הכתובים
הסודיים- סבסטיאן בארי
תרגום: שרון פרמינגר
ידיעות ספרים, אחוזת בית. 2009 . 358 עמ'
"הכתובים הסודיים" הוא סיפור על
זיכרון והשפעתו על ההיסטוריה והאמת, הוא על אהבה ואובדן, צער, דת ואירלנד. פענוח
אטי של התעלומה סביב הסיבה לכך שרוזאן מקנולטי הוכנסה לבית חולים לחולי נפש ושהתה
בו במשך כשישים שנה מתוך כמעט מאה שנות חייה.
סיפורה מתגלה בהדרגה באמצעות הסיפור שלה עצמה,
כפי שתועד ביומן נסתר שהיא מחביאה מתחת ללוחות הרצפה בחדרה. היא מוציאה את אותו רק
כשהיא בטוחה. באמצעות רשימותיה היא מנסה להחיות בחשאי את סיפור חייה המפותל והכואב
שנפרש על פני מאה שנים של אהבות, אכזבות והחמצות טרגיות ומהם אנו לומדים על עברה.
ד"ר גרין הוא הפסיכיאטר הראשי של המוסד בו
שוהה רוזאן. הוא עורך בירורים על המאושפזת הותיקה ביותר שלו. בית החולים אמור
להיסגר ועל ד"ר גרין לקבוע אילו חולים, אם בכלל, שהו בו שלא כדין, מסיבות
שאינן קשורות ליציבות נפשית. רוזאן עומדת בפני עתיד מפחיד של מעבר דירה מהמקום בו
התגוררה רוב חייה. היא מנהלת שיחות תכופות עם ד"ר גרין ובאמצעות מסמכים שהוא
בודק והשיחות ביניהם אנו מתוודעים לסיפורה מזווית נוספת וגם אל חייו האישיים של
ד"ר גרין, לבטיו המקצועיים, תסכוליו כגבר נשוי לא באושר, ובעיקר – גילויו
המפתיעים על חיי רוזאן, שמונעים מכוחה של סקרנות בלתי מוסברת.
המחבר שוזר יחד את שתי הגרסאות קורעות
הלב והטרגיות בחייה של רוזאן. הגרסה הראשונה היא זיכרון העבר החמקמק ולעיתים לא
אמין של רוזאן, והגרסה השניה נחשפת אט אט על ידי הפסיכיאטר שלה,ד"ר גרין,
בזמן שהוא חוקר את רשומות העבר שלה ,מסמכים, תעודות וזיכרונות של אחרים,
ומעריך את התאמתה לשחרור לקהילה. נקודת המבט מתחלפת בין קולה של רוזאן לזה של
ד"ר גרין. מה שרוזאן מספרת ומה שד"ר גרין מגלה הן שתי גרסאות שונות של
"האמת". ד"ר גרין צריך לקבוע למי מהגרסאות להאמין ואיזו השלכה
לסיפורים האלה תהיה בהחלטתו שלו לגבי גורלה של רוזאן בזקנתה.
סיפור חייה הטרגי של רוזאן קשור לסיפור אהבה
בינה ובין צעיר קתולי שאמו השתלטנית מתנגדת לו כי רוזאן פרסביטריאנית. לכאן נכנס
הכומר- האב גונט שדואג לכך שרוזאן לא תתחתן עם הצעיר. למעשה, מכאן מתחיל כדור השלג
להתגלגל. חוסר ההיגיון, חוסר האמון והסלידה של הכומר כלפי נשים הוא הגורם לטרגדיה
של רוזאן. באותה תקופה לכנסייה השפעה אדירה על האנשים ומילה של הכומר היא החוק.
רוזאן הפכה להיות הקורבן של כוח הכנסייה האירית הקתולית בתחילת המאה העשרים, דבר
שמשאיר אותה חסרת אונים מול המציאות הפוליטית הקשה ומצב הרוח הדתי והחברתי הבלתי
סלחני של אותה תקופה באירלנד. האב גונט הוא סמל לעוול שגרמה הכנסייה בשפיטתה
המוסרית באותה תקופה, לחייהם של מי שעומד בדרכה. נשים רבות שלא התאימו לתבנית,
הוצאו מהחברה על ידי כך שאושפזו רחוק מהעין לעיתים קרובות בתנאים מחרידים.
שתי הגרסאות על חייה של רוזאן חושפות בהדרגה גם
את סיפורה הסוער של אירלנד הקנאית ,הפטריוטית והדתית, קבוצות מפוצלות, שונאות,
בוגדות ונוקמות, שאת מחיר סכסוכיה הפנימיים משלמות נשים.
הסיפור מסופר באטיות והסופר מאפשר לנו לקרוא
בין השורות. רוזאן מבקשת לספר את האמת על חייה אך לא בהכרח את האמת העובדתית כמו
את האמת הרגשית. והקורא שואל את עצמו במהלך הקריאה שתי שאלות מרכזיות :
למי היא כותבת את העדות הזו?
איך "בילתה" את מרבית חייה בבית
החולים?
רשימותיו של ד"ר גרין, יסייעו בסופו של
דבר לספק תשובות לשתי השאלות.
הקפיצה קדימה ואחורה בין עשרות השנים של חייה
הפכה את סיפורה של רוזאן לעצוב ונוקב יותר. יכולתי לחוש את הבדידות והכאב שלה, של
אשה יפה עם נשמה עדינה שנשארה נטושה בגלל בורות ודעות קדומות של בני אדם אחרים. אך
רוזאן בחרה בדרך הסליחה. היא נשארה עם האובדן והבדידות אך סולחת למי שעשה לה עוול.
הספר נקי כמעט לחלוטין משיפוט, אך אינו נקי מכאב.הוא מספר על השקפות פוליטיות
ועניני דת, על אהבה ואובדן, חוסר סובלנות, דעות קדומות ואפליה, קנאה, צרות עין,
צרות אופקים ,קנאות דתית, זיכרון ושכחה.
למי שלא קרא - אל תחמיצו את הספר היפהפה הזה! סיימתי אותו בתחושת סיפוק מוחלטת למרות המסע
העגום של רוזאן.
הספר נקרא באפליקציית “עברית”. לקריאת פרק
ראשון לחצו כאן:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה