תשובה למכתב מהֶלגה – בֶּרְגְסֶוין בִּירְגִיסוֹן

תשובה למכתב מהֶלגה – בֶּרְגְסֶוין בִּירְגִיסוֹן

תרגום מאיסלנדית: שי סנדיק

הוצאת לסה

יוני 2020.

עותק דיגיטלי אתר אינדיבוק.

ביארני, חקלאי רועה צאן איסלנדי כבן 90 המתגורר בבית אבות, כותב בערוב ימיו מכתב אהבה ארוך להלגה, האישה הכי יפה בכפר, שהיתה מושא תשוקתו, איתה ניהל רומן אסור, בתקופת מלחמת העולם השנייה. הוא עושה חשבון נפש, מתוך תחושה שבקרוב ימות

"ישנו כמובן הרגע הטבעי הזה שבו אדם מביט בנעלי הבית שלו וחושב שיגיע היום ונעלי הבית שלו יעמדו שם, אבל לא יהיה מי שייכנס לתוכן" (פרק 1)

ומנסה להסביר את הסיבות שהובילו אותו לוותר על אהבת חייו.

"הפכתי לזקן חסר תקנה שנהנה לחטט בפצעים ישנים כנראה. אבל לכל אדם יש דלת. וכל אחד רוצה להציא את האני הפנימי שלו מבעד לאותה הדלת". (פרק 1)

בזמן שהוא מספר את סיפור חייו, אנו לומדים לא מעט על  החיים באיסלנד הכפרית,  כשהטכנולוגיה המודרנית היתה רחוקה מהם, ועזרה הדדית  ונאמנות לאדמה ולבעלי החיים היתה כל עולמם. ביארני מודה שאהב את הארץ ואת בעלי החיים ואת המורשת ההיסטורית והמשפחתית שלו יותר מאשר אהב את האישה שלא היתה שלו. הוא נמנע והתחמק כל חייו  מחיי העיר ומהקידמה שאליה נכנעו כל כך הרבה איסלנדים במהלך שנות הארבעים, גם אם המחיר היה אבדן אהבתו הגדולה, הלגה. הוא מלא גאווה על מעמדו במחוז, על הישגיו כחקלאי וכבן קהילה, אבל יחד עם זאת הוא מצר על אהבתו האבודה.

"הייתי חופר לך תעלה וממלא אותה שוב, את אותה תעלה כל חיי. הייתי הולך קילומטרים בשבילך מדי  יום ביומו, הלוך וחזור,[...] אבל לנטוש את עצמי, את החווה ואת החקלאות, שהם מי שאני – זאת לא יכולתי לעשות ". (מתוך פרק 9)

בראייה בהירה לאחור ומתוך מודעות עצמית ביארני מתאר את מערכות היחסים והבחירות שעשה בחייו. הוא יודע  שהבחירות שעשה הפכו אותו למי שהוא, שסוף סוף הוא מוכן להתמודד עם ההחלטה המכוננת של חייו ולהגיב למכתב שנותר ללא מענה במשך שנים ארוכות, ולהודות באמת.

כאשר, בצעירותו, אהובתו הלגה, אישה נשואה בודדה וחושנית, שגרמה לו להרגיש חי בדרכים שמעולם לא חווה עזבה את הכפר והציעה לו לבוא בעקבותיה לרייקיאוויק, בחר ביארני להישאר בחווה שהייתה של משפחתו במשך דורות, ובחר את אהבתו לאדמה, לאורח החיים המוכר  ולאונור אשתו העקרה, שמנעה ממנו את גופה ואת אהבתה. הוא ויתר על אהבתו ותשוקתו להלגה, החלטה שהייתה, ועדיין, כואבת עבורו. אבל לאורך כל הספר הוא שומר על תחושת הגאווה והנאמנות למטרה ולהחלטה שקבל.

זכרונותיו של ביארני עוקבים אחרי עונות השנה והטקסים החקלאיים הקשורים בהם, ומתארים את מערכות היחסים המורכבות בכפר הקטן, כשהגברים נהגו להסתובב בתערוכות כבשים ובקר שנתיות, על הישיבות והדיונים הקשורים לפוליטיקה, ומפגשי מועדון הקריאה. ביארני בקיא בספרות ובשירה, ולאורך המכתב הוא מצטט שירים, ומעלה איזכורים לתרבות האיסלנדית, לספרות, למיתוסים ולפולקלור שלה.

בשפה פשוטה ובכתיבה סוחפת וזורמת  "מכתב תשובה להלגה" הוא מונולוג ארוך, כנה ועדין, שחושף בהדרגה את הדילמות המוסריות, את התשוקות והפחדים של  ביארני ומספר סיפור על אהבה קצרה אך אינטנסיבית לאשה,שנשארה בלבו שנים ארוכות.  סיפור על אהבה לאיסלנד, לאורח חיים שנמצא בסכנת הכחדה, סיפור אהבה לטבע,  סיפור על חרטה, על תשוקה שמתוארת לא אחת באופן בוטה, ובסופו של דבר, סיפור על הזדמנויות שהוחמצו והחלטות שלא משנות דבר אך משנות הכל, והשלמה עם האושר שהוחמץ.

"למדתי לקרוא את העננים ואת הצפורים ואת התנהגותו של הכלב[...] איש קטן מתחת לשמיים גדולים[...] הפכתי את האדמה לאהובת לבי" (פרק 13)

ספר קצר שמכיל בתוכו עולם ומלואו, בתרגומו הנפלא מאיסלנדית של שי סנדיק, שמספר סיפור נהדר, נוגע ללב, אינטימי, שכל מילה בו, נמצאת במקום הנכון.

ממליצה מאד.

*** 

ברגסווין בירגיסון הוא דוקטור לפילולוגיה נורדית ובעל רקע עשיר בפולקלור, סיפורי עם ושירה לירית. בתור חוקר במלוא רמ"ח איבריו, בירגיסון הקדיש את חייו ללימוד שפות ולאופן שבו הן מייצגות את חיי האדם. הוא מתגורר בימים אלה בברגן שבנורווגיה וממשיך לכתוב סיפורים ומעשיות. ספריו זכו לפרסים רבים בסקנדינביה ובאירופה.