הצתה פראית - מלאני מורלנד

הצתה פראית - מלאני מורלנד

תרגום: טל שירותי תרגום

הוצאה: ונוס

מאי 2021 . 344 עמודים

מאקס ריינולדס בן שלושים ושבע וחי לבד עם הכלב שלו. הוא מנהל מוסך עצמאי, אבל אהבתו האמיתית היא שיחזור אופנועים. רוב הכנסתו מגיעה מעבודתו כמכונאי רכב אך האמת שהוא היה רוצה להקדיש יותר זמן לשיפוץ ושיחזור אופנועים. העבודה המישרדית, גביית כספים מלקוחות וכד' נזנחה לחלוטין, ובנוסף תחזוקת הבית והכנת ארוחות.  הוא חייב להכניס סדר בבלגן.

הוא זקוק לעזרה. מישהו שיעזור במשרד ובבית. הוא מפרסם מודעת דרושים ומישהו בשם צ'ארלי עונה עליה. הוא לא חשב שגבר יתעניין בעבודה שכזו, אבל הוא מוצא שזה אפילו  מתאים יותר. כשהוא הולך לאסוף את צ'ארלי, מנקודת המיפגש שקבעו להיפגש בה, הוא מגלה שלא מדובר בגבר, אלא בבחורה חצופה ואדומת שיער בשם צ'ארלין שהופכת את עולמו.

 

צ'ארלין (צ'רלי) הופר בת עשרים וחמש. היא גרה בטורונטו אבל חייה עומדים לקרוס כמו מפולת שלגים. מקום עבודתה נסגר ואין לה עבודה. השותפה שלה לדירה עזבה יחד עם כל רכושה וכספה והשאירה לה חובות של שכ"ד, והבעלים של הדירה רודף אותה ומבקש לגבות את החוב בדרך אחת ויחידה.

היא חייבת לעזוב.

בלי כסף ובלי לאן ללכת, היא מאד לחוצה. עד שהיא רואה את המודעה. היא מחליטה שהיא יכולה לעשות את זה. היא יודעת קצת על מוסכים,היא בשלנית טובה, מארגנת נהדרת. והמקום החדש כולל מגורים. היא עונה למודעה מבלי לדעת למה היא באמת נכנסת.

 

וכך מתחיל הסיפור של צ'ארלי ומאקס.

כשצ'ארלי ומאקס נפגשים לראשונה, אי אפשר להכחיש את הניצוצות. ערב לפני תחילת העבודה החדשה שלה, הם נתקלים זה בזה בבר. היא נמשכת לחספוס שלו והוא נמשך אל יופיה, והם מעבירים לילה אחד של תשוקה מבלי לדעת מיהו מי... היא לא ידעה שהוא עומד להיות הבוס החדש שלה. והוא לא ידע, שהיא העוזרת החדשה שאמורה להתחיל לעבוד אצלו.

 

צ'ארלי היא בחורה חזקה אבל לא שתלטנית. בעלת תושייה ומלאת תקווה שגורמת למחשבות שלה לקרום עור וגידים ולהתגשם.היא יודעת מה היא רוצה והיא לוחצת על נקודות התורפה של מאקס וידידיו כדי לגרום למקס להגיב.היא משתמשת בקסמה, ובמוסר העבודה שלה כדי להראות למאקס עד כמה היא יכולה להיות מדהימה ואמינה. היא מקסימה את כל מי שהיא באה איתו במגע. אלא  שמאקס מתקשה לסמוך על מישהו. במיוחד על ג'ינג'ית לוהטת שנתנה לו לחשוב שהיא גבר. יש לו בעית אמון רצינית בעקבות בגידה שחווה, שהפכה אותו לגבר זעפן, מעצבן ושתלטני. חילופי הדברים ביניהם כוללים התלהמות סוערת ושנינות אך בכל מה שקשור לצ'ארלי הוא מגונן ורכושני וכל פעם מחדש הוא פשוט נדלק כשהיא קרובה. נכון שבתור הבוס שלה, הוא ניסה להכחיש את רגשותיו, אבל הוא לא מצליח לשמור את ידיו לעצמו. אי אפשר להאשים אותו כי צ'ארלי פרובוקטיבית, בדרך בה היא מנסה לפתות אותו. לאט לאט היא ממיסה את הקרח סביב לבו. אמנם נדרשת לשם כך הרבה עבודה, אבל היא מצליחה להפוך לקרן האור של חייו.

תקשורת שגויה, סודות ולבבות מרוסקים ממלאים את הספר הזה בהרבה רגשות, תאווה, אהבה, כעס וסליחה. מאקס וצ'ארלי צריכים ללמוד לנווט בין פגיעות העבר לפני שהם יכולים להבין את עתידם.

 

האם צ'ארלי באמת תהיה מאושרת באמצע שום מקום עם גבר כמוהו? או שזו רק עצירה במסע שלה, אל דברים גדולים וטובים יותר?

 

אם אתם אוהבים רומן רומנטי טוב על משיכה פראית ואהבה ממבט ראשון, עם גיבור אלפא נרגן וסקסי וגיבורה תוססת וחצופה אני ממליצה בחום על הספר הזה, שגרם לי לחייך,לצחוק, להיאנח ולהתאהב בשניהם ובעיירה הקטנה והשלווה למרות המתח שגורמים הבריונים המקומיים.

מתוק, מצחיק, ממכר, וקריאה מהנה באמת.

כוכב בודד – פאולינה סיימונס

כוכב בודד – פאולינה סיימונס

תרגום נורית לוינסון

הוצאת מודן

ספטמבר 2015. 591 עמודים

מאיפה להתחיל ...

 

“כוכב בודד'” הוא רומן המתרחש בשנת 2002. זהו סיפור התבגרות יפהפה, שמספר את סיפורה של קבוצת חברים מתבגרים ממיין שיצאו להרפתקה אירופית לפני שהם מתחילים את לימודיהם במכללה.

הסיפור עוקב אחר קלואי דיווין, אחרי האנה, חברתה הטובה ביותר וחבריהם מייסון ובלייק, והוא מסופר ברובו מנקודת המבט של קלואי בגוף ראשון, אך גם בגוף שלישי מנקודות מבט של דמויות אחרות. לכל ארבעת החברים יש קולות ייחודיים ולכל אחת מהדמויות איפיון משלה: שני זוגות, שני אחים, שני חברים טובים. ילדה נמוכה, ילדה גבוהה ושני בחורים מחוספסים. יש בעלילה טוויסטים רבים והפתעות אבל יש בו הפתעה אחת מאד מאד גדולה הקשורה באחת הדמויות.

העלילה מתחילה עם קלואי בת ה+17 בת יחידה, אהובה ומוגנת יתר על המידה שגדלה בעיירה קטנה במיין, ארה"ב,ובחברתה האנה המתכננות לעזוב את הבית ולפרש כנפיים כדי להגשים את חלומן מזה שנים, להגיע לברצלונה, עיר שמגלמת עבורן את כל מה שחסר בעיר הולדתן המשעממת. התוכניות מסתבכות כאשר מייסון ובלייק,האחים שהם החברים שלהם מודיעים שהם מצטרפים אליהן. עבור קלואי זה יספק הזדמנות להתנתק מהוריה המגוננים, עבור בלייק המסע יספק חומר לכתיבת סיפור קצר שהוא מקווה לכתוב לתחרות כתיבה שתוכל לזכות אותו בסכום נכבד באמצעותו יוכל לרכוש משאית חדשה שתאפשר לו להקים עסק משלו, ועבור האנה הנסיעה היא אמצעי שיאפשר לה לנתק את הקשר הסודי עם גבר המבוגר ממנה ב-44 שנה שלא משחרר אותה. אבל  הוריה של קלואי מודאגים ומסרבים לחתום על טופס הבקשה לדרכון, וסבתה המדהימה מכינה תכנית "הצלה"  שבה החבורה מתחייבת לעבור במזרח אירופה, לבקר בלטביה את קרובי המשפחה שנותרו ולהניח פרחים בטרבלינקה, מחנה ההשמדה הנאצי בפולין, שם מתו הוריה של סבתה, ושם גם נמצא קברו של אהובה של סבתה, שנרצח על ידי הנאצים במלחמת העולם השנייה. למרות השינוי במסלול המתוכנן של הטיול, קלואי וחבריה מתלהבים מכך שסבתה מציעה לממן עבורם את הטיול, והם מסכימים לתנאי. בלייק אפילו חושב שזה יספק לו חומר נוסף לסיפור שיכתוב.

כבר בההתחלת הטיול נראה ששום דבר לא מסתדר.

כשהם עושים את דרכם ברכבת לריגה הם פוגשים את ג'וני ריינבו, מטייל אמריקאי בן 19, עם קול זהב ועבר מסתורי. ג'וני הוא הילד הרע הטיפוסי, בטוח בעצמו, שחצן וחתול רחוב, שחי את החיים. הוא מקסים נאה וכריזמטי שנראה כמומחה לאירופה. הוא מתפרנס מנגינה בגיטרה ושירה ודרכו חוצה שוב ושוב את דרכם של המטיילים הצעירים עד שהוא מצרף את עצמו לקבוצתם. בעוד קלואי, האנה ומייסון מתלהבים ממנו, בלייק מתעלם מג'וני ועושה כל שביכולתו להתנער ממנו. נוכחותו גורמת לקונפליקטים ואי הסכמה, והידידות רבת השנים בין הארבעה נעשית מתוחה.הם מתחילים לבחון מחדש את מערכות היחסים ביניהם, והם מוצאים את עצמם  מתקוטטים כאשר סודות עולים על פני השטח ומאיימים לערער את הקשר ביניהם.

 

מלבד הקסם והכריזמה המדהימים שלו, היה קשה להאמין שג'וני באמת  עשה את כל מה שהוא אומר שעשה. בגיל תשע עשרה, הוא היה בכל מקום, עשה הכל, יודע הכל, חווה הכל. הוא טייל בכל אירופה, הוא התקבל לכמה בתי ספר יוקרתיים מאוד, אבל הודח מהם. הייתה לו להקה והוא הופיע בארצות הברית. הוא היה שחקן רחוב ומדריך טיולים. אבל קלואי, לא רואה את הצדדים השליליים בג'וני ולא מבינה את ההרס שטיפוס כמוהו משאיר אחריו. היא מתאהבת בו בטירוף וחווה את הריגוש והייסורים של אהבה ראשונה, ואת גילוי המיניות שלה.

ג'וני הוא צרות, ולעומתו בלייק הוא החבר שתמיד אפשר לסמוך עליו. הוא אדיב ואחראי. בעיני הוא הגיבור האמיתי של הספר . הוא היחיד מביניהם שרואה את ג'וני האמיתי. ואהבתו של בלייק ותבונתו הם שנותנים עומק לסיפור, כמו גם קלואי שמנסה למעשה להבין מי היא, מי האישה שהיא רוצה להיות ומי אהובה האמיתי, כשהיא בוחנת את מה שהתרחש סביבה ולידה לפני ואחרי רומן האהבה שלה.

 

פאולינה סימונס, הידועה בעיקר בזכות הטרילוגיה של "פרש הברונזה", לא מכזיבה ב"כוכב בודד". אפשר לומר שהיא במיטבה. עם תובנה מעמיקה של נפש האדם והבנת הרגשות הסוערים של שנות העשרה, היא בונה לאט לאט את דמותו של כל אחד מהחברים, שכבה אחר שכבה, ומעניקה לכל אחד מהם את הקול הייחודי שלו. אהבתי איך היא מציגה נקודות מבט שונות לסיטואציות שבהן מתמודדים הצעירים במהלך המסע, ואיך כל אחד מהם רואה את אותו אירוע בעיניים אחרות. היא שוזרת את ההיסטוריה בעלילה,היא בוראת דמויות עגולות ומתארת ברגישות את חרדתם הקיומית. יש לה כישרון להפוך את התפל ליפה, ומעל הכל היא גורמת לקורא לחיות את סיפורי האהבה שעליהם היא כותבת עד שהוא מייחל שהלוואי והיה חווה אותם בעצמו, וכמו בספריה הקודמים גם ב"כוכב בודד" היא מתארת מערכת יחסים מרגשת בין קלואי וג'וני .

יש כאלה שיחשבו שהסיפור ארוך ומפורט מדי. ההתחלה די איטית אך מבלי להרגיש שוקעים בעלילה שתופסת תאוצה. סיימונס לוקחת את הזמן ופורשת את הדברים בפירוט: התפתחות הדמויות, ההיסטוריה, הדינמיקה המשפחתית, פירוט החיים היומיומיים של העיר הקטנה, ומערכות היחסים הרומנטיות. היא לא ממהרת לשום מקום והדרך שבה היא עושה את זה הופכת את הספר גם אם הוא ארוך לספר טוב. ובדיוק כמו ב"פרש הברונזה", הפכתי את הדף האחרון, ונשארתי בלי אויר, כשהעצב מתגנב ללבי. אין לי אפילו מילים לתאר את זה. אף אחד לא כותב אהבה כמוה. היא לא רק כותבת את זה, היא יוצרת אהבה כל כך חזקה שזה גורם לך להרגיש שהיא המציאה את המילה אהבה.

כל כך הרבה שנים הספר המתין לי על המדף, ומשום מה הוא נדחק שוב ושוב לתחתית הערימה. אני חייבת להודות ש"כוכב בודד" לא היה הספר שחשבתי שהוא עומד להיות. הוא היה הרבה הרבה יותר. הוא כולל דמויות צעירות אבל הוא ממש לא רק לצעירים. הוא עמוס בעובדות היסטוריות אבל הוא לא רק רומן היסטורי. הוא מלא במידע על טיולים אבל הוא הרבה יותר מסתם ספר טיולים. יש בו אהבה אבל הוא הרבה יותר מסיפור אהבה. זהו סיפור של חברות, של התבגרות, של מורשת של דורות קודמים שעדיין נוגעת בחיינו. אין הרבה ספרים שמסוגלים לעורר תגובה רגשית כה עמוקה וחרטה כזאת עד הדף האחרון.

מה שמתחיל כטיול חלומי לארבעה חברים לאחר סיום התיכון הופך למשהו שאף אחד מהם לא היה מוכן אליו והוא משנה את חייהם לנצח.

 

אהבתי לגמרי את הספר הזה והסקירה שלי לעולם לא תוכל לעשות איתו צדק.

 

ממליצה מאד!

בית קפה ליד הים – ג'ני קולגן

בית קפה ליד הים – ג'ני קולגן

תרגום: ניצן לפידות

הוצאת הכורסא, מודן

מרץ 2021. 416 עמודים

פלורה מקנזי בת ה- 26 נולדה וגדלה באי מיור היפה,  האי הצפוני ביותר מול חופי סקוטלנד. לפני שלש שנים, נמלטה פלורה מהאי, השאירה מאחור את שלושת אחיה, את אביה ואת המשק החקלאי שפרנס אותם, וחיפשה את החיים שהיא (ואמה) האמינו שהיא צריכה לחיות. היא עברה ללונדון כדי להגשים את חלומה להיות עורכת דין.

שלוש שנים אחר כך, היא עובדת כעוזרת משפטית במשרד עורכי דין יוקרתי שלא ממש מרגיש בקיומה, מאוהבת בסתר בבוס שלה, ג'ואל, שהוא בהחלט מחוץ לליגה שלה, וגם הוא לא מבחין בקיומה. החיים בעיר הגדולה הם הכל חוץ ממושלמים. היא "טוחנת" שעות בעבודה, בדירה שהיא שוכרת השותפים מתחלפים ללא הרף, וההסתגלות למזג האויר, לצפיפיות ולרעש שבעיר לא קלים לה.

 

קולטון, גבר אמריקאי עשיר כקורח, הוא לקוח של המשרד שרוצה להקים אתר נופש יוקרתי באי מיור וזקוק לייצוג משפטי ועזרה כדי להילחם בתוכנית מקומית לבניית טורבינות רוח, ופלורה שמגיעה ממיור, מתבקשת לחזור אל האי ולעזור בפתרון הבעיה.

אלא שקולטון לא יודע שהאנשים במיור "לא אוהבים" את פלורה, ושפלורה לא הייתה בבית מאז שאמה נפטרה. הוא לא יודע שכולם מכירים אותה כל חייה, ואיש לא ייתן לה לשכוח את העבר. בעוד שבלונדון המוארת וההומה היא יכולה להיות אנונימית, שאפתנית ומאוהבת ללא תקנה בבוס שלה, במיור יבחנו אותה בזכוכית מגדלת, והדבר האחרון שהיא רוצה הוא למצוא את עצמה שם. אבל אין לה ברירה. כדי לשמור על עבודתה, היא נאלצת לבלוע את גאוותה ולחזור הביתה. והחזרה הביתה אינה פשוטה. הכל בדיוק כמו שהיה. אמה עדיין מתה. אביה ואחיה עדיין לא מצליחים להתמודד עם זה. החווה והבית הדרדרו,  אנשי העיר עדיין שופטים אותה, זכרונות העבר מתעוררים, געגועיה לאמה, יחסיה עם אחיה שכועסים שנטשה אותם מאחור, ואביה שהזדקן, מקשים עליה. היא מגלה שתושבי מיור ממש לא אוהבים את הבחור האמריקאי החדש שאפילו לא מנסה להשתלב במיור,  לא קונה את מה שהוא זקוק לו מספקים מקומיים אלא מקבל את הכל במשלוחים ממרחקים, ולא משלב את תושבי המקום ככוח עבודה בעסקיו ובכך דואג לפרנסתם.

 

כדי שלפלורה יהיה סיכוי להצליח במשימה שהוטלה עליה היא צריכה לגרום למהפך בדעת הקהל. לשם כך עליה להתחבר מחדש למשפחתה ולאנשי העיר, להתעמת עם שדים מהעבר ולהשלים עם צערה על מות אמה. היא גם צריכה לקיים אינטראקציה עם אחיה הגדולים והרועשים ועם אביה השותק, שכול אחד מהם מתאבל בדרכו שלו על אובדן האם והרעיה. ספר המתכונים שמצאה, הכתוב בכתב ידה של אמה, מספק לה מוצא. היא מתחילה לבשל ולאפות. בהתחלה לבני הבית, בהמשך היא פותחת בית קפה בבית הורוד שעמד נטוש, פצעי העבר מתחילים להגליד ותושבי האי שזוכרים את המאפים הנהדרים של אמה, מגיעים אליו ונפתחים אליה.

 

ג'ואל מתגלה כעורך דין חכם בעל אישיות קרה ומרוחקת. הוא מבלה עם בלונדיניות צעירות שאף פעם לא אוכלות, הוא מבלה איתן לילה אחד בלבד  ומשאיר אחריו שובל של לבבות שבורים או נשים מייללות. סיפור הרקע שלו מתברר די מאוחר בספר מה שמסביר מהן הסיבות לכך שהוא כמו שהוא. הוא מגיע אל האי מספר פעמים כדי לבדוק את התקדמות התיק המשפטי, מגלה את יופיו של הטבע באי ומגלה את פלורה...

האם פלורה תוכל להשלים עם עברה ולגרום לתושבים המקומיים לסלוח לה על עזיבתה?

האם פלורה תמצא אהבה באי?

האם קולטון יזכה בתמיכת תושבי האי?

 

 

תיאורי האי מקסימים. מוטבע בהם קסם בראשית. הרוחות הפראיות, השמש ששוקעת לעתים נדירות בקיץ, מיתוסים ואגדות, שמנת וחמאה שמגיעות מפרות ממשיות בחווה מקומית, הים, השמיים, החוף. כל אלה שוו את לבי. האי מיור נשמע כמו עולם אחר שהייתי מוכנה לבקר בו כדי לראות את האיים היפים שג'ני קולגן כותבת עליהם באהבה כל כך גדולה.

הדמויות ומורכבות החברויות מחממי לב בכנות ובאמינות שלהם. כולם תמיד נמצאים אחד בשביל השני, ודמותה הרצינית והכבויה של פלורה מהמשרד בלונדון עוברת מהפך משמעותי, כשהיא עומדת בפני החלטות, הן מבחינה מקצועית והן מבחינה אישית. אבל קשה לומר שהספר עסק ברומנטיקה, כי היחסים בין ג'ואל לפלורה הרגישו מאולצים. אפילו קולטון ופינטן היו מרגשים יותר שלא לדבר על הכלבים...

הספר עסק בעיקר בדינמיקה שבין פלורה ובני משפחתה וחבריה הקרובים , בין פלורה ותושבי האי. הוא בודק את יחסה של פלורה אל משמעות "הבית" האמיתי והיכן באמת אתה זוכה להגשים את עצמך. למרות שעל פניו זהו ספר קליל, הסופרת מתחבטת במהלכו בכמה נושאים רציניים. יש בו בעיות משפחתיות, בעיות קבלה, ובעיות של אהבה ומיגדר והכל מתקשר למוטיב אחד שיגרום לדמויות ללמוד להיות מי שהן אמורות להיות ולא מי שאחרים רוצים שהן תהיינה.

בשורה התחתונה "בית קפה ליד הים" הוא ספר  קליל, חביב, שגרם לי להרגיש כאילו אני נמצאת בחופשה על אי סקוטי קסום ומרהיב שקשה לעזוב אותו. למרות שהעלילה צפויה, לא יכולתי שלא ליהנות ממנו. ג'ני קולגן יודעת את הדרך אל לב הקורא, וכשמתכוני האוכל הנפלא שהיא מתארת מובאים בסוף הספר, כך שגם הקוראים יכולים לנסות אותם, לא צריך יותר מזה. יחד עם זאת לא יכולתי להתעלם מהתחושה שליוותה אותי כאילו אני קוראת את אותה נוסחה/עותק של עותק של עותק של ספר. הייתי בהחלט שמחה למשהו שלא מרגיש בדיוק כמו הספר הקודם.

לילה אחד באוגוסט - ויקטוריה היסלופ

 לילה אחד באוגוסט – ויקטוריה היסלופ

תרגום: שרון פרמינגר

הוצאת ידיעות ספרים

אוגוסט 2021 . 248 עמודים

"לילה אחד באוגוסט" הוא ההמשך לספר המפורסם והאהוב עלי ביותר מבין ספריה של ויקטוריה היסלופ, "האי של סופיה"  וככזה הוא ממשיך את הסיפור על משפחת פטראקיס, ומתמקד בעיקר בסיפורה של אנה.

כמעט עשרים שנה לאחר מכן, ויקטוריה היסלופ חוזרת לפלאקה ולגיבוריה, שברור שמעולם לא הצליחו לעזוב אותה ולהשאיר אותה מאחור. שמועות על תרופה לצרעת מתפרסמות ומביאות תקווה למשפחות החולים ומפחידות עד אימה אחרים. אנה חוששת שאחותה תחזור ותמשיך את מערכת היחסים שלה עם מנוליס שהפך לאהובה. גם מנוליס מודאג מחזרתה של מרייה. לאחר זמן כה רב בנפרד ממנה הוא מרגיש שאינו מכיר אותה ודואג שמא היא תצפה לכך שהוא יכבד את אירוסיהם. העניינים מסובכים עוד יותר בגלל אהבתו העמוקה לאחותה, אנה, והרומן ביניהם על אף שהיא נשואה, ואמא לסופיה.

הלילה של ה - 25 באוגוסט אמור היה להיות חגיגה אך הוא הפך  לטרגדיה והחיים עבור המעורבים, לעולם לא יהיו שוב אותו דבר. הלילה, שאמור היה לשנות את חייהם של בני שתי משפחות, הוא הלילה בו  ספינלונגה סגרה את שעריה והמצורעים לשעבר, בריאים וחופשיים כעת, חזרו למה שאפשר לקרוא חיים נורמליים, וחגגו את האירוע המשמח. אבל, הלילה הזה הפך להיות עד לטרגדיה שתפצל שתי משפחות זו מזו. הזמן עוצר מלכת כאשר שתי יריות נשמעות, ואנה, מתה מאקדחו של בעלה, שלא יכול היה לסבול את בגידתה ואהבתה לגבר אחר.

למעשה, מותה של אנה לא היה הסוף, אלא התחלה חדשה, עבור מי שנשאר מאחור, וכפי שמתברר, זו לא הייתה התחלה קלה, כי כל אחד מהנשארים נאלץ להילחם בשדים שלו, וללמוד לחיות איתם. כל אחד מהם מנסה שוב לעמוד על הרגליים ולבנות את חייו החדשים ובדיוק במסע הזה, של מרייה, אנדריאס, מנוליס, ושל כל אלה שהסתבכו בקרוסלה המוכתמת בדם, עוסק הספר הזה.

 

חשבתי לתומי שהספר יתייחס לחייהם של תושבי ספינלונגה לאחר עזיבתם את אי המצורעים, אבל זה לא קרה. קיוויתי לקרוא עוד על האופן שבו הופעת התרופה וסגירת המושבה השפיעו על פלאקה, על הנרפאים ועל הקהילה. פרט למספר אזכורים, הנושא כמעט ולא עולה, ובוודאי שאינו מרכיב מרכזי  בסיפור. חשבתי שמריה, שחזרה מהאי, כניצולה של צרעת, תהיה הדמות הראשית שתספר לנו את סיפורה, אבל זה בקושי מוזכר, ולמעשה, הספר מתמקד בעיקר בחייהם של מנוליס, מרייה ואנדריאס. מה שהכי הפריע לי זה הניסיון של המחברת להציג את מנוליס כאחד מקורבנות הלילה הגורלי ההוא, כאשר למעשה הוא עצמו אחראי לתוצאה זו.

דמותה של אנה היא הדמות המעוגלת ביותר ברומן. אנחנו מגלים את הכוונות והמניעים שלה יותר מכל האחרים, וחבל שהיא לא נשארה זמן רב יותר בסיפור. רבות מהדמויות האחרות היו לטעמי די חד מימדיות. יש הרבה דמויות בסיפור הזה, שמופיעות ונעלמות ומופיעות אחר כך שוב, ולעיתים זה היה מבלבל כי לא ידעתי מי הדמות ומה הקשר שלה.                      

ויקטוריה היסלופ מתארת את צדדיה היפים של יוון, המסורת, המנהגים וערכי משפחה, אבל אם לומר את האמת, לא הרגשתי שהספר הזה מוסיף הרבה לספר הראשון . התחושה במהלך הקריאה היתה כמו קריאה של תיעוד אירועים שקרו ביוון לאורך פרק זמן, (כ"שנה לאחר מכן ... ") או כמו אוסף סיפורים קצרים על יוון ואנשיה שמשולבים באופן אקראי. כל אלה לא גרמו לי להרגיש חיבור לדמויות, והעלילה הרגישה מאולצת.

זהו אינו רומן על צרעת, וככזה הוא אכן מאבד חלק מהקסם של קודמו. ההמלצה שלי לקוראים היא שאם עבר זמן רב מאז שקראתם את "האי של סופיה", כדאי לקרוא אותו שוב לפני שתקראו את ספר ההמשך. אני חושבת שרק כך תרגישו קרובים לדמויות, כשסיפור הרקע של רובם יהיה כבר מוכר.

אולי אני מחמירה בסקירה שלי. הציפיות שלי היו גבוהות ואני מרגישה מאוכזבת שהספר הזה לא סיפק אותן. עם זאת, אני מתארת לעצמי , שאלה שקראו ואהבו את הרומנים הקודמים של היסלופ יהיו להם אותן ציפיות לסיפור עמוק, עשיר בהיסטוריה ומעורר השראה.  בעיני, הספר הזה רחוק מאותה הליגה.

 

לשיקולכם.ן

אדוארד היקר – אן נפוליטנו

אדוארד היקר – אן נפוליטנו

תרגום יובל אהרוני

הוצאת אריה ניר-מודן

אוגוסט 2021. 342 עמודים

התקציר בכריכה האחורית מספר על מטוס שעושה את דרכו משדה התעופה ניוארק ללוס אנג'לס ומתרסק, וכל נוסעיו נהרגו למעט אדוארד אדלר בן ה -12.

 

קשה להבין באמת מה ההרגשה וכמה צער עובר על מי שאיבד את כל משפחתו, על אחת כמה וכמה בגיל שתים עשרה, ונותר מאחור  כניצול היחיד. המחשבה שֶׁנִּשְׁאַרְתָּ לבד בעולם, פצוע פיסית ונפשית כשאין מי שיעזור לך להחלים, למצוא את הדרך לצאת מהטראומה ולהתאושש מהאובדן, היא נוראית.

 

אן נפוליטנו  קבלה השראה לכתיבת סיפרה  בעקבות התרסקות מטוס אמיתית שאירעה בשנת 2010, כשמטוס יצא  מדרום אפריקה ללונדון, התרסק וכל נוסעיו נהרגו למעט ילד אחד בן 9. "אדוארד היקר" לא עוסק בהתרסקות הזו, אבל האירוע הנ"ל היה ההשראה שהובילה אותה לכתוב את הסיפור הזה.

 

אדוארד מתעורר בבית החולים כשהוא פצוע פיסית ונפשית. הפציעה הדומיננטית ביותר, באחת מרגליו, גורמת לו לשהות שבועות רבים בבית החולים וחודשי טיפול רבים עד שהוא משתקם פיסית. קשה יותר לשקם את המחשבות וכאב הלב, כשהוא נאלץ להמתמודד עם צער משתק ורגשות אשמה לאחר שהוא מאבד את החיים שהוא מכיר יחד עם אובדן הוריו ואחיו הבכור, ג'ורדן, בהתרסקות.

אדוארד הוא הניצול היחיד. כולם חושבים שהוא בר מזל על שניצל. הם לא מבינים את הכאב בלהיות זה שנשאר.

איך ממשיכים הלאה כאשר מאבדים הכל, כולל את עצמך, את האדם שהיית לפני האובדן?

 

למזלו של אדוארד יש לו  את דודה לייסי ודוד ג'ון שדואגים לו מאוד. אדוארד מרגיש קרוב אל לייסי אחותה של אימו, שחווה גם היא את האובדן, ואל בעלה ג'ון, שנחוש להגן עליו מפני אלה שאולי ירצו לנצל אותו. ולשניהם יש  חלק בלתי נפרד בסיוע להחלמתו.

הוא מתקרב אל שי, השכנה הצעירה בת בגילו, שהופכת מקור נחמה עבורו, והיא מעניקה לו את תמיכתה, יושרה ואהבתה ללא תנאי. שי הופכת  להיות הסלע של אדוארד בכל כך הרבה דרכים, והקשר ביניהם לא ניתן לשבירה.

יש לו פסיכולוג נפלא, דר' מייק, שיודע לכוון את אדוארד בעדינות רבה אל הדרך שתוביל אותו לרפא את עצמו. מנהל בית הספר מבקש מאדוארד לסייע לו לטפל בשרכים האהובים עליו במשרדו. כמי שלמד בלימוד בייתי, ההסתגלות לבית הספר, לתלמידים ולכללים קשה לו במיוחד, ומעל לכל התקשורת והפירסום מקשים על שלוות נפשו.

זהו סיפור קורע לב ומכמיר על אדוארד שמתאבל על אובדן משפחתו, במיוחד ברגעים בהם הוא חושב על אחיו הגדול ג'ורדן, שאיתו חלק קשר מיוחד. העצב שהרגשתי לא היה רק ​​אל משפחתו, אלא גם לנוסעים האחרים שהיו על אותה טיסה, אלה שסיפורם האישי נחשף, ובהמשך אנו מקבלים הצצה לאבל של יקיריהם.

הדמויות, יחד עם אלה שהוזכרו לעיל, מפותחות היטב כולל אלה שנמצאות במטוס.  יש חייל בדרך הביתה, רווקה בהריון שמקווה שהחבר שלה יציע לה נישואים, טייקון גוסס ואישה חופשית שנמלטת מבעלה הנוכחי בתקווה להתחיל חיים חדשים בקליפורניה.

מאבקיו הרגשיים של אדוארד בעקבות אובדן משפחתו האהובה, תחושת האשמה על היותו הניצול, כמו גם הפירסום שזכה בו שלא מרצונו, מטופלים בחמלה ובתחושה אותנטית כשהם מעבירים את המסר שלעולם לא מתגברים על אובדן, ואין  "סגירה" של האבל אבל יש חיים אחרי אובדן, ואלה חיים אחרים.

 

הרומן מסופר בשני צירי זמן ועובר הלוך ושוב בין המתרחש במהלך הטיסה לבין חייו של אדוארד לאחר מכן. העלילה זורמת בצורה חלקה ושני צירי הזמן מעניינים.

 

"אדוארד היקר" הוא ספר מעורר מחשבה, המתאר את המסע העצוב של ילד צעיר המתמודד עם האבל, האובדן והטראומה שהוא חווה,  אבל בסופו של דבר זה סיפור של תקווה והוא מלא השראה, אמונה ברוח האדם, אהבה ידידות ואיכפתיות.  מסעו של אדוארד ארוך, איטי וכואב, אך הוא מוצא את הכוח והתמיכה בעזרתם הוא בונה את החוסן הנפשי והרגשי שלו , למרות האבל העמוק שמלווה אותו.

ללא ספק הוא גרם לי לחשוב על הילדים, ניצולי השואה, שאיבדו את כל יקיריהם ונותרו לבד בעולם,  ובהחלט על הארוע הטראגי שארע בשנה האחרונה בסטרזה שבאיטליה כאשר קרונית רכבל התנתקה, התרסקה לאדמה ומשפחה שלמה נהרגה ונותר ניצול אחד, איתן בירן בן ה-5.

מומלץ מאד!

בלתי שבירים – ליסה בר

בלתי שבירים – ליסה בר

תרגום יואב כ"ץ

הוצאת ידיעות ספרים, סימנים

ינואר, 2021. 359 עמ

"החיים הם בלגן, האהבה עוד יותר. אבל כאב הוא הבלגן הגדול מכולם. ועדיין בשברון יש תקומה, נפילה לשם עלייה." (מתוך הפרק האחרון)

ביום הולדתה ה -42 סופי חוגגת עם בעלה, גייב, שתי חברותיה הטובות סמנתה ולורן ובעליהן. השישיה שכמעט בלתי ניתנת להפרדה מאז שנות התיכון והמכללה, חוגגת תמיד יחד, עוד מהימים שסופי ושתי חברותיה הטובות סייעו זו לזו בכל העליות והמורדות שהחיים זימנו להן.  גייב וסופי ביחד מאז התיכון. חברים כינו אותם ה"בלתי שבירים". 

עד שהכל התפרק...

 

במהלך ארוחת הערב, נושא השיחה המרכזי מתמקד ברכילות האחרונה הקשורה בפירסום נתונים של אתר האינטרנט "אשלי מדיסון", שנפרץ, אתר המספק בני זוג לאנשים נשואים. מטרת המיפגשים ברורה. הקבוצה סקרנית לגלות האם מישהו מנורת' גרוב, שיקגו, בה הם חיים ייחשף, ושמו של גייב בעלה של סופי מופיע ברשימה, כבוגד סידרתי, השקרן המוביל בעירם, ומה שאמור היה להיות רכילות תמימה הופך לסיוט מוחלט.

 

סופי הרוסה, ומהר מאד לומדת שזו לא הבגידה היחידה של גייב שעליה להתמודד איתה, והשקרים שלו הם לא השקרים היחידים בחייה. כאשר בתה אווה בת ה-19 מתקשרת מפריז שם היא לומדת, ומתמודדת בעצמה עם משבר משלה, סופי מחליטה להשאיר מאחוריה את הכאוס בחייה ולהצטרף לאווה. היא עוזבת את הבית שבורה, מאוכזבת וחרדה.

 

האם היא  תוכל להחזיר לעצמה את השליטה ולהתגבר על המשבר שריסק את חייה לרסיסים?

 

לאחר שעזרה לאווה להתגבר ולהתאושש היא מחליטה לצאת לפרובאנס, כשהיא נחושה לשחזר את החיים שחלמה שיהיו לה ושויתרה עליהם כשויתרה על עצמה. הגיע הזמן לשים את הצרכים והרצונות שלה לפני כולם. היא מחליטה לחיות איך שהיא רוצה. היא מבטיחה לעצמה לחייך יותר, היא מתנערת מכל אחריות (למעט מה שקשור לבתה) אוכלת מה שהיא רוצה, מקבלת מראה חדש לגמרי, מגשימה את התשוקות המיניות שלה ואת חלומה האומנותי להיות פסלת, חלומות שחשבה שאבדו ואינם. ההערכה העצמית שלה מתחזקת והיא מניחה לאני האמיתי שלה לצמוח כשסביבה הנופים המהממים של פרובאנס.

היא מנסה לשים את כאב הבגידה של גייב ואת הבגידות שחוותה מאחוריה, אך "חייה האמיתיים" ממשיכים ללוות אותה.

האם היא באמת  יכולה להפסיק לדאוג לאנשים שהיו חלק מחייה כל כך הרבה שנים?

סופי בלום לומדת שהיא חזקה משדמיינה, ושלפעמים צריך להתפרק כדי להתחזק.

הספר הזה היה כל כך שונה מסיפרה הקודם של ליסה בר "צבעים נמלטים". היו בו הרבה אלמנטים אופייניים לז'אנר, הרבה קלישאות, ולא הרבה הפתעות. הוא היה צפוי, אך גם מרגש, חושני, מעורר מחשבה ונוקב.

אהבתי את תיאורי הנוף, המוזיאונים, והאוכל המעולה במסעדות. את תיאורי הציורים והפסלים המפורסמים. 

"בלתי שבירים" הוא סיפור העוסק במיגוון נושאים ורגשות. יש בו אהבה, מיניות, חברות, בגידה, אמנות ומערכות יחסים מודרניות. הוא זורם ונקרא במהירות. ההתחלה היא כמו אגרוף לבטן ובהמשך מתגלה החוסן והאומץ של סופי בלום.

אני יודעת שרבות מחברותי הקוראות אהבו אותו מאד. אני גם יכולה להבין מדוע. הספר מזכיר במקצת את "תחת שמש טוסקנה" מאת פרנסס מאייס. האם קראתם ואהבתם אותו?  אם התשובה היא כן, סביר להניח שתהנו מהספר הזה, רק שכאן הוא מתרחש ברובו בפרובאנס  ולא בטוסקנה.

 

וירג'ין ריבר – רובין קאר

וירג'ין ריבר – רובין קאר

תרגום: מור רוזנפלד

הוצאת תכלת

אוגוסט 2021. 373 עמודים

האם אי פעם רציתם לברוח מחייכם לזמן מה, לקחת קצת חופש ולהתרחק מהלחץ והבעיות היומיומיות המצטברות?

אם כן, העיירה הקטנה (הבדיונית) וירג'ין ריבר שבקליפורניה היא המקום בשבילכם. מקום שבו כולם מכירים את כולם, מקבלים אחד את השני, מקום בו  אפשר להסיר את כל המיגננות ולהיות רק מי שאתם.

 

זה הספר הראשון בסידרת "וירג'ין ריבר" בו אנו פוגשים את מלינדה (מל) מונרו, שגרה בלוס אנג'לס ואוהבת את כל המותרות שחיים בעיר הגדולה מביאים איתם. היא אחות מיילדת העובדת בבית החולים והייתה נשואה למרק כארבע שנים, רופא חירום בבית החולים, שנפטר בנסיבות טרגיות שנה קודם לכן. אנחנו לומדים להכיר אותו באמצעות זכרונותיה של מל. 

מל נותרה שבורה ולבד, שקועה בדיכאון, ולא מסוגלת להתחיל מחדש. כל זוועות העיר, האלימות הרעש והצפיפות ובעיקר הצער וכאב האובדן המתמשך, מזינים את הצורך שלה להימלט ממציאות חייה.

כשהיא נתקלת במודעת דרושים האומרת  -

דרושה: אחות/ מיילדת לווירג'ין ריבר, עיירה קטנה עם אוכלוסייה של 600 איש. בואי לשנות חיים של אנשים בין יערות הסקויה ונהרות צלולים כבדולח. הצעת העבודה כוללת בקתה יפהפייה ללא דמי שכירות.

היא לא חושבת פעמיים ונענית למודעה,  מוכרת את הבית בלוס אנג'לס על תכולתו , אורזת את המזוודות ומקווה להחליף את חייה העירוניים בחיי הכפר, שם תרפא את פצעיה ותפתח דף חדש בחיים ותתרכז במה שהיא כל כך אוהבת, להיות אחות ומיילדת, לסייע לחולים, להביא חיים חדשים לעולם. 

אבל תקוותיה הגדולות מתנפצות תוך שעה מהגעתה. הבקתה שהובטחה לה למגורים מתגלה כחורבה, הכבישים בוגדניים והרופא המקומי לא רוצה שום קשר אליה. כשהיא מבינה שעשתה טעות ענקית, היא מחליטה לעזוב את העיירה למחרת בבוקר.

אבל לגורל יש תוכניות אחרות. 

תינוקת בת יומה שננטשה במרפסת הקדמית של המרפאה משנה את תוכניותיה וגם ג'ק שרידן, איש מארינס לשעבר, שעבר לוירג'ין ריבר לאחר שסיים את שירותו, כדי לחיות חיים שלווים של דיג וניהול הבר-מסעדה היחידה בעיירה. ג'ק,  הוא הבחור המושלם שמוכן לעשות הכול כדי שמל תישאר. הוא תומך בה בשקט בסבלנות ובהתחשבות, ומטפל בה בעדינות רבה. מי יכול להאשים אותה  שהיא עפה עליו?

עד מהרה מל נשאבת לחיים בוירג'ין ריבר, בדיוק כמו הקוראים, אל הסיפור העדין והיפה הזה.

למרות שזהו ספר רומנטי, היופי העיקרי שלו טמון ביופיים של אנשי העיר, באופי הפשוט שלהם, בלב הגדול וביכולתם לאהוב, לתמוך ולקבל אחד את השני. הסיפור זורם בקצב נכון, הרומנטיקה בין ג'ק למל מתקדמת בצעדים מדודים מתוך כבוד והערכה, האינטראקציות בין מל לאנשי וירג'ין ריבר, במיוחד עם הרופא הותיק, יפה, מצחיקה ופשוט מרגיעה. הספר מלא חיים ומלא בכל מה שהחיים מייצגים.

זה סיפור על הזדמנות שנייה, סיפור על מציאת משהו שמעולם לא חשבת שתמצא, סיפור על מציאת כוח עמוק בתוך עצמך וידיעה שאתה לא רק מסוגל אלא בעצם יכול לעשות דברים שחשבת שלא תוכל לעשות.

לכל אחת מהדמויות יש את נקודות החוזק שלה, את החולשות שלה, את השמחה ואת הצער שלה. אבל כל דמות  מוכנה להתמודד עם כל מצוקות החיים הודות לידיעה שתמיד תהיה להם  תמיכה.

הספר מלמד אותך להעריך את המשפחה, החברים והקהילה והסתפקות במועט, דרך המסע שמל עוברת. ולמרות העלילה הצפויה מערכת היחסים בין מל וג'ק מחממת לב ותחושת הקהילה בעיירה מעוררת קנאה. עיירה כמעט ללא אמצעים מודרניים ומותרות, שהאנשים שחיים בה הופכים אותה לכל כך גדולה, בהיותם חסרי אנוכיות.

רובין קאר תיארה את המקום כל כך טוב, עד שגרמה  לי להרגיש שאני שם, בפאב, במשרד הרופא, ליד הנהר או בבקתה שביער.

הקושי היחיד שהיה לי קשור לסיפור המשנה של שני בני הנוער, ריקי וליז. אני לא אגיד יותר מדי כדי לא לעשות ספוילר, אבל הסיפור שלהם די צרם לי.

 

אין תרופה טובה יותר להתגבר על אֵבֶל מאשר "איש מארינס לשעבר" שהוא החתיך הפרטי שלך ועיירה קטנה ושקטה שדואגת להשאיר אותך עסוקה.

 

רומן מתוק ונעים♥