יום אחד בדצמבר - ג'וזי סילבר
תרגום:
ימימה עברון
הוצא' דני ספרים, מרץ 2019. 439 עמ'
אני אוהבת את לונדון. אני אוהבת את אוירת חג
המולד והשנה החדשה, אני גם אוהבת מפעם לפעם לקרוא ספרים קלילים אבל את הספר הזה
אהבתי פחות.
"יום אחד בדצמבר" הוא סיפור על שלושה
אנשים: לורי, שרה וג 'ק.
הסיפור מסופר מנקודות המבט של ג'ק ולורי, לסירוגין,
החל מאותו יום מושלג וערפילי, שבו הם מוצאים את עצמם משני צידי חלון אוטובוס דו
קומתי בלונדון. היא באוטובוס אחרי יום עבודה, נוסעת לבית הוריה בבירמינגהם לחג
המולד.. הוא יושב בתחנה. עיניהם מצטלבות לשבריר שניה, לורי לא יורדת מהאוטובוס
והוא לא עולה עליו, וההזדמנות הוחמצה,
והאוטובוס ממשיך בדרכו.
מאותו רגע לורי, שאינה מאמינה באהבה ממבט ראשון
לא מוצאת מנוח. היא
יודעת בכל נימי נפשה שהוא האחד בשבילה ושהם נועדו להיפגש שוב יום אחד, ובמשך שנה
תמימה היא סורקת כל תחנת אוטובוס וכל בית קפה בלונדון בתקווה למצוא אותו, אך ללא
הצלחה.
הרגע הוא קצר אבל ההשפעה רבה. האם הם ימצאו זה
את זה שוב או שזה היה רגע מוחמץ וחולף בחייהם?
שרה, חברתה
הטובה ביותר ושותפתה לדירה של לורי היא כמו אחות עבורה. הכל גלוי בין שתיהן, הן
מבלות יחד, צוחקות יחד, ותומכות אחת בשניה ללא תנאי. שרה מספרת ללורי על הבחור
החדש בחייה ,אהבת חייה והגבר איתו היא רוצה לחיות עד יומה האחרון. היא זקוקה
לאישור של לורי לגביו ובמסיבת חג המולד שהן עורכות בדירתן היא מציגה בפניה את החבר
שלה , ג'ק אומארה...והוא...הבחור מתחנת האוטובוס. עיניהם נפגשות שוב ושניהם
שותקים.
לורי קוברת את רגשותיה, החברות שלה עם שרה יקרה
מדי והיא מנסה לרסן את רגשותיה ולא להראות את שברון הלב שלה.
והסיפור שלהם מתחיל עכשיו.
זה לא סיפור אהבה טיפוסי. העלילה מתמקדת סביב
סיפור אהבה מוחמצת. הוא מספק את האווירה המתוקה והנעימה שהקורא מצפה מהסוג הזה של ספרות
רומנטית.
הסיפור נפרש על פני עשר שנים משנת 2008 -2018. כאשר כל שנה מתחילה עם החלטות השנה החדשה של
לורי .
במשך העשור שחולף , אנו עוקבים אחרי עליות
ומורדות בחייהם של לורי וג'ק, מערכות היחסים שלהם כולל זיווגים שגויים, חברויות שעומדות
למבחן, והרעיון של אהבה אמיתית.
הסיפור שלהם מורכב מתסמונת "העיתוי הגרוע
ביותר" ולאורך השנים הקורא לומד מה
לא היה ולא מה היה צריך להיות, וברור שהדרך שלהם לאהבה ואושר ביחד מלאה במכשולים והקורא תוהה - האם הם אי פעם באמת
הם יזכו להיות ביחד? האם האהבה האמיתית תשרוד או שמא מי מהם ישאר עם לב שבור?
כל הדמויות חביבות. גם כאשר הבחירה הזוגית
הרומנטית שגוייה, השותף "הלא נכון" הוא טיפוס נעים ולבבי כי הדברים אינם
מסתדרים בגלל שההתאמה הלא נכונה נעשתה. הספר מתמקד יותר במצבים שהדמויות יוצרות,
מאשר בדמויות עצמן. והעלילה היא קלישאה רומנטית, אינה מקורית וניתנת לחיזוי. אמנם זה לא סיפור רק על משולש אהבה ,בגידה או
חברות. זה סיפור על החיים, על הצלחה ואובדן, אהבות, פרידות, שברונות לב, הזדמנויות מוחמצות
וגורלות משותפים אבל מאד הפריע לי האופן שבו ג'ק ולורי
חיים את חייהם במשך עשור במין ערפל רגשי
פושר, ולא נוקטים בשום פעולה כדי להיות עם הנפש התאומה שלהם, אלא מחכים
שאחרים יעשו את הצעד ויסללו את הדרך עבורם .
באופן ריאליסטי, זה היה קצת מופרך שאישה נועצת
עיניים בגבר שיושב בחוץ בזמן שהיא יושבת באוטובוס, ומיד שומעת מקהלה של מלאכים
ששרה על אהבה אמיתית. וגם לא ממש הרגשתי שג'ק מרגיש את אותם רגשות , משום שמרגע שלורי
רואה אותו אחרי שנה, הוא ביחסים מאושרים מאוד עם שרה.
בכנות, לא יכולתי להחליט איך אני רוצה שהבלגן הזה
יסתיים ולאורך הקריאה שיניתי את דעתי כמה פעמים. הבעיה הגדולה ביותר שהיתה לי עם
הספר הזה היא שלא היה אכפת לי אם לורי וג'ק יחברו. אפילו לא הייתי בטוחה שאני רוצה
שהם יהיו יחד. מלכתחילה נראה היה שג'ק ולורי נידונים להישאר חברים לנצח. הסופרת
אומרת לנו שהם התאמה מושלמת, אבל אני לא ראיתי את זה או הרגשתי את זה. ג'ק היה מין
כלום, אם לומר את האמת, ואני חושבת שללורי היה הרבה יותר טוב בלעדיו. אילו הייתי
לורי, הייתי אורזת את חפצי וממשיכה הלאה. זה היה עונש אכזרי ומיותר שהיא העבירה את
עצמה.
דברים לא תמיד נראים כמו שהם נראים ויש לפעמים הפתעות
בדרך.
הספר מסתיים בשנת 2018 ולא תקראו כאן שום
ספוילר על איך...
האם הספר הזה רע?
ובכן לא. הוא לא. אבל הוא גם לא מי יודע מה טוב.
הוא כתוב בפרקים קצרים, בקצב מהיר, מה שמקשה לעצור
את הקריאה ולהניח בצד, כי יש רצון לקרוא "רק" עוד פרק אחד כדי לראות מה
קורה הלאה. אני יודעת שאני בדעת מיעוט כאן, אבל אני פשוט לא הצלחתי להתחבר לדמויות.
הסיפור היה נדוש, חסר השראה וחסר-גוון. ואם להיות כנה עד הסוף הרגיש לי מאד כאילו
קטעים נבחרים של ארועים מתוך "בריג'יט ג'ונס" , "ללכת בדרכך"
, "יום אחד" ואחרים התקבצו יחדיו, בספר כאן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה