הזכות לאהוב - לורי נלסון ספילמן
תרגום: שרון פרמינגר
הוצאה: ידיעות ספרים
מרץ 2020
עותק דיגיטלי –
Evrit
"מיום
שהטילה פילומנה את הקללה, לפני כמאתיים שנה, כל בת שנייה במשפחת פונטנה לא הצליחה
למצוא אהבה שהאריכה ימים."(מתוך ההקדמה)
בעוד שכל נשות המשפחה בהווה, מעמידות פנים שאינן
מאמינות בכך, מעקב אחרי עץ המשפחה הענף מראה שרובן קיבלו את גורלן ומעולם לא
התחתנו, ושהקללה הפכה לנבואה שמגשימה את עצמה.
הסיפור שלנו
מתחיל בברוקלין, שם אמיליה, הבת השנייה, מסתפקת בעבודה בעסק המשפחתי ונכנעת לרצונה
של סבתה, רוזה. אמה של אמיליה נפטרה בילדותה. היא גדלה עם אביה, סבתה ואחותה. סבתה
דאגה להזכיר לה שהיא מקוללת. אמיליה מעולם לא האמינה בכך עד הקולג' והתאונה ששינתה
את חייה. מאז היא הפסיקה לחפש אהבה, קיבלה את
הקללה, ושמחה לחיות את חייה בשקט וברוגע, סביב משפחתה, נכונה תמיד למלא אחר צרכיהם.
היא הילדה הצייתנית, זו שמתכופפת וממלאה את רצונו של כל אחד מהם.
כשאחות סבתה המנוכרת,
פופי בת ה-80 מתקשרת להציע לה טיול באיטליה והזדמנות לשבור את הקללה לנצח, אמיליה,
בת ה-29 מצרפת אליה את לוסי, בת דודתה הצעירה . לוסי, גם היא בת שנייה, נחושה
בדעתה לגרום לשינוי, עוברת ממאהב אחד למשנהו בחיפוש אחרי האושר ומשתוקקת למשפחה
משל עצמה. שתיהן מודעות היטב לקללה שמלווה את חייהן ומשפיעה על תפיסת עולמן
והתנהלותן. אך פופי מבטיחה להפר את הקללה על מדרגות קתדרלת רוולו, והבנות מצטרפות
אליה למרות התנגדותה הנחרצת של סבתא רוזה ודאריה,
אחותה של אמיליה.
לנסוע לאיטליה
עם פופי ולוסי זו מרידה מוחלטת, אך לשם שינוי, אמיליה מוכנה להיות נועזת ולהסתכן.
" נונה שונאת את פופי"........למה?
הטיול שמטרתו העיקרית
היא לחגוג את יום הולדתה ה-80 של פופי, על מדרגות הקתדרלה ברוולו , חמישים ותשע
שנים לאחר ש"נישאה" לריקו, הופך
למסע גילוי עצמי של אמיליה ושל לוסי, ומאפשר לפופי
לחלוק את סיפור
האהבה והקללה שלה, כבת שנייה.
אמיליה מגלה את
הסודות המשפחתיים, השקרים, הבגידות, המניפולציות, הקנאה ושברון הלב שבא בעקבותיהם,
סודות משפחתיים אפלים ועמוקים שמראים שהמציאות אינה כפי שהיא נראית, ובכל זאת גם
היא וגם פופי מתייחסות בחן וסליחה אל אלה שהכי פגעו בהן גם אם הן לא ראויות לכך.
העלילה נמשכת
על פני מספר ימים ועוברת מתעלות ונציה, לפירנצה ולחוף אמלפי. התיאורים גרמו לי
להרגיש שאני היא זו שמטיילת ומבקרת במקומות המדהימים אלה, שטה בגונדולה בוונציה, מטיילת בסימטאותיה, עומדת מול פסל דוד בפירנצה, או נופי הכפרים המקסימים בדרך לאמלפי.
"הזכות
לאהוב" הוא סיפור מלא תקווה, מחבק ומבטיח, שעוזר לראות את הכוכבים בשעה החשוכה
ביותר של הלילה ואת האור המאיר בקצה המנהרה.
זהו סיפור שחוצה
דורות, מניו יורק לאיטליה, ומחבר את חומת ברלין לכנסייה קטנטנה ברוולו. סיפור שמעביר
מסר עוצמתי שעיקרו, לא לוותר על האני העצמי, ובעיקר לחיות את החיים במלואם. סיפור על
אהבה עמוקה, עצב והקרבה עצומה שנמשכת כנגד כל סיכוי ומביאה איזון בין רוע אנושי, בגידות וקנאה לבין
האופטימיות של האהבה.
נהנתי מהסיפור המרגש
והמענין של ריקו ופופי אותו היא מספרת בהמשכים לאמיליה ולוסי, כשהיא חוזרת שישים
שנה לאחור, ורק רציתי שהספר יהיה עליהם. אישיותה חסרת הדאגות של פופי והחוש האופנתי הנועז כמו גם אופיה ורגישותה כבשו
את לבי. הסיפור של אמיליה לעומת זאת היה ההפך הגמור . אמיליה הייתה כנועה, שקטה
ודי חסרת חוט שידרה. ניסיתי להבין מה היה בה שגרם לכל גבר באיטליה לרצות להיות
איתה?! לעומתה, לוסי היתה חצופה, נועזת ומלאת חיים וביחד שלוש הנשים
הופכות להיות חשובות אחת לשניה. הן מחזקות זו את זו, מעודדות, מלמדות, צוחקות
ואוהבות. עד שהן מבינות שעליהן לחיות את החיים כפי שהן רוצות ולא כפי שבני משפחתן
מצפים מהן.
"הזכות לאהוב" עוסק
בריפוי פצעים ישנים וסליחה. יש כל כך הרבה חוכמת חיים ברומן
הזה, אבל הדבר הטוב ביותר בו הוא התחושה שהוא משאיר בקורא, תזכורת, שעם קצת אומץ, הכל אפשרי.
לכאורה עלילת
הסיפור איננה זרה, אך בבסיסו, ספר זה עוסק במשפחה, לטוב ולרע, וכיצד
כוחן של מילים משפיע בצורה דרמטית ושלילית על משפחה שלמה.
באופן כללי נהניתי
. ספר חביב וקריאה
קלילה.
***
הספר נקרא
באפליקציית "עברית", לקריאת פרק ראשון לחצו כאן:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה