צערו העתיק של הירח - נעמה דעי

צערו העתיק של הירח - נעמה דעי

הוצא' עם עובד . אפריל 2019

עותק דיגיטלי . אתר אינדיבוק

איזה ספר!

אף מילה שאכתוב לא תצליח לתאר את עוצמת חוית הקריאה שמתקבלת בקריאת "צערו העתיק של הירח".

עלילת הספר מתרחשת על רקע התנחלות, בין "הבתים עם הגגות האדומים, כולם בתבנית אחת", ומתארת תקופה של שנה אחת.

אריאל קהן, בנו בן ה -15 של הרב שלום קהן, יוצא בליל שבת חורפי לחפש את יותם, בן דודתו שנעלם. כשהוא מוצא אותו זרוק לצידי הכביש וללא הכרה, נדמה לו שיותם מת. לאחר נסיונות כושלים להשיב את יותם להכרה, הוא לוקח את אופנועו של יותם ורוכב עליו כדי להזעיק עזרה,ללא רשיון נהיגה, וללא ידע בנהיגה בכלי העוצמתי. הוא מחליק על הכביש הרטוב, נפצע קשה מאד, פציעה שבעקבותיה הוא מאבד את יכולת הדיבור. הוא עובר תהליך שיקום, מצליח להתגבר על הפגיעה הפיזית, אך לא מצליח לדבר, פרט למילמול לא ברור, למרות שהוא מבין הכל. עוצמת הפגיעה מועצמת לנוכח העובדה שאריאל היה ילד נבון מאד, ילד של מילים, בעל חשיבה עצמאית ואיתנה, מקור אושר וגאווה להוריו ולסובבים אותו.

"איך קראה לו אבן גבירול קטן ואילו שירים היה ממציא לה כבר בגיל ארבע...וכשגדל למד להינות ממילים למשמש אותן בפיו, לשחק בהן....ילד של מילים הוא היה, עד שהגיע הלילה ההוא."

הספר מסופר מנקודת מבטם ובקולם של בני משפחה וחברים, שמתקשים להתמודד עם ניסיונות השיקום וההחלמה, שמרגישים אשמים, 

"שתמיד חשבו שאם כבר אז יהיה מהנופלים במלחמה האלה... אף אחד לא חשב שייפתח לו המוח בתאונת אופנוע, בטח לא בגיל חמש עשרה, בטח לא בשבת" .

כל פרק מציג את  האירועים מנקודת מבטה של אותה דמות, תוך מתן זוויות שונות ותובנות. לכל דמות שפה וסגנון דיבור המתאימים לה והם אלה שמעניקים לסיפור תחושה אמיתית ואמינה לחלוטין. כל אחד מהם זעמו וטענותיו עמו .כל אחד מהם עם יסורי המצפון שלו. כל אחד מהם עם רגשות החמלה שבו.  וכל אחד מהם בדרכו מעיד על בית שהיה חם ומלא בשמחת חיים ואמונה למול השבר שמוליד האסון במשפחה. כל אחת מהדמויות מתמודדת עם נקודות החולשה שבה, עם החלום שלה ושברו, וכולם מתנהלים בצילו של האסון, שאריאל הוא החוט המקשר.

הספר אינו מתמקד רק בפן הדתי, או בהשקפת עולמם הפוליטית, כמשפחה דתית, שחיה בהתנחלות. יש כמובן תיאור של חיי המשפחה בתוך היישוב הדתי, אך עיקר ההתמקדות היא בצער המשפחה עצמה. אם יש הרהורים על אמונה,שאלה או התרסה או תהייה כלפי חלקו של הקדוש ברוך הוא במה שקרה, הם מופיעים בעיקר במחשבות, במאבק הפנימי שמתרחש בתוך כל אחת מהדמויות.

צער המשפחה כצערו העתיק של הירח נלקח מהאגדה על השמש והירח שמתוארת בתלמוד הבבלי בהם השמש והירח הבינו ששניהם לא יכולים למשול,ואחד צריך לוותר ולהתמעט,ומכאן שיאפילו עליו, ועקב כך הוא יקנא ויתעצב. הירח שנדרש לותר על אורו, מחבק בצערו את הלילה. הוא קבל עליו את הדין.

"על צער הלבנה דבר אבא,הלבנה שלא הבינה שאפשר לשני מלכים בכתר אחד, ולכן נהייתה ראי לאורה של החמה, לצל בהיר בלילות"

כך הפך האסון של אריאל להיות הליקוי של המשפחה, ליקוי שאי אפשר לתקנו אך כמו הירח שחי בצילה של השמש ,כולם נאלצים לקבל את הדין ולחיות בצילו של האסון, תוך הבנת "סוד עצבותו של המרחק בין הרצוי למצוי".

"צערו העתיק של הירח'"  הוא ספר שהדיבור בו מועט אך המחשבות תופסות מקום מכובד ונגלות לאט. כל אחת מהדמויות מספרת מזוית הראייה שלה, ומאירה באור חדש את הדמויות האחרות ואת עצמה, כך שהפרטים שמצטברים מספקים את כל המידע שאנחנו צריכים כדי לראות את התמונה הרחבה, את מלוא ההשפעה וההשלכות האפשריות. אין  מבט ביקורתי או שיפוטי, אלא הצצה למורכבויות של יחסים בין בני המשפחה וכל מי שמקורב אליהם, לחיי היום-יום שמשתנים בעקבות האירוע הגורלי,שהופך את עולמם על פיו. ברמה עמוקה יותר, האסון המיותר של אריאל,שכישרון ותקווה פיעמו בליבו ובליבם של הוריו עבורו, כמו גם תחושת המרירות שמשתלטת על חלק מהדמויות בספר מעבירים את החשיבות הרבה שצריך להעריך את הכאן והעכשיו ואת שבריריות החיים.

לא נפקד מקומה של אהבה בין צעירה חילונית לאיתמר, אחיו של אריאל. קשר שהתחיל בחברות נפלאה של אריאל ויותם לשי המיוחדת, שהפך לקשר אהבה עם איתמר, קשר שמתנהל לפי כל התכתיבים הדתיים. ומעל לכל מרחפים מעל ערכים של ערבות הדדית, חשיבות "הבית", תמיכה של בני המשפחה ותקווה ואמונה שמצב הדיבור של אריאל ישתפר לצד התסכול העמוק , היאוש הגדול של אריאל מקשיי התקשורת שלו ושברון ליבו.

"צערו העתיק של הירח'" שנכתב על ידי נעמה דעי הוא ספר ביכורים מקורי, שכתוב נפלא, נוגע ללב, על סיבה ותוצאה על אובדן ורגשות אשמה. בכישרון יוצא דופן היא נותנת לכל אחת מדמויותיה, בני משפחה וחברים שטלטלה גדולה משנה את חייהם, את קולה המיוחד ומכניסה את הקורא לתוך עולמן החרד, הכאוב, המתייסר, הזועם, המבקש נחמה.

כל כך רציתי שלא יגמר. כל כך רציתי שימשך עוד ועוד...

לכל מי שעדיין לא קרא את הספר המופלא הזה אני אומרת: מהרו לקרוא!

 ממליצה מאד!