יום שישי, 24 במאי 2019

תשעה ימים – טוני ג'ורדן

תשעה ימים – טוני ג'ורדן
תרגום: איריס ברעם
הוצ' כתר. 2013. 236  עמ'





















"תשעה ימים" היא נובלה בהשראת תצלום של זוג צעיר ברגעי הפרידה ברכבת, לפני צאתו של הבחור למלחמה. התצלום נלקח מהספריה הלאומית של מדינת ויקטוריה, אוסטרליה,מתוך אוסף תצלומי מלחמה של העיתון "ארגוס". הסופרת מציינת בפתיח לספר שהזוג שבתמונה אלמוני, וגורלו אינו ידוע, ושהספר בדיוני ואינו קשור ישירות לדמויות המצולמות. היא אומרת:

"התצלום, שצולם בזמן המלחמה בתחנת הרכבת במלבורן, היה הדבר הרומנטי ביותר שראיתי מעודי. תקעתי אותו על שולחן הכתיבה שלי, אבל במשך זמן רב חשבתי שלעולם לא אמצא סיפור שיתאים: גדול וגורף, אבל גם אינטימי ושברירי. ואז יום אחד, פשוט ידעתי ... "

שנת 1939 ריצ'מונד, פרבר של מעמד הפועלים, מלבורן, אוסטרליה.
גברים ונערים מתגייסים כדי לצאת למלחמה, ובשכונה שוררת תחושה של אי שקט, שכונה שבה כולם מכירים את כולם, ומעמדך נקבע לפי המרחק שהבית שלך עומד, במעלה הגבעה של הרחוב שבו אתה גר.
הספור עוקב אחרי משפ' וֶוסְטוֵוי, ואחרי האנשים הקרובים אליה, שבדרך זו או אחרת מושפעים מעצם ההיכרות עמה.  משפ' וֶוסְטוֵוי שייכת למעמד הפועלים, מתגוררת בחצי הדרך במעלה הגבעה, ומחשיבה את עצמה טובה יותר מאלה שחיים בתחתית הגבעה, ועדיין שואפת להתקדם אל חיים טובים יותר.

הסיפור  מתמקד בקיפ ופרנסיס וֶוסְטוֵוי (תאומים), קוני ,ג'ין- אם המשפחה, סטנזי הפסיכותרפיסטית, ג'ק השכן, שרלוט, אנאבל ואלק ונפרש על פני כשבעים שנה, ארבעה דורות  בתשעה פרקים.

לכל אחד מתשעת גיבורי הרומן מוקדש פרק שבו הוא מספר את הפרטים של יום אחד מסוים , יום משנה חיים, בחייו, ואף על פי שלאף אחת מהדמויות אין די זמן להתפתח במיוחד הרגשתי שאני מכירה כל אחת מהן. לכל דמות היתה דרכה, כישוריה, רצונותיה וחוויותיה. הסופרת נכנסה לתוך העור של כל אחת מהן, כך שהקורא מצליח להבין ולהעריך כל דמות, אפילו כזו שמוצגת כדמות שלילית או פחות מושכת. באמצעות העומק שהיא מעניקה לדמויות, היו כאלה שאהבתי או כאלה שבזתי להן, כאלה שהרגיזו , כאלה שהצחיקו ,ובעיקר דמויות שהזדהיתי איתן. המעבר בין הדמויות ובין הפרקים נעשה בצורה חלקה בין אם זה קולו של גבר או אישה, קול של צעיר או קשיש.

העלילה אינה מתקדמת בציר ישר ועוקב מבחינה כרונולוגית, אלא מסופרת בקפיצות ,הלוך ושוב, קדימה ואחורה בזמן, ותוך כדי כך נבנית תמונה מפורטת של האירועים והקשרים וכל סיפור של כל אחת מהדמויות מאירה באור חדש את הדמויות שכבר הציגו את עצמן, כך שהפרטים שמצטברים מספקים את כל המידע שאנחנו צריכים כדי לראות את התמונה הרחבה, את מלוא ההשפעה וההשלכות האפשריות של אפילו מחווה פשוטה, של מתן מטבע לילד צעיר, כדבר שמשאיר חותם לאורך זמן, ובדרך כלשהי, יש למחווה הפשוטה הזו  נגיעה לכל כך הרבה אנשים מדורות שונים.

כל פרק מציג את  האירועים מנקודת מבטה של אותה דמות, תוך מתן זוויות שונות ותובנות. חלק מהדמויות, גם אלו שאהדתי פחות קבלו את ההזדמנות "להסביר את עצמן" באמצעות הפרק הבא ובהתחשב בכך שכל אחת מהדמויות מקבלת קול רק בפרק אחד, היא נתונה למעשה לחסדיהם של המספרים האחרים.

התיאורים של טוני ג'ורדן שופכים אור על מלבורן בזמן המלחמה ולכל דמות הותאמה שפה וסגנון דיבור  אותנטי המתאימים לה והם אלה שמעניקים לסיפור תחושה אמיתית ואמינה לחלוטין. כל מספר קשור לא רק על ידי הדמויות האחרות אלא גם על ידי מטבע שילינג בר מזל, תליון אמטיסט יקר, שקר, אמנות וצילום, והיה מעניין לראות איך תשעת הקולות והדמויות מתחברות יחד לסיפור אחד. 

אין בנובלה מבט ביקורתי או שיפוטי, אלא הצצה למורכבויות של חיי היום-יום, וכיצד פעולותינו ומעשינו  שנעשים ללא כוונה היום, יכולים להשפיע על דורות בהמשך. אהבתי את השימוש במוטיבים חוזרים כדי לקשר בין הקטעים השונים. ברמה עמוקה יותר,  האובדן המיותר של צעירים בדורות השונים,  שכישרון ותקווה פיעמו בליבם, כמו גם תחושת הפטליזם והמרירות הכמעט אוניברסליים שמשתלטת על הנשים המבוגרות בספר מעבירים את החשיבות הרבה שצריך להעריך את הכאן והעכשיו ואת שבריריות החיים. חרף חוסר החינוך וההזדמנות, העבודה הגופנית הקשה, תנאי החיים הקשים, הגברים האלכוהוליסטים והעוני ,הם שורדים, אך מוציאים את התסכולים שלהם בדעות קדומות, באכזריות מילולית וברכילות קטנונית שמכוונת כלפי בני משפחה, חברים ושכנים.

הסיפור משלב נושאים שונים, בהם כאמור עוני ורעב, הפלות ואמצעי מניעה, אחריות, רכילות ומכובדות, אומץ ופטריוטיות. סיפור מלחמה חייב לכלול מוות, כך שיש כמובן כאב לב, צער ועצב, אבל יש גם אהבה ושמחה והרבה הומור. אך מעל הכל, ההבנה שקשרי המשפחה והבית יהיו תמיד חלק ממסע החיים.

אני חושבת שטוני ג'ורדן עשתה עבודה נהדרת ללכוד את הקדרות של הזמנים ההם אך אי אפשר להגדיר את הספר כספר עגום. היא משלבת בסיפור הרבה הערות קלילות והומור, ובפרט דמותו של קיפ ,היא דמות מענגת, מלאה באנרגיה חיובית  ובחוכמת רחוב.

זהו רומן משפחתי עם סמלים וסודות שסגנון הכתיבה המבריק והשילוב בין הדמויות הן שעושות אותו לספר מפתיע .

רומן על סיבה ותוצאה.

רומן על משפחה, מלחמה, אובדן ואהבה. רומן שמספק הצצות קטנות לתוך רגעים יוצאי דופן של חיים רגילים.


ממליצה בחום!


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה