יום שלישי, 15 בספטמבר 2020

קובי והג'ירף הכחול - כריסטינה ליטן

קובי והג'ירף הכחול - כריסטינה ליטן

תרגום: ראובת ניצן

הוצאת אגם

2020.











קובי הג'ירפה הוא נשמה מאושרת. החיים כג'ירפה לא רעים, הם פשוטים, צנועים  וחד גוניים. הוא מתעורר, אוכל, שותה ומנמנם. כל יום זהה לזה שקדם לו. לא ניתן להבחין בקובי בין שאר הג'ירפות הצהובות והמנוקדות, הן במראה והן בהתנהגות. ההתנהלות שלהם  שגרתית.

יום אחד, הוא מתעורר ומבין שישן יתר על המידה, והעדר המשיך הלאה, בלעדיו. הוא נבהל כאשר הוא מוצא את עצמו לבד והוא צריך לקבל החלטות בעצמו.

 

"מָה אֶעֱשֶׂה? מָה אֶעֱשֶׂה? שָׁאַל קוֹבִּי

שֶׁאֶפְנֶה יָמִינָה? אוֹ שְׂמֹאלָה?

שֶׁאֶצְעַד קָדִימָה? אוֹ אָחוֹרָה?"

 

הוא יוצא לחפש את העדר והולך לאיבוד. בדיוק כשהוא מתחיל לבכות, יצור ביישן צועד קדימה .  הוא בדיוק כמו ברטי, רק בצבע כחול.

 

כך הוא  פוגש את כחולי.

ושום דבר כבר לא יהיה אותו הדבר ...

 











כחולי, ג'ירפה כחולה בודדה מציעה להראות לו את הדרך הביתה. בדרך, יש לו  הרבה מה להראות לקובי, חברו החדש, על פלאי העולם שקובי מעולם לא הבחין בהם.  הוא מלמד אותו על ציפורים ופרחים נדירים החיים בקרבם, והוא מעודד אותו להרגיש חופשי.

אבל למרות כל הדברים החדשים שגילה קובי רוצה לחזור אל העדר.

מה יקרה כשקובי וכחולי ימצאו את העדר?

האם קובי ייקח איתו את כחולי?

האם כחולי יצטרף אליהם?

האם העדר יקבל את כחולי למרות שהוא שונה?

 

האיורים יפהפיים. אי אפשר לעמוד בפניהם. הם מנצלים היטב את הרקע הלבן ויש להם צבעוניות עדינה ומרגיעה, שמכניסה את הקורא לאווירה המתוארת.  ניתן להבחין בהבעות הפנים של הג'ירפות, במקום אחר מתוארות הג'ירפות ישנות כשהצוואר מגולגל כמו בייגלה, בלולאות. באחרת הם נראים כמו מצקות מרק בזמן שהם מכרסמים עלים מעצים גבוהים... אהבתי את האופן שבו הנוף השתנה ברגע שכחולי הצטרף. ואם לומר את האמת גם ללא מילים האיורים מצליחים להעביר את החיים של קובי  עם עדר הג'ירפות, ואיך הם משתנים והופכים צבעוניים כאשר כחולי נכנס אליהם.

 

יש גם אפקטים קוליים, לדוגמא:

" גְרִיס-גְרוֹס הֵם לָעֲסוּ עָלִים מְתוּקִים"

" שְׁלִיק -שְׁלוֹק הֵם לָגְמוּ מַיִם"

" חְרִיפּ -חְרוֹפּ- חְרוֹפּ הֵם שָׁקְעוּ בַּתְּנוּמָה"


זהו ספר עדין ומתוק, פנינה של תמימות, כתוב במשפטים קצרים על יציאה מאזור הנוחות שממחיש בצורה נפלאה כיצד להסתכל על דברים מנקודת מבט אחרת,  מציאת חברות במקומות בלתי צפויים, ואיך קבלה של השונה וחברות במקום שהכי פחות מצפים לה, יכולה להעשיר את עולמך ולהביא אל חייך את הטוב, באמצעות חוויות חדשות.

לא משנה בן כמה אתה, לקרוא ספר ילדים זה תמיד כיף, והסיפור הזה פשוט אך בעל משמעות עמוקה.

לגילאי ארבע עד שמונה.


ממליצה!


די-לי-לול – שלומית כהן-אסיף

די-לי-לול – שלומית כהן-אסיף

ציום: רונה יפמן

הוצאת עם עובד

2020












דִּי־לִי־לוֹל הוא סיפור בחרוזים על בַּבָּא־שוּעַ, נכדתו תמר ובובת עץ שהכין לה,  פינוקיה, בובה שהתחילה לפתע לדבר ושיודעת לאהוב ולהיות אהובה.


תמר מאד אוהבת את הבובה. היא  משחקת איתה, ישנה איתה והקשר בין השתיים הוא בלתי נפרד.

אך תמר גדלה, מעגל חבריה גדל, והיא  לא מבינה  למה היא גדלה  והבובה לא, וסבא משיב לה:

 

בֻּבּוֹת וְדֻבּוֹנִים אֵינָם גְּדֵלִים
הֵם עוֹזְרִים לַיְּלָדִים לִגְדֹּל".

 

גם הבובה קצת דואגת אם האהבה של תמר אליה תחלוף והיא תעבור אל מישהו אחר, אך תמר מבטיחה לה שהיא לעולם לא תמסור אותה כי היא החברה הכי טובה שלה.

 

אך מה קורה כש"פינוקיה" האהובה הולכת לאיבוד?

על כך תקראו בספר עצמו.

 

הסיפור מספר על  הקשר החם בין הנכדה לסבא שלה  ולבובה, שחוששת שתמר תוותר עליה כשתגדל. גם לתמר חששות משלה. הסיפור משמר זכרונות ילדות ומשדר כמיהה לילדות שאבדה, מספר על היכולת לקבל ולתת אהבה, וממחיש ארוע די שכיח בחיי היומיום של ילדים, אירוע שמגיע לסיומו המשמח באהבה אין קץ.

הוא כתוב בשפה בהירה ונעימה, ולהבדיל מספרי ילדים הוא מלווה בצילומים של רונה יפמן, אמנית, ציירת, צלמת סטילס וּוידאו, שעבודותיה מוצגות בארץ ובעולם.

 

שלומית כהן-אסיף, מהמשוררות והיוצרות הבולטות בארץ, נולדה בעיראק ב-1948 והגיעה לארץ בהיותה בת שנתיים.  לראשונה ביצירתה  נוגעת בשורשים העיראקיים שלה, וחוזרת לזיכרונות מבית ההורים. היא פרסמה עשרות ספרים, אגדות, שירים וספרים מצויירים לקטנים.  האגדות שלה מופקות להצגות, שיריה מולחנים ומתורגמים לשפות שונות. מאות משיריה משובצים בספרי הלימוד ובאנתולוגיות בארץ ובעולם. 

יום חמישי, 10 בספטמבר 2020

מוזיאון החלל – רמאן פרינג'ה

מוזיאון החלל – רמאן פרינג'ה

איורים: כריס וורמל

תרגום עמנואל לוטם

הוצאת שוקן. 2020  












רמאן פרינג'ה, הוא פרופסור לאסטרופיזיקה ביוניברסיטי קולג' בלונדון. הוא מחברם של ספרי מדע  רבים העוסקים בתחום. הוא זכה בפרס המכון האמריקאי לחינוך מדעי לפיסיקה לשנת 2019 וזכה בפרס הספר לצעירים של החברה המלכותית לשנת 2019.

 

"מוזיאון החלל" לוקח אותנו למסע מעבר לאטמוספירה של כדור הארץ, ומשקף בתמציתיות ,בשפה ברורה ובגובה העיניים את עיקר הידע על החלל החיצון ומעבר לו, על כוכבי הלכת והגלקסיות, כמו גם על העזרים הטכנולוגיים הקיימים מאז ועד היום שבעזרתם אנו צופים במערכות השמיים,  ומסיים בתיאוריות האחרונות בקוסמולוגיה.

"מוזיאון החלל"  הוא משאב מדהים להוראת מערכת השמש במדע.

לאלבום 9 פרקים והנושאים מחולקים כמו גלריות במוזיאון.

כל חלק מתייחס לנושא אחר כך שיש תחושה של סיור מודרך במוזיאון, בבית.

החלקים דנים במערכת השמש, שביל החלב, איך נולדים כוכבים ואיך הם מסיימים את חייהם, החור השחור, המפץ הגדול, אסטרונומיה וסקרנותו של האדם שהובילה לחקר החלל לאורך מאות שנים.

בתחתית כל עמוד מופיע "מפתח המוצגים"  בו נמצאים הסברים מפורטים לגבי האיורים והם תוספת מוצלחת לסיכום הנושא.

הספר יפה ואינפורמטיבי. המידע מדהים, תמציתי ומרתק, ואין תחושה של עומס. ההסברים המדעיים מדויקים ומעמיקים והם הופכים את האלבום לכלי שימושי להבנת התהליכים העיקריים.

 

אז מה יהיה גורלו הסופי של היקום?

על כך אתם מוזמנים לקרוא בעצמכם.

 

כריס וורמל, סופר ומאייר ספרי ילדים וגם אמן ודפָּס, יצר את איורי הספר המרשימים והנפלאים בסגנון וינטג' והם מלווים את הטקסט. הם מושכים וממחישים את המושגים בצורה מושלמת, וככל שקוראים רוצים לגלות עוד ועוד.

"מוזיאון החלל"   הוא ספר מבוא לכל הגילאים, שמובא בפורמט בגודל מיוחד, מהודר ומכובד.

הוא תוספת נהדרת לסדרת "מוזיאון החיות", "מוזיאון הדינוזאורים" ו"מוזיאון הצמחים" המצליחים, שיצאו בהוצאת שוקן , אך הוא ספר עצמאי נפלא למי שרוצה לחקור את מערכת הכוכבים והיקום האינסופי.

 

הספר יכול להתאים לטווח רחב של גילאים,  אך לדעתי הוא מתאים החל מגיל 7 ואילך,

 

ממליצה בחום!

יום שני, 7 בספטמבר 2020

מושלם - קולין הובר

מושלם -קולין הובר

תרגום:שאול לוין

הוצאת כנרת זמורה-דביר

יולי 2020

269 עמ' מודפסים

נקרא כעותק דיגיטלי באפליקציה של אינדיבוק.












סיפורם של קווין וגרהאם החל באופן לא שגרתי אך צמח לאהבה גדולה. הם נפגשו כאשר עולמם התפרק מול עיניהם, אך למרות זאת הם הצליחו לבנות עתיד משותף שהוביל לנישואין ולניסיונות להקים משפחה. 

הם נועדו להיות יחד. הם מה שנקרא נשמות תאומות.

במהלך כל שנות נישואיהם, קווין וגרהאם מתמודדים עם הרבה מכשולים, אך הגדול ביותר היה הקושי להביא ילדים לעולם. שנים של ניסיונות כושלים נגסו באהבתם הגדולה והפכו אותה לאשמה, דיכאון ובדידות .

הספר דן במספר רב של נושאים וחששות שאנשים מתמודדים איתם כשהם נמצאים במסע להרחבת המשפחה בעקבות בעיות של פוריות. ההערות חסרות הרגישות של אנשים בעלי כוונות טובות, המאבק הפנימי ותחושת האשם כשכולם סביבך מביאים תינוקות לעולם והופכים למשפחה, ההוצאה הכספית הכרוכה בטיפולי פוריות שלא בטוח אם יצליחו או לא,  הקושי לאמץ, והבריאות והחוסן הנפשי שהולכים ופוחתים עם כל כישלון חוזר להרות, שמוביל למצבי רוח, לדיכאון ולריחוק. אין בסיפור מדריך כיצד לתקן נישואין או להפוך אותם למושלמים. קווין וגרהאם צריכים לבחור אם הם יתגברו או ייכנעו לאתגרים.

 

הסיפור מסופר בפרקים מתחלפים, בין "אז" ל"עכשיו " , ואנו לומדים מפרקי העבר כיצד קווין וגרהאם נפגשו, על מערכת היחסים בתחילת דרכם, כאשר האהבה שלהם  היתה מלאת ניצוצות ומה עבר עליהם במהלך שבע השנים האחרונות, עד לנקודה בה הם נמצאים עכשיו, במצב שברירי ומתוח, כשמערכת היחסים שלהם התדרדרה והם חווים אובדן אמון, עניין ותקווה. קולין הובר ממחישה את התקלות המינוריות והסדקים הגדולים המאיימים על מערכת היחסים, הפגיעות, הטעויות, השקרים,  והיא עושה זאת על ידי הצפת הרגשות שלעתים מפריעים לחשיבה רציונאלית.

 

אז מה עושים כשיש הרבה אהבה, אבל היא אינה מספיקה כדי לגרום לשני אנשים להישאר ביחד?


"לא חשוב עד  כמה אתה אוהב מישהו - היכולת לאהוב כך חסרת משמעות אם היא גוברת על היכולת שלך לסלוח."

 

מה שקורה לקווין וגרהאם יכול לקרות לכל אחד, וקולין הובר מצליחה לתאר את הדמויות בצורה אמיתית וחיה ולהעביר את מה שעובר עליהם,  את האהבה הגדולה, השבר העמוק, הכאב והעצב, חוסר התקווה והתסכול.

 

באמצעות הספר קולין הובר, מעלה את המודעות לגבי הלחץ שמפעילה החברה על נשים נשואות ללא ילדים. את התחושות הקשות של כישלון/בושה/אשמה הכרוכים באי פוריות, ברצון להרות,  והיא נוקטת עמדה נגד הסטיגמה הקשורה בזה.

הסיפור על קווין וגרהאם גרם לי לעצור ולחשוב על כל אותן נשים שמתמודדות עם בעית פוריות, להבין שאנחנו מקבלים כמובן מאליו את מה שהוא בכלל לא מובן מאליו להרבה זוגות, והוא גרם לי לחשוב על כל אותם רגעים בהם יש לנו כל כך הרבה מה לומר ואנו בוחרים לא לומר דבר.

"אין נישואים מושלמים. היו רגעים שהיא ויתרה עלינו. היו אפילו יותר רגעים שאני ויתרתי עלינו. הסוד לאריכות הימים שלנו היא שאף פעם לא ויתרנו יחד, באותו הזמן".(פרק 22)

סיפור עצוב, מרגש, זורם, כתוב טוב, עם תובנות רבות. שיעור נהדר שמלמד להיתלות במה שחשוב בחיים ולא לתת לבעיות, גדולות ככל שיהיו, להרוס את מה שטוב בחייך.

 

ממליצה!


נקרא כספר דיגיטלי באתר אינדיבוק. לטעימה מהפרק הראשון, לחצו כאן:

מושלם. פרק ראשון.

יום חמישי, 3 בספטמבר 2020

ממלכת השינה – לי יאנג

ממלכת השינה – לי יאנג

איורים: דריה סינה

הוצאת אוריון

2020.



 


















איזה ילד אוהב ללכת לישון?

 

לי יאנג מספרת את סיפורו של נועם שנוהג ללכת לישון עם כל הצעצועים שלו. 

יחד איתו מתחת לשמיכה מתחבא הצעצוע האהוב עליו, הדובי. אך כשאמא יוצאת מהחדר, נועם יוצא מהשמיכה ומוצא את עצמו יוצא לטיול, יחד עם הדובי האהוב, בממלכת השינה. 

נועם מגלה שבממלכת השינה מתאספים כל הצעצועים יחד בזמן שהילדים ישנים, וכל אחד מהם שומר על הילד שבמהלך היום שחק איתו ולכן אין בממלכת השינה שעת שינה. 

כשהטיול מתארך, נועם מתעייף ומרגיש שעיניו עומדות להיעצם והוא מבקש לחזור למיטה וללכת לישון.

 

איך יקבלו הצעצועים שרוצים שנועם ישאר ער ויארח להם חברה, את בקשתו?

 

מה יעשה נועם?

 

 

הספר הזה מצטרף לספרים רבים שראו אור השנה ועוסקים במאבקי הילדים לפני השינה. הוא מאפשר לילדים הרכים לראות את עצמם ואת ההתנהלות שלהם מנקודת מבט אחרת.

 

סיפור דמיוני קצר וחביב, צפוי לחלוטין, שיתאים במיוחד לגיל הרך ולילדי גן.

האיורים של דריה סינה מענגים כתמיד. הצבעים שנבחרו באיורים מתאימים לאווירה הלילית.

 

  

יום חמישי, 27 באוגוסט 2020

אהבה של סבתא – אורלי פורמן

אהבה של סבתא – אורלי פורמן

איורים:דריה סינה

הוצאת ספרי ניב

2020.















כי "אין בעולם אהבה כמו אהבה של סבתא."

"אהבה של סבתא" שכתבה אורלי פורמן הוא  ספר ילדים שמספר ארבעה סיפורים מחורזים על ארבעה ילדים שחווים מצבים, איתם הם מתקשים להתמודד או להבין בחיי היום יום.

את ההשראה לכתיבה  הספר קבלה אורלי מנכדיה.

 

בסיפור" כיף להיות אני" , ליאה, בת ה-6, מספרת על עצמה ואנו מתוודעים לילדה חיובית, טובה יפה ונבונה, ילדה אהובה על משפחתה וחבריה. אבל,  לפעמים היא עצובה ומתבודדת והיא לא מבינה את הסיבה לכך.

"אַךְ לִפְעָמִים קוֹרֶה לִי

שֶׁאֲנִי לֹא רוֹצָה -

לֹא לְשַׂחֵק אִתָּם,

וְלֹא לִהְיוֹת טוֹבָה.

 

וְלִפְעָמִים גַּם קוֹרֶה לִי

שֶׁאֲנִי לֹא כָּל כָּךְ שְׂמֵחָה,

וַאֲפִלּוּ עֲצוּבָה.

 

לָמָּה זֶה קוֹרֶה?

אֲנִי לֹא מְבִינָה."

 

וסבתא האוהבת מסבירה לה בהמון אהבה למה זה קורה ומחזקת אותה שגם לאחרים זה קורה בדיוק אותו הדבר.

 

בסיפור "אחריות" , לביא  בן ה- 5, יודע ומבין שהוא צריך לקבל אחריות.

"אֲנִי מַסְכִּים, אֲנִי מוּכָן,

רַק לֹא יוֹדֵעַ מֵהֵיכָן.

אֵיפֹה נִמְצֵאת הָאַחְרָיוּת הַזֹּאת?

בְּקֻפְסַת הַצַּעֲצוּעִים? בַּחֲדַר הַמִּשְׂחָקִים?"

 

גם כאן בעקבות ארוע שמעציב את לביא, סבתא באה לעזרתו, מעודדת ומחזקת אותו ולביא מתייחס בצורה חיובית לעניין האחריות.

 

 

בסיפור "לא רוצה שההורים יצאו" , מאיה לא רוצה שההורים יצאו לבלות והיא תישאר עם השמרטפית שלה. קשה לה הפרדה מההורים והיא קצת מתנהגת כמו דובי לא-לא ובכל זאת נרדמת.

"סָבְתָא אָמְרָה לִי

שֶׁהִיא מַמָּשׁ גֵּאָה בִּי, וּמְאוֹד מִתְרַגֶּשֶׁת,

[....]

מַאיָה שֶׁלִּי, אַתְּ מַמָּשׁ נֶהֱדֶרֶת."

 

 

בסיפור האחרון ,"יש לי המון צעצועים",  דניאל, בן השנתיים, מפזר את הצעצועים הרבים שלו ברחבי הבית, מתעניין בחפצים שאינם צעצועים, ורוצה לשחק רק איתם. כשאמא מתלוננת על כך שמה שמעניין אותו זה מברג או פומפיה, אומר דניאל המתוק

"אִמָּא יְקָרָה שֶׁלִּי, אַל תִּדְאֲגִי בְּבַקָּשָׁה,

כָּזֶה אֲנִי יֶלֶד סַקְרָן וּמִתְפַּתֵּחַ,

וּבַלֵּב שֶׁלִּי אֲנִי תָּמִיד שָׂמֵחַ".

 

הניסיון שנצבר כהורים, יחד עם העובדה שסבא וסבתא פטורים מלדאוג לחינוך הנכדים , מאפשר להם להחליט איך ומתי להביע דעתם. אין ספק  שהם לא עסוקים בלשפוט ולבקר את מעשי הנכדים שהם מקור הנאה חשוב , אלא להביע תמיכה ועידוד כשאלה נתקלים בבעיה.

 

הספר "אהבה של סבתא" עוסק בהתמודדות של הילד במצבים לא קלים לו, שמהם הוא מתפתח ורוכש תובנות, וכך הערכתו העצמית גדלה.

את הספר מלווים האיורים היפהפיים, של דריה סינה, שבהם הצבעוניות הנפלאה מכניסה אותנו מיד לאווירה שלו. 

 

ספר חביב. מתאים לגילאי 2-5 ובו מסרים לחיזוק הבטחון העצמי