מחפשת – מיה
שרידן
תרגום: יפעה
הדר
הוצאה: אהבות
מאי 2022. 192
עמ' מודפסים
אוליביה ברטון
העשירה, היא נערת החברה הגבוהה שחיה בלאס וגאס ועובדת באחד המוסדות הפיננסיים
הגדולים. בעקבות תאונה שהוריה עברו ובה מצאו את מותם אוליביה יוצאת לחופשה ממקום
עבודתה כדי לטפל בעזבונם. היא נמצאת במערכת יחסים עם אלק והם אמורים להינשא. אלק נסע
לפגישת עבודה במיאמי שהיתה אמורה להימשך שבוע, אך הוא לא חזר ועקבותיו נעלמו.
אוליביה לא העלתה בדעתה שהארוס שלה ייעלם במה שהיה אמור להיות נסיעת עסקים שגרתית.
היא פותחת תיק במשטרה וכשהמשטרה לא מצליחה למצוא פירור מידע אודותיו, היא שוכרת
בלש פרטי ומגלה שהוא נמצא בפלומינו, עיירת חוף קטנה בקולומביה.
קולומביה
מתאוששת מרעידת אדמה חזקה וצונאמי קטלני, שהשביתו את התקשורת מבחוץ והפכו את
הנסיעות אליה וממנה כמעט לבלתי אפשריות. ובכל זאת, אוליביה נחושה להגיע לקולומביה
כדי למצוא את התשובות לשאלות הרודפות אותה.
מה שהיא צריכה
הוא מדריך, שמכיר את השטח, דובר את השפה, ומעל לכל, אחד שידע להתנהל בתנאי שטח קשים
ולהגן עליה, שיביא אותה בבטחה אל אהובה.
היא שוכרת את שירותיו של תומס, גבר אלפא ששירת ביחידת אריות הים ועכשיו הוא משכיר את שירותיו כשכיר חרב. כשהם עושים את דרכם בג'ונגל, המשימה הופכת ליותר ממעקב אחר החבר האבוד שלה. הם נאלצים להילחם במשיכה העזה שמתעוררת ביניהם, מגלים שיש הרבה נקודות דמיון בעבר שחוו בילדותם, והסכנה מקבלת משמעות חדשה לגמרי. עם זאת, בתוך הג׳ונגלים ירוקי העד של דרום אמריקה, החוקים שונים. אוליביה מגלה שמה שהיא חיפשה נואשות, הוא לא באמת מה שהיא צריכה ולא בהכרח מה שהיא מצאה, ומסע החיפוש מתפתח למסע של גילוי האמת, התגברות על צער העבר, סליחה ומציאת אהבת אמת.
"מחפשת" הוא סיפור קצר יחסית, המשלב רומנטיקה ומתח. הוא מסופר מנקודת המבט של אוליביה ותומס. הכתיבה קולחת ומושכת, הדמויות פחות, ולצערי העלילה מלבד היותה צפויה, התקדמה בקצב מהיר מדי, מה שהיקשה להתחבר אליה. לרומן היה פוטנציאל, ולזוג המוביל היתה כימיה, עם זאת, כשהכל קורה כל כך מהר, סיפור האהבה מרגיש קצת לא אמיתי, ומעבר לכך, הטוויסט שהתרחש בעלילה היה הזוי בעיני.
התפתחות מערכת היחסים בין ליבי ותומס כמעט ולא הייתה קיימת. יותר זמן הושקע במעקב אחר הבחורים הרעים שבסיפור ורגשותיה כלפי מעשיהם, מאשר ברגשות שלהם אחד כלפי השני. וכשהרגשות שלהם מקבלים את "הבמה" , הכל נאמר באמצעות מונולוגים פנימיים. זה הרגיש כאילו הם לא ממש יצרו אינטראקציה, למרות שהם מבלים ביחד ולבד שבוע.
הספר "מחפשת" הוא הפחות אהוב עליי מבין ספריה של מיה שרידן. בעיני העלילה מאכזבת, שטוחה, משעמממת וללא עומק בכלל. כנ"ל לגבי הדמויות. טוב שהוא קצר. הרגיש כמו ספר שהתאמץ להיכתב.
לשיקולכם.ן
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה