שנת היובל –
ענת לוי
הוצאה עצמית ינואר
2019 .
עותק דיגיטלי –
אתר E-vrit
יש דברים שלא
קונים בכסף, ויש רגשות שלא ניתן בקלות להשתחרר מהם.
שנים שיעל לא הבינה
שהיא לא מצאה את האחד שיכול להחליף את אהבתה הראשונה , אהבה שהיתה לפני 30 שנה.
על אף שנתנה את
ליבה לאחר, על אף שנישאה והקימה משפחה זו לא היתה אותה אהבה כמו אהבת נעוריה. הגורל
או קצר בתקשורת גרמו לפרידה והחיים קבלו תפנית והדלתות הסתובבו.
זהו סיפורה של יעל,
ישראלית המתגוררת בניו יורק במסגרת חילופי מרצים.
יעל, דוקטור ומרצה בפקולטה
לאומנות, מגיעה לניו יורק ,העיר ללא הפסקה, כדי לקחת הפסקה ממה שעבר עליה בשנתיים
וחצי האחרונות, לעשות שינוי ולנסות לשקם את חייה ולצאת מהקיפאון הרגשי ומהפחד
להכניס לחייה תשוקה וריגוש.
בעלה, אמיר, היה
רופא ששמר על אורח חיים בריא, רץ כל בקר, ניסה כל חייהם המשותפים לגרור את יעל
לרוץ איתו ללא הצלחה, מת מדום לב באמצע ריצה בפארק. עד שהגיע האמבולנס כבר לא היה
מה לעשות.
הספר לא מרחיב את
הדיבור על שנות נישואיהם של יעל ואמיר. מפעם לפעם מקבלים שברי זכרונות במשפט או
שניים שמאפשרים לנו להבין שהנישואים היו מושתתים על חברות, הרמוניה שיתוף
ואהבה, אבל לא אהבה של אש, של פרפרים
וכינורות, אובדן חושים מוחלט והתמסרות.
"אם להודות
על האמת, משהו שם מת עוד לפני שהוא מת".
נולדו להם שתי
בנות. שתיהן מטיילות עכשיו בדרום אמריקה, ויעל שלמרות המחזרים הרבים ונסיונות
השידוך לא מצליחה לפתוח את לבה אל אף גבר אחר ומחליטה לעשות שינוי שאולי יעזור לה
להשתקם, שינוי שיביא מהפך לחייה גם לאור העובדה שהיא נמצאת מרחק של ימים משנת ה 50
לחייה, שנת היובל.
לאחר שהתאלמנה
התחילה טיפול פסיכולוגי. בעיקר, בגלל שרצתה שהלחץ הקבוצתי של כל שוחרי טובתה ירד
ממנה. הפסיכולוגית ממליצה לה להתחיל בפעילות ספורטיבית כלשהי. יעל פוסלת טניס,
פוסלת כדור-רשת, ומסרבת להצטרף למשהו שקשור בקבוצתיות ואז מקבלת את הרעיון של
הריצה כי
"הספורט מחזק את הנפש... וכדי לעשות שינוי צריך להתאמץ והריצה תשמש
מקום של מפלט במהלכה היא תוכל להיות עם עצמה, לעבד דברים ולהתנתק מהרעש שמסביב...
"
הריצה משעממת את
יעל והפסיכולוגית מציעה לשלב תוך כדי ריצה מעין משחק ניחושים שבו עליה להיצמד
למי שרצים סביבה ולנסות לנחש פרטים עליהם.
יעל מתחילה לרוץ, לבחון את הרצים סביבה במיוחד את הגברים שמעוררים את תשומת לבה
ולאט לאט מבינה שאולי היא בדרך הנכונה לצאת מהבדידות להתחלה חדשה.
עד שבקר אחד
במהלך הריצה היא נתקלת ביובל, אהוב נעוריה. ברגע אחד נמחקות להן 30 שנות פרידה
ומרגע זה החיים כבר לא חוזרים להיות מה שהיו.
יובל, נשוי + 2
הוא אדריכל מצליח שגר בלונדון אך נמצא בניו יורק לעבודה.
הוא האקס
המיתולוגי מתקופת השרות הצבאי, שותפה לטיול להודו, שלא ראתה במשך 30 השנים
האחרונות והוא זה ששבר את ליבה ורסק את כל
תקוותיה כשנפרדו במהלך הטיול בהודו. המפגש המקרי עם יובל, אהבת חייה, לפני
יום הולדתה החמישים, מטלטל את עולמה.
הם מבלים בניו
יורק והוא מצית בה געגועים שנשכחו, וסוחף אותה אל תוך סערת רגשות ויצרים, המאירה
באור חדש את כל מה שחשבה על חייה, על הבחירות שעשתה ועל עצמה.
במהלך שבוע מסחרר
שקסם ההתאהבות, כאב הנטישה ופחד האובדן משמשים בו בערבוביה, יוצאים יעל ויובל למסע
הרפתקאות חושני, שפוגש שלל דמויות ססגוניות מחיי הלילה וסצנת האומנות הניו יורקיים
וגם חוזר לתמונות מימי העבר בישראל התמימה של פעם.
למה נפרדו בהודו?
מה עבר על שניהם
שם, ומאז?
האם הפגישה
המקרית עכשיו זו הזדמנות שנייה של יעל לכבוד יום הולדתה? האם זה סוג של תיקון ?
האם יצליחו
להחיות את הקשר מהעבר?
האם ניתן לגשר על
פער השנים?
האם אפשר להתעלם
מדרך חיים,עקרונות וערכים?
על כך ועל עוד
הרבה תקבלו תשובה כשתקראו את הספר.
זהו ספר ביכורים
של ענת לוי והוא מסופר על ידי יעל, בגוף
ראשון.
הכריכה המאוירת
יפה ומושכת בעדינותה וצבעוניותה.
שם הספר שאינו
מנוקד מעלה שתי קונוטציות:
1.ליום הולדת
חמישים של יעל =שנת יובל
2.שמו של אהובה
הראשון = יובל.
"שנת
היובל" הוא רומן על גבול הרומנטי-אירוטי ששוזר סצנות בלתי נשכחות עם תובנות
על זוגיות, אהבה ובגידה ומשופע בעקרונות וערכים.
התחלת הקריאה לא
זרמה במיוחד.
היה בי רצון לדלג
על קטעים שנראו לי חופרים, ואפילו שקלתי לנטוש. אבל החל מעמוד 100 הסיפור התחיל
לזרום.
בנוסף העובדה
שהספר כתוב כסיפור אחד מתמשך ללא חלוקה לפרקים ממש הקשה עלי. נתן לי תחושה של
סיפור שאין לו סוףףףף, וכל פעם שנאלצתי להפסיק את הקריאה הרגשתי כאילו אני עוצרת
באמצע של משהו.
הפריע לי גם
ה"אין סוף סגור" לספר. הסופרת משאירה את הדברים פתוחים וכל קורא יחליט
איזה סוף להצמיד לסיפור עפ"י השקפת עולמו ,דיעותיו ורצונו.
הסופרת מצליחה
להעביר את התהליך שעוברים יעל ויובל, ליצור אמפתיה כלפי יעל, לכעוס במידה על
יובל ולחוות את האהבה הגדולה שהיתה בין
השניים בצעירותם לצד תחושת ההחמצה, את הקשר המיוחד שעדיין קיים למרות 30 שנות
נתק, ואת התהיות לגבי החלטות משנות גורל
שאנחנו מקבלים בחיינו לצד הדילמות המוסריות.
האם תצליח יעל
להשיב את מחוגי הזמן לאחור, לתקן את משגי העבר ולזכות בהזדמנות נוספת לחיים
שהחמיצה?
האם יכולה אהבת
נעורים המתלקחת מחדש לבעור מבלי לשרוף את כל אשר נקרה בדרכה?
האם המפגש המחודש
יחזיר את יעל לחיות בתשוקה ולגלות מה נכון עבורה?
קראו ותגלו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה