שקד - סון וון-פיונג
תרגום: ענת
חיינה
הוצאת הכורסא,
מודן
יולי 2021. 236 עמודים
האמיגדלה(= amygdala)
היא מקבץ של תאים בצורת שקד הממוקמים ליד בסיס המוח. לכל אדם יש שני חצאים כאלה, אחד
בכל צד של המוח. האמיגדלות עוזרות לעבד ולווסת רגשות. רגשות שליליים, כמו פחד,
חרדה ועצב, או רגשות נעימים כמו אושר, שמחה וכד'. בשני חלקי האמיגדלה יש מערכות
זיכרון עצמאיות, שפועלות יחד לאחסון, קידוד ופרשנות של רגש. (ויקיפדיה)
"שקד"
הוא הספר על יון-ג'ה, נער קוריאני צעיר שאובחן
כחולה "אלקסיטימיה".
האמיגדלות אצלו לא מפותחות, הן קטנות מהרגיל, וכתוצאה
מכך הוא סובל מהפרעה מוחית שבה הוא לא מסוגל להזדהות או אפילו לחוות רגשות נפוצים
כמו אהבה, שנאה, פחד או כאב ,שלו או של אחרים.
הספר מסופר על ידי יון-ג'ה והוא מאפשר לנו
לראות את העולם מבעד לעיניו, כשהוא מתאר איך זה להיות בלי רגשות ואיך הוא מנסה
להבין ולפענח אותם.
ליון-ג'ה אין חברים. בידיעה שה"אלקסיטימיה"
תהפוך אותו ל'מוזר" בעיני החברה, ובהכרח תהפוך אותו למטרה לאכזריות של אנשים
אחרים, אמו של יון-ג'ה, וסבתו, מנסות "לאמן" אותו, כדי שיוכל לפחות
להעמיד פנים של רגשות מסוימים. הבית הקטן שלהם מעוטר בפתקיות פוסט-איט צבעוניות
שמזכירות לו מתי לחייך, איך לזהות עצב, מתי לומר "תודה" ומתי לצחוק, ובעזרת
הרבה אהבה מצד שתיהן, הוא מתאמן ברגשות וגדל
מרוצה, אפילו שמח, עם משפחתו הקטנה במרחב השקט והשלו הזה.
הכל משתנה באופן בלתי הפיך בערב חג המולד, ביום
הולדתו החמישה עשר. יון-ג'ה ומשפחתו נמצאים במקום הלא נכון ובזמן הלא נכון ועוברים
פגיעה מזעזעת של אלימות, בעקבותיה יון-ג'ה נאלץ לחיות חיים בודדים ועצמאיים. העולם שהוא מכיר
מתנפץ והוא נשאר לבדו, להיאבק ולהתמודד עם האובדן שלו.
בהתחשב בכך שליון-ג'ה יש קושי בהבעת אמפתיה
וביחס לאחרים, הוא מושך תשומת לב שלילית, וזו מגיעה מעבריין צעיר בשם גון, שיש לו
חבילה שלמה של בעיות משלו, שאחת מהן מביאה אותו להציק ליון-ג'ה ולהוציא עליו את
תיסכוליו. הגעתו של גון לבית הספר מסבכת את חייו של יון-ג'ה. הוא מציק ליון-ג'ה,
אבל נראה שהאחרון לא מוטרד מהבריונות ההולכת וגוברת של גון. אחרי סדרה של מפגשים
לא כל כך ידידותיים מחוץ לבית הספר, הם מוצאים את עצמם מתרגלים אחד לשני, וכנגד כל
הסיכויים, נוצרת ביניהם ידידות מפתיעה.
שניהם לומדים שיש להם יותר במשותף ממה שהם מבינים.
ולמרות שהקשר ביניהם מלא ניגודים, יון-ג'ה הוא "ילד טוב" שלא מרגיש דבר
כלל, ולעומתו גון הוא "ילד רע"
שמרגיש יותר מדי, גון המום מהשלווה האדירה של יון-ג'ה, בעוד שיון-ג'ה חושב שאם הוא
יכיר את גון, הוא עשוי ללמוד כיצד לחוות רגשות אמיתיים.
יון-ג'ה מתחיל להיפתח לאנשים חדשים, ולאט
לאט משהו משתנה בתוכו. הוא מתחיל להרגיש בקטנה אהבה,דאגה והוא קשוב למצוקה של אחרים. כשחייו של גון נמצאים לפתע בסכנה, יון-ג'ה הוא זה שיוצא
מאזור הנוחות שיצר לעצמו כדי להפוך אולי לגיבור בלתי צפוי.
לסיכום:
"שקד" הוא ספר שקט עם עצב ותקווה, שעוסק
בעיקר באמפתיה ובקשר אנושי, למרות רגעי האלימות שמתוארים בו. הוא מסופר בשפה פשוטה
אך מרגשת, ומובא בפרקים קצרים, בהם כל מילה ותיאור מדוייקים ומציעים הרבה עומק .
אהבתי את יון-ג'ה, צופה שקט בחייו שלו, ואת
השאיפה שלו לנסות לחיות את חייו, למרות מוגבלותו. ילד/נער שנפלה בחלקו מוגבלות שלא
הוא בחר בה ואין לו שליטה עליה אך לומד לפתח עצמאות במהלך מסע חיים יוצא דופן, כדי
להפוך למה שהנורמה החברתית מחשיבה כנורמלי.
אהבתי את גון, שילדותו הבעייתית גרמה לו לעטות
מסכה מרושעת, לכעוס על העולם כשהוא מוצף בשנאה, בחוסר תקווה, אבל בוכה בגלל פגיעה
בפרפר. ילד שהחזות האלימה שלו היא בעצם זעקה לעזרה, שנדמה שאיש לא מבין, שלמרות
שננטש, מחליט להיצמד ליון-ג'ה ולנסות לעזור לו.
אהבתי את הדקויות הקשורות בהתפתחות ובצמיחה של
יון-ג'ה, את האנשים שנכנסו לחייו והשפיעו עליהם, את החברות והאהבה והגילוי העצמי
שלו לצד הצגת "המפלצות" שהחברה יצרה.
סיפור כל כך קטן, יפה ומרגש על חברות והבנה.
מומלץ מאד!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה