יום ראשון, 27 באוקטובר 2019

אצבעון הקסם- אסנת נווה

אצבעון הקסם- אסנת נווה
איור: איל לוי
הוצא' ספרי ניב. 2019 .






















סיפור פילוסופי מאת אסנת נווה.

ההשראה לסיפור הזה באה מסיפור בן כ 2000 שנה המופיע כהקדמה לספר בראשית. הכוונה ל"מאמר האותיות" בספר הזוהר, הספר המרכזי של תורת הקבלה היהודית, והוא מיוחס לרבי שמעון בר יוחאי ותלמידיו. 

"כְּשֶׁרָצָה לִבְרֹא אֶת הָעוֹלָם, בָּאוּ כָּל הָאוֹתִיּוֹת לְפָנָיו מִסּוֹפָן לְרֹאשָׁן, וְהִתְחִילָה אוֹת ת' לְהִכָּנֵס בַּתְּחִלָּה. אָמְרָה רִבּוֹן הָעוֹלָמִים: טוֹב לְפָנֶיךָ, לִבְרֹא בִּי אֶת הָעוֹלָם, כִּי אֲנִי... הָאוֹת הָאַחֲרוֹנָה שֶׁבְּמִלָּה אֱמֶת. וְאַתָּה נִקְרָא בְּשֵׁם אֱמֶת. יָפֶה לַמֶּלֶךְ לְהַתְחִיל בְּאוֹת אֱמֶת, וְלִבְרֹא בִּי אֵת הָעוֹלָם. אָמַר לָהּ הקב"ה: יָפָה אַתְּ, וִישָׁרָה אַתְּ, אֲבָל אֵין אַתְּ רְאוּיָה לִבְרֹא בָּךְ אֵת הָעוֹלָם... "(כריכה אחורית)

בספור "אצבעון הקסם" מנסה אסנת נווה להעביר את התפקיד או הכוח המייחדים כל אות בא"ב העברי באמצעות האנשה של כל אחת מהאותיות, ואת חלקן בסיפור הבריאה.

הסיפור מתחיל בחיפוש של הקב"ה אחר אצבעון קסם שיעזור בתהליך הבריאה. כל האותיות רוצות להפוך לאצבעון הקסם והן מתייצבות לפני הבורא וכל אחת מציגה את יתרונותיה ומנסה להוכיח את התאמתה לתפקיד המכובד. אך הקב"ה לא מהסס לפסול  אותן ומנמק את החלטתו.

"...
צ - לִצְדָקָה מְיֹעֶדֶת
פ- אֶת "פֶּשַׁע" כּוֹתֶבֶת
ע- בְּ"עָווֹן" נִזְכֶּרֶת
ח,ט -  בְּחֵטְא יַחְדָּו קְשׁוּרוֹת
ז - הִיא כְּלִי לְכָל הַמִּלְחָמוֹת...."

וככה כולן מתייצבות עד ש:

"וְאָז עָלְתָה וּבָאָה ב' הַמְּבֹרֶכֶת... "

ואיתה התחילה מחשבת הבריאה

רק  א' הקטנה הצנועה והענווה נחבאה אל הכלים ולא התייצבה בפני הקב"ה ולא שבחה את עצמה כמי שיכולה להפוך לאצבעון הקסם. הקב"ה שהעריך את צניעותה נתן לה תפקיד של מלכה הצועדת בראש תהלוכה ,לעמוד בראש 22 האותיות שבשפה העברית, וכל האותיות הסתדרו אחריה בסדר שבו הן מסודרות עד עצם היום הזה.


"וּמֵאָז חַיּוּת לָהֶן בְּשַׁלְוָה וּבְקֶסֶם

א ב ג ד ה ו ז ח ט י כ ל מ נ ס ע פ צ ק ר ש ת "

בתחילת הספר יש המלצה להורים להסביר לילדים  שנהוג לחשוב מגיל קטן שהסדר קדם לבלגן, ממש כמו שהחדר הוא קודם מסודר עד שהילד יוצר בו את הבלגן.
ולא כך הדברים.
הסדר נולד כתוצאה מבלגן ראשוני, כפי שהוא נקרא בספרים הקדמוניים: "תהו ובהו".
רק אז נולד הצורך לסדר את הדברים.
האלפבית העברי כפי שהוא כיום הוא הסדר.


הספר המנוקד מתאים לראשית קריאה, לתלמידים שמתחילים ללמוד תורה, וגם להקראה לילדי גן חובה.
הבחירה בצבעי שחור זהב ולבן היא מגמתית, ועוזרת לתאור הכאוס/התהו ובוהו / והמסתורין  שלאחריו מגיע הסדר.

לא את כל האיורים אהבתי אבל את רובם ממש כן.



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה