ארבעה חודשים אחר כך, חייו הופכים להיות קשים יותר והוא הולך ונחלש. הוא אינו מצליח לחדש את אספקת המזון, ומחליט לחזור אל משפחתו ואל הציוויליזציה, אך הנהר הקפוא שחצה בבואו לאלסקה הפך עם ההפשרה לנהר רחב, עמוק, שוצף וגועש ואין לו שום אפשרות לחצות אותו. בלית ברירה הוא חוזר לאוטובוס מקווה שתגיע עזרה מבחוץ, ניזון משורשים וצמחים ואוכל בטעות צמח רעיל, שגורם לו לחלות מאד עד שאינו מסוגל לתפקד. הוא מצליח לתעד את  מצבו, מקבל את גורלו וכותב מכתב פרידה, נכנס לשק השינה שלו וגוסס לאיטו. כלוא לבד בטבע הפראי, הוא מבין כי האושר אמיתי קיים רק כשחולקים אותו עם אחרים. בכוחותיו האחרונים, בעודו גווע ברעב, הוא כותב את המשפט:

 "Happiness is only real when shared” ומדמיין שיבה הביתה. ההחמצה והטרגדיה הנוראית במותו היא, שאת הלקחים שהוא למד, על ערכם של חברים ומשפחה, הוא למד מאוחר מדי.

שבועיים לאחר שנפטר, בספטמבר 1992,  נמצאה גופתו הכחושה בתוך האוטובוס הנטוש, על ידי ציידי איילים. זמן קצר לאחר מיכן,אחותו, קארין, מחזירה את האפר שלו מאלסקה לוירג'יניה, בתוך תרמיל גב.

ג'ון קראקאוור, מחבר הספר, מצייר תמונה של צעיר מאוכזב לחלוטין מהחיים שהוריו סיפקו לו, העתיד שהם טיפחו לו. הוא בוחן באמצעות סיפורו הטרגי של מקנדלס את סוד המשיכה של רבים אל מרחבי הפרא הנידחים, את אופיים ונפשם המיוחדת של הנשבים בקסמיהם, את הנהייה אחר החופש האישי שמזמן הטבע, אבל גם את צדו האפל ואכזרי. הוא לא משבח ולא מותח ביקורת, אלא מציג את העובדות לגבי אירוע מצער בצורה מאוד מעניינת ומרתקת. הספר עצמו כולל פרקים ארוכים, שאין להם שום קשר לסיפור הבסיסי, שדנים באנשים אחרים שיצאו "לטבע" , ולמרבה ההפתעה, קראקאוור כולל פרק שלם על עצמו.

הרבה ביקורת הופנתה כלפי התנהלותו של מקנדלס. רבים טענו שהוא כל כך החזיק מעצמו שהוא יצא אל השממה של אלסקה, מצויד רק במדריך צמחי, והרגיש בטוח שהוא יוכל לשרוד. הם תארו את ההרפתקה שלו כפזיזה, טיפשית ומסוכנת, ואפילו כעסו עליו ואמרו שהגיע לו למות, כי הוא לא העריך את עוצמת הטבע. אמרו שהוא התעלם מהכלל הראשון בספר הכללים - להתכונן לכל תרחיש. לא היה לו מספיק אוכל, לא היה לו מספיק ציוד, לא היתה לו תכנית, ולא היתה לו תכנית גיבוי. חסר אחריות. אבל  כריסטופר מת מוות מייסר ואיטי שלא הייתי מאחלת לאף אחד, ואני מעדיפה להתמקד  לא בחודשים האחרונים באלסקה ששוחזרו על סמך יומניו והראיות שנמצאו במקום מותו, אלא בשל הזיכרונות של האנשים שכריס פגש בדרכו. אנשים שאיתם תפס טרמפים, אנשים שעבד איתם לאורך הדרך,אנשים שיצר איתם חברויות. התרגשתי במיוחד מהנדיבות של זרים ומההתמודדות של כריסטופר  עם רון פרנץ בן ה-81, שאותו הצליח לשכנע לוותר על השיגרה ולנסות לצאת להרפתקה, גם אם היא קטנה. לשנתיים האלה של הנסיעה לא היו גבולות, לא התחייבויות, לא מגבלות, לא ציפיות. רק לחקור את הארץ, לחקור את החיים ואת עצמו.

בספר, מתוארים היחסים  עם משפחתו כמורכבים וכואבים. מקנדלס ואחותו קארין גדלו בבית לא יציב ונאלצו להתמודד עם התקפי זעם של הוריהם ועם סודות משפחתיים. ברור כי רקע זה העיק על מקנדלס והשפיע עמוקות גם על החלטתו לנתק לחלוטין את הקשר עם משפחתו ולאמץ זהות חדשה. עם זאת, קראקאוור מראה כי יש במשפחה גם יחסי קרבה ותמיכה, אהבה ודינמיקה.

ולמרות ועל אף כל השגיאות שעשה כריסטופר הסיפור שלו כבש את לבם ומוחותיהם של מיליונים.

הוא איננו אבל הוא ייזכר.

והסיפור שלו ייזכר הרבה בזכות העובדה שהוא עובד לסרט קולנוע, שהיה מועמד לשני פרסי אוסקר, בבימויו של שון פן ובכיכובו של אמיל הירש, והודות לספר שנכתב אודות מקנדלס ב-1996 (וראה אור בעברית ב-2014). 

 

לסיכום: הספר הזה ריתק אותי בסיפורו הטרגי של כריס מקנדלס. המחבר עושה עבודה נהדרת בהצגת אישיותו המורכבת של מקנדלס באמצעות מחקר מדוקדק המבוסס על ראיונות, מכתבים ורשומות ביומן. הכתיבה כל כך מרתקת שלמרות שכבר מההתחלה ברור איך הסיפור של מקנדלס יסתיים, הייתי מכורה עד העמוד האחרון.

אין לשפוט חיים לפי סופם או לפי כמה שנים חי אדם, אלא לפי תוכנם. כריסטופר מת צעיר, אבל חייו היו בהחלט חיים מספקים, והוא הגשים את חלומו גם אם המחיר היה כבד.

 

***** 

במשך שנים, היה "אוטובוס הקסמים" - כלי הרכב שבמרכז הספר והסרט "עד קצה העולם" - אתר עלייה לרגל למטיילים שרצו לחקות את המסלולים הקשים בהם טייל כריסטופר מקנדלס. אחרי שהעלייה הזו לרגל גבתה את חייהם של שניים, הוחלט לפנות את האוטובוס מעורר ההשראה מהמקום, מה שהצריך את התערבותו של צבא ארה"ב.

  

העולם שמתחת לרגלינו - שרלוט גילאן, יובל זומר

העולם שמתחת לרגלינו - שרלוט גילאן, יובל זומר

תרגום: יעל קליפר

איור : יובל זומר

הוצאת שוקן

שנת 2022

"העולם שמתחת לרגלינו"  הוא ספר אקורדיון דו צדדי שנפתח לאורך 2.5 מטר ומזמין אותנו לטיול מסעיר מהעיר למטה, אל הליבה הפנימית של כדור הארץ, אל בטן האדמה.

תמיד רציתי לדעת מה נמצא מתחת לפני כדור הארץ. אם יש לכם ילד סקרן כמוני, ששואל מה יש מתחת לאדמה, הספר הזה יתן מענה נהדר לשאלותיו.  הפורמט יוצא הדופן הופך אותו לספר אינטראקטיבי כייפי במיוחד, והויזואליות של הספר מאפשרת לילדים לדמיין את הדברים שנמצאים מתחת לרחובות ולבתים.

הספר מתחיל עם שאלות המעודדות את הקורא להתעלם מהסחות הדעת שמעל הקרקע ולהרהר במה שקורה מתחת לאדמה, ואז מגיעה הזמנה "להציץ" פנימה, והמסע אל מרכז כדור הארץ מתחיל ונמשך דרך כדור הארץ ויוצא החוצה מצידו השני!

הדרך שבו מוגש הספר מאפשר לנו לחזות במשהו שלעולם לא נראה באמת. הוא משיג זאת באמצעות קטעים מעניינים של עובדות ואיורים מדהימים. מיקום הטקסט, המחייב אותנו להחזיק את הספר בזווית של 90 מעלות ולקרוא את כפולת הדפים, יוצר רושם של עומק, והקטעים האופקיים הרבים מדגימים בבירור את השכבות של בטן האדמה.

יש כמות לא מבוטלת של מידע. הספר מדבר על דברים שאפשר לראות בסביבה כפרית ועירונית כאחד, ומכסה מגוון רחב של נושאים, לרבות צנרת מים, ביוב וחשמל, חיי בעלי החיים מתחת לאדמה, חפצים מעשה ידי אדם, גיאולוגיה, מאובנים, הרי געש, מנהרות רכבת תחתית ועוד. הירידה לעומק הקרקע והעלייה חזרה לפני השטח מכסה מידע שונה, כך שתמיד יש משהו חדש לקרוא עליו.

מהרגע שפתחתי את הכריכה, נכבשתי.

הספר תוכנן בצורת קיפולי אקורדיון כך שהוא יכול להיפתח לתמונה רציפה ארוכה, וכדי להראות את כל המסע לליבה של כדור הארץ בבת אחת, עלינו לפרוס את הספר על הרצפה, והחוויה הפיזית של "זחילה" סביב הספר עוזרת להעביר את הגודל והמורכבות של מה שמתרחש מתחת לרגלינו.

האיורים הנפלאים מכילים הרבה פרטים קטנים, וכל פעם מגלים משהו חדש. אהבתי להסתכל בפיתולי הנהרות התת קרקעיים, בחלקי הסלעים והמינרלים השונים, בשורשים המתפשטים של העצים ובניצנוץ אבני החן החבויות באדמה.

המידע הכולל נושאים כמו גיאולוגיה, ארכיאולוגיה והיסטוריה של הטבע, כתובים בפשטות כך שילד בן 7 יכול לקרוא את הספר באופן עצמאי וילדים צעירים יותר יוכלו להבין את המושגים.  בהרבה מקרים ספרי עיון מביאים את החומר בצורה יבשה שלא פונה לקוראים הצעירים. לא במקרה הזה. הטקסט ידידותי, מונגש לילדים ומושך. וכמו בהרבה ספרי עיון, אין צורך לקרוא את כל הטקסט במכה אחת. אפשר לבחור נושא אחד ולהתמקד בו, ובפעם אחרת לבחור קטע אחר שיסקרן אותנו מחדש.

 

בשורה התחתונה: עוד ספר נפלא בהוצאת שוקן. ספר עיון מסביר פנים ומהנה לכל הגילאים.

מומלץ בחום.

הזמן שחלף בינתיים - קריסטן אשלי

הזמן שחלף בינתיים -  קריסטן אשלי

תרגום: דינה עזריאל

הוצאת אהבות

ינואר 2022. 608 עמודים

"הזמן שחלף בינתיים" הוא הספר השלישי בסדרת מגדלנה וניתן לקרוא אותו כעצמאי.

קאדי מורלנד מקבלת את ההחלטה לעבור לעיירה מגדלנה, אשר לחופי מיין. היא עושה את זה כי היא צריכה התחלה חדשה. היא עושה את זה בעקבות משאלתו האחרונה של אדם אהוב. היא גם עושה את זה, כי אהבת חייה נמצאת שם, והיא צריכה לבדוק אם יש עדיין סיכוי להצית מחדש את האהבה שהחלה לפני שמונה עשרה שנים, אך נקטעה בפתאומיות והותירה אותה שבורת לב.

רומן האהבה של קאדי וקורט התחיל בדנבר. קורט (28) היה שוטר סמוי כשפגש את קיידי (23). הוא חפש להפליל את החברים שלה שהיא לא ידעה על מעורבותם בפעילות לא חוקית. הוא הסתיר את זהותו האמיתית והיא הכירה אותו בתור טוני.

המשיכה שלהם הייתה מיידית ולא לקח הרבה זמן עד שהם התאהבו עמוקות זה בזו. יחסיה של קאדי עם הוריה ואחיה הגדול היו בשפל, הם לא אישרו את הבחירות או את האנשים שבחרה לקרוא להם חברים. קאדי עובדת במשרה מלאה בסופרמרקט מקומי ולוקחת על עצמה שעות נוספות כדי שתוכל לגור לבדה, לשלם את שכר הדירה של דירת הסטודיו הקטנטנה שלה, ולשים אוכל על שולחנה. במסיבה שאחת מחברותיה הכי טובות עורכת, היא פוגשת את קורט והיא נמשכת אליו מיד למרות שהיא יודעת שעדיף שתתרחק ממנו בגלל הקשר שלו עם גורם פלילי בעיר. אבל הכימיה ביניהם חזקה מכדי להתכחש אליה ולמרות שהתזמון בהחלט לא מתאים,הם מאמינים שאהבתם תתגבר על כל המיכשולים ותשרוד. הם מתכננים את עתידם, אך לא עובר זמן רב, הכל משתבש בנסיבות מצערות, וקצר בתקשורת מוביל לפרידה..

קורט אינו חולק עם קאדי את סודו, וברגע שהיא מגלה את האמת, שרשרת אירועים מותירה את שניהם הרוסים וכל אחד מהם פונה למסלול שונה בחיים. לאחר הפרידה מקורט, מושט לעברה של קאדי חבל הצלה, ובשברון לב היא מקבלת את הצעתו של ג'נטלמן ואלמן בן 65 בשם פטריק. פטריק התכוון  לאמץ אותה כבת למשפחתו אבל בסופו של דבר, הדרך היחידה לעשות זאת הייתה דרך נישואים. כשנודע לקורט על אירוסיה לפטריק הוא חושב שהיא מצאה לעצמה "שוגר דדי", מבלי לדעת שבמציאות מערכת היחסים שלהם הייתה אפלטונית לחלוטין ודומה לזו של אב ובת. קורט אומר מילים אכזריות ופוגעות ועוזב. וקאדי, הופכת להיות חלק מ"משפחה" אוהבת ועוטפת, וחווה אהבה משפחתית. לא המשפחה שהיא שייכת אליה בקשר דם, אלא משפחה שהיא יצרה לעצמה, משפחה שבחרה בה וקיבלה אותה אליה. היא מנהלת חיים נפרדים מקורט ולמרות שנראה שהם המשיכו הלאה, האהבה המשיכה לבעור בליבם.

 

בהווה, קורט יגר (46)הוא השריף של מגדלנה, אבא רווק. הוא וקאדי לא התראו במהלך השנים שחלפו. הוא למד לחיות בלעדיה, והעביר את השנים בניסיונות כושלים להתגבר עליה, ובבגידה ששינתה את חייו.

כאשר קאדי (41) מופיעה במגדלנה וקונה את המגדלור ההיסטורי של העיירה והאדמות סביבה, קורט מתקשה להתעלם מקיומה, למרות ניסיונותיו הרבים. הוא לא מסתיר את עוינותו כלפי  נוכחותה בסביבתו. המפגשים הראשונים ביניהם קשים ומכאיבים עד כדי כך שקאדי מתחילה לתהות אם היא קבלה את ההחלטה הנכונה לעבור למגדלנה, וככל שהסיפור מתקדם, אמיתות על העבר מתגלות והנחות שגויות נחשפות. הם אמנם מקבלים הזדמנות שנייה לאושר. אבל יש הרבה היסטוריה לרפא. הזמן שבין העבר להווה שינה כל כך הרבה בחייהם. היא מצאה משפחה שמעולם לא ציפתה לה, והוא הפך לאב יחיד לילדה קטנה שהוא העריץ בכל ליבו. אבל הדבר היחיד שלא השתנה אצל אף אחד מהם, אפילו תחת שכבות הכאב, היתה האהבה שהם חלקו. ולמרות שהאהבה הזו נקברה, היא מעולם לא התעמעמה.

האם הם יצליחו להצית מחדש את אותו ניצוץ נושן או שהם יגלו שהזמן פגם במה שהיה להם בעבר?

האם הזיכרונות יציתו את הלהבה שלא כבתה מעולם?

המסע של קורט וקאדי ארוך ולא תמיד קל, אבל הוא מלא בהרבה רגעים יפים ומרגשים. הסיפור מתחלף בין העבר להווה והוא מספר על הזדמנות שנייה לאהבה ראשונה. הם עברו כל כך הרבה במהלך השנים, אבל העובדה שהם הצליחו למצוא את דרכם חזרה אחד אל השני הפכה את כל שנות הנתק למשהו ששווה היה להילחם בשבילו.

אם אי פעם קראתם ספר מפרי עטה של קריסטן אשלי סביר להניח שאתם יודעים למה לצפות. אני יכולה להגיד שנהניתי מהמחצית הראשונה של הספר. לעומת זאת, המחצית השנייה שלו היתה הרבה פחות טובה בעיני, ולעניות דעתי ניתן היה לקצר אותו. והרבה. ניסיתי לשמור על חיבור לסיפור, אך תיאורים ארוכים של חדרים ורהיטים, ניתוחים של כל משפט שאמרו קורט וקאדי, וחזרתיות אינסופית, הישרו עלי שיעמום ומקריאה סוחפת עברתי לקריאה מרפרפת בהילוך איטי. ואני לא מדברת על האפילוג שברובו עסק בזוג אחר לגמרי... הדבר החיובי היחיד שאני יכולה לומר על המחצית השנייה הוא שאפשר לדלג על כל הפסקאות העוסקות בשיפוץ וכד' ועדיין לא להרגיש שהחסרתם משהו.

 

דינמיקה משפחתית, אהבה, טעויות, נאמנות, עיצוב פנים והזדמנות שנייה הם חלק מהנושאים הכלולים בספר זה.

*נקרא באנגלית. 

לשיקולכם.

 

הבארשבעים - גיא עד

 הבארשבעים - גיא עד

הוצאת כנרת זמורה-דביר

שנת 2012.

208 עמודים מודפסים

אמנון גאוכמן (37) רופא בבית חולים סורוקה חי בבאר שבע, נשוי ללילי, ספרנית, ואב לאידו ודניאלה, נתקל באחד הימים בעותק ישן של "הפרוטה והירח" מאת סומרסט מוהם, ומתחיל לקרוא בו. סיפורו של הבריטי שנוטש יום אחד את משפחתו שבלונדון ועובר לפריז בלי להשאיר עקבות, מטלטל את עולמו המסודר. יש כאלה שחומקים באישון לילה ומשאירים מכתב, יש שנעלמים כשהאישה יוצאת לעבודה, אבל גאוכמן יוצא מחייו בדלת הקדמית.

באחד הבקרים, בשעה שהוא מכין לילדיו ארוחת בוקר, הוא מודיע להם שהוא עוזב לארה"ב. הוא רוצה לחיות לבד. ההלם של כולם, מכך שהאב עוזב בלי סיבה ומבלי לנמק, מקשה על הילדים להבין את המצב, והם,כמו אמם , מאמינים שזה עניין של זמן עד שישוב חזרה, כי איך אפשר לנטוש ככה משפחה שהכל בה היה  נורמטיבי? 

אך האב לא חוזר, והנטישה הזו משפיעה על כל אחד מבני המשפחה באופן שונה. 

האם עוברת משבר קשה, טסה להיפגש עם אמנון, עדיין בעלה, בארה"ב ומבינה שם שאין דרך חזרה. מאותו רגע היא מוחקת אותו מחייה.  אידו, הבן הבכור (13) מנתק את הקשר עם אביו כאילו הוא יתום מאב, ודניאלה בת הזקונים, ממשיכה להיות מוטרדת מהעזיבה במשך שנים ארוכות, ולא מפסיקה לקוות שאביה יתעשת והחיים יחזרו למסלולם, ולמעשה נשארת היחידה ששומרת אתו על קשר, גם אם קלוש, של מכתבים וטלפונים. שנים שהיא לא מפסיקה להתלבט בינה לבין עצמה לגבי יחסיה איתו.

עשרים שנה אחר כך, דניאלה, אשה בוגרת עוסקת בצילום, ומתגוררת בתל אביב. היא עומדת לחגוג את יום הולדתה השלושים. היא מגיעה לבאר שבע בעקבות הצעת עבודה שקבלה, לצלם כוכבת הצגת תיאטרון, וזו מתגלה כחברת ילדותה ורדה, שבגיל תשע שתיהן היו עדות למריבה פומבית של הוריה של ורדה במגרש הטניס, מריבה שהובילה לירידתם מהארץ, לאוסטרליה.

החזרה של דניאלה לבאר שבע, והמפגש עם אחיה הבכור אידו, בו נאחזה כדי לצלוח את ילדוּתם החבולה, מעוררים את זכרונות אותן שנים ומתארים את השפעתם גם בהווה, שנים בהן נעדר אביהם מחייהם, ואלה מתנקזים לתקווה של דניאלה שאולי לערב אחד יתאפשר איחוד משפחתי, בעקבות הידיעה שאביהם מגיע ארצה לביקור נדיר.

המפגש בארץ עם האב, חושף סודות מהעבר, סודות מההווה, ודניאלה שמשתמשת במצלמה ככלי באמצעותו היא מתבוננת וחושפת את מה שכולם מבקשים להסתיר, מבינה סוף סוף שלא כל מה שגלוי לעין הוא באמת, האמת.

האם התקיים מפגש משפחתי?

אילו סודות נחשפו לעיני דניאלה?

כל זאת ועוד הרבה תגלו כשתקראו.

 

"הבארשֶבעים" הוא רומן קצר, אנושי, מציאותי, כנה ונוגע ללב, על משפחה שחיה בבאר שבע של תחילת שנות התשעים. הספר מסופר בגוף ראשון מפיה של דניאלה, עשרים שנה אחרי העזיבה של אביה, לפני יום הולדתה השלושים. בשפה פשוטה ובכתיבה נוגעת ומרגשת, היא מתארת את השתלשלות חייה וחיי  אחיה ואמה, מרגע הנטישה, את ההתמודדות של כל אחד מהם, ביחד ולחוד, בילדותם, בבגרותם, ועד ההחלטה הנחושה של אימם לייצר חיים חדשים לתא המשפחתי שלהם.

יחסי אב-בת, יחסי אח-אחות, סודות, משפחות שבורות, ועוד מסופרים בכתיבה מרתקת ומעוררת הזדהות, הנעה בין הווה לעבר.

אני לא יודעת למה חיכיתי כל כך הרבה זמן לקרוא את הספר הזה, אבל ללא ספק הוא אחד הספרים הטובים שקראתי לאחרונה, והוא מצטרף לספריה האחרים של גיא עד ("הרימון", "ויקי ויקטוריה") שקראתי, ומאד אהבתי. 

מומלץ בחום!

בשולי הנוחות – סייקה מורטה

בשולי הנוחות – סייקה מורטה

תרגום: עינת קופר

הוצאת כתר " הסדרה הקטנה"

נובמבר 2019 . 145 עמודים

"בשולי הנוחות" היא נובלה שמתארת את חייה של קייקו,  עבודתה בחנות נוחות ואת הלחץ החברתי המופעל עליה להתאים את עצמה ל"נורמליות" חברתית.

לקייקו פורוקורה, בת ה- 36  אין עניין בקשרים רומנטיים.  היא עובדת בחנות נוחות הסמוכה לתחנת רכבת ביפן ב 18 שנים האחרונות. כל העובדים בחנות כולל המנהלים מתייחסים לעבודתם במקום כאל עבודה זמנית, ומתחלפים לעיתים תכופות. (הם חסרי שם כסימן לארעיות שלהם בתפקיד, והיא מכנה אותם בשם מנהל מס. 8, מנהל מס. 6 וכו'). קייקו היא העובדת הותיקה ביותר.

כבר מילדות היא מודעת להיותה "שונה". היא אינה חווה רגשות, מנותקת חברתית ומפרשת סיטואציות חברתיות באופן שונה מחבריה. כשהיא הועסקה לראשונה,  משפחתה התרגשה מאד, כי הם ראו בכך סימן לצמיחתה כאדם. היא נחשבה למוזרה, אבל העבודה סייעה לה להפוך סוף סוף ל"אדם רגיל". חנות הנוחות היא "עולם אמין ונורמלי" שבו היא מוערכת כשווה בין עמיתיה לעבודה ואינה זוכה לביקורת על חייה האישיים. והכי חשוב, יש מדריך כתוב שאומר לה בדיוק איך היא צריכה להתנהג. ההנחיות הברורות שבו מאפשרות לה להשתלב בעבודת החנות כי יותר מהכל היא זקוקה לסדר ושגרה כדי לתפקד. היא מזדהה עם מטרות החנות, שואפת למלא את כל ההוראות בדיוק ובשלמות ובעלת מוטיבציה גבוהה לעמידה ביעדי המכירה שמציבה הנהלת רשת חנויות הנוחות. היא קולטת את האישיות של חבריה לעבודה ומשתמשת בהם כדי לבנות את זהות ה"אדם הנורמלי" שלה. בנוסף, היא מפתחת הזדהות גופנית עם הפעילות בחנות ומתארת את רגישותה לצלילי החנות בפתיחת הספר:

"כל הצלילים מתערבבים לקול של חנות נוחות, וקול זה מלטף את עור התוף שלי כל הזמן.".

אחד מעובדי החנות החדשים הוא שיראבה, גבר בגילה של קייקו. שיראבה הוא היפוכה של קייקו. הוא שיפוטי לגבי כל דבר. הוא לא מתאמץ להתאים או אפילו להיות נעים מבחינה חברתית. הוא רוצה להישאר לבד, להסתתר מהחברה. הוא נתפס כעצלן, רשלן, לא אכפתי, אינו מתמיד בשום עבודה ומתעב את הסובבים אותו ואת הסדר החברתי שאותו הוא משווה תמיד לכפר(=ג'ונגל) בכפר כמו בג'ונגל הגברים הם הציידים, וכמו שם החזקים והמצליחים שבהם זוכים בנשים הצעירות והיפות וכל "הלא מועילים" שאינם מתחתנים ואינם מולידים ילדים, מגורשים מהכפר.  טענתו המרכזית היא שמתקופת האבן מאומה לא השתנה בכפר. הדבר הזה שנקרא "החברה המודרנית" הוא רק אשליה.

קייקו אינה סובלת מרווקותה ומעבודתה בחנות הנוחות, אולם היא מוטרדת מהלחץ החברתי להפוך ל"נורמלית". להתחתן, לעזוב את העבודה בחנות הנוחות ולמצוא עבודה "אמיתית". כולם הניחו שחנות הנוחות היא רק הצעד הראשון במסע שלה לדברים גדולים וטובים יותר בעתיד, אבל היא עדיין נמצאת באותו מקום כמעט שני עשורים לאחר מכן. הסימן הגדול ביותר לשינוי שלה הפך לראיה לחסרונותיה. עכשיו, מופעל עליה לחץ מצד אחותה, חבריה לעבודה וקבוצת חברות מתקופת התיכון שהחלה להיפגש שוב. כיוון שקייקו רוצה להיות "נורמלית" היא מציעה לשיראבה, שבינתיים פוטר מחנות הנוחות, להתחתן איתה. שיראבה המופתע מטיח בה מיד עלבונות לגבי גילה המבוגר, חוסר מיניותה וחוסר המשיכה שלו אליה. אולם במחשבה שנייה, לאחר שהושלך מדירתו בגלל אי תשלום שכר דירה, הוא מוצא את הסידור המוצע כנוח וכמשתלם לשניהם. השניים מתחילים לחלוק את דירתה הקטנה של קייקו כשהם אינם מוצאים שום עניין אחד בשני. קייקו, שזוכה לעידוד מכל הסובבים אותה בעקבות מציאת בן זוג, מפרנסת את שניהם כיוון שלשיראבה אין שום כוונה לחפש עבודה. להפך, הוא מנסה לגרום לקייקו לעזוב את עבודתה בחנות הנוחות ולחפש עבודה אחרת.

 

"בשולי הנוחות" הוא ספר מעניין ושונה המאפשר הצצה לחיים ביפן שחורגים מהתבניות הקבועות והציפיות החברתיות,  המצפות שכל אחד יתנהל לפי הדפוס המקובל.

הסופרת מציבה מראה לחברה ולנורמות שהיא מציבה, לחוסר הסובלנות כלפי מי שהוא חריג הן בצורת החשיבה והן בצורת ההתנהלות, אל אלה שבשולי החברה, ואל אלה שבוחרים לחיות אחרת. יחד עם זאת קולה הכנה והתמים של קייקו, מובא ללא טיפת שיפוטיות.  חנות הנוחות משקפת את החיים. החלקים משתנים, אבל השלם נשאר אותו הדבר. כל מי שלא עומד בסטנדרטים חייב להשתנות וללכת בדרך הנכונה או שהוא ינודה.

הערצתי את קייקו שהיתה מסורה לעבודתה, ביצעה אותה על הצד הטוב ביותר, עזרה בלב חפץ לכל מי שנזקק לעזרה, והסכימה למלא כל משימה או תוספת אחריות,  אך התודה המילולית לעולם לא הדהדה בתלוש המשכורת שלה ובכל זאת היא לא התלוננה. אהבתי את  הגישה הקרה והגיונית שלה, אהבתי את מערכת היחסים בינה לבין אחותה וכיצד היא התפתחה לאורך הסיפור. הרגשתי עצב על כך שקייקו היתה נתונה לשיפוט וכיצד היא נאלצה תמיד לתרץ את הבחירות שבחרה בחייה.

בעיקר אהבתי את העובדה שהרומן "עושה כבוד" לעובדים החיוניים ולכל מי שאי פעם גרמו לו להרגיש פחות ראוי או "שקוף"בגלל סוג  העבודה שבה הוא עובד, או אורח החיים שהוא בחר לחיות.

 

על פי ראיון שערכה מורטה עם הפייננשל טיימס, מטרת הספר היתה להוציא לאור את שלוש הפרות הקדושות ביותר בחברה היפנית: נישואים, מקום העבודה והמושגיות של "חיים נורמלים". הייתי אומרת שהמשימה הושגה.

 

סייקה מורטה יצרה פנינה קטנה ומבריקה שכתובה בשפה פשוטה וקלילה.

מומלץ בחום.

 

****

סַיַיקָה מוּרַטָה, מהסופרות היפניות הבולטות בנות זמננו.

לנובלה יש מאפיינים אוטוביוגרפיים רבים. הסופרת הייתה בת 37 בעת יציאתו לאור של "בשולי הנוחות". במשך 18 שנים, מהיותה סטודנטית בקולג' ועד גיל 38 היא עבדה במשרה חלקית במספר חנויות נוחות,  היא מצאה עבודה זו כמסייעת לה בשמירה על סדר יום קבוע המאפשר לה להקדיש זמן קבוע לכתיבה. במשך כל אותה תקופה, ונכון ל-2018 היא התגוררה יחד עם הוריה.
"בשולי הנוחות" זיכה אותה בפרס אַקוּטַגאווה היוקרתי, היה רב־מכר גדול ביפן ובארצות־הברית ותורגם לעשרות שפות. הוא נבחר לרשימות הספרים הטובים ביותר לשנת 2018 על ידי 'הניו־יורקר', 'בוסטון גלוב', 'מיניאפוליס טריביון', 'אמזון' ואחרים.