כיף לחפש בגן החיות- קירסטין רובסון

כיף לחפש בגן החיות- קירסטין רובסון

איורים: גארת' לוקאס

תרגום: חגי ברקת

הוצא' דני ספרים . 2020. 32 עמ'

ספר חיפוש מקסים בו הדפים מתעוררים לחיים כשהקוראים, צעירים וגם מבוגרים יוצאים למשימות חיפוש. בכל אחת מהתמונות בספר יש אתגר אחר והקוראים מתבקשים לאתר דברים שמסתתרים בתוך ציור עמוס בבעלי החיים ובפרטים. המשימות מופיעות בתוך בועות טקסט.

הספר מורכב מסדרה של תמונות גדולות ומורכבות שכל תמונה מכילה עשרות איורים של למשל כלבי ים, גדולים וקטנים ששוחים ובגוונים שונים, או עשרות נחשים צבעוניים כשהמטרה היא למלא את המשימות. זו לא קל ולא כל כך פשוט כי הדברים שאותם צריך למצוא מוחבאים היטב, והצבעוניות והתנועתיות של החיות בתמונה מאד מבלבלת את העין .

לדוגמא, בתמונה הראשונה שבספר, צריך למצוא, בין עשרות הג'ירפות והפלמינגו, 6 צפורים קטנות וורודות, ביצה שהטילה הפלמינגו, ושקית אגוזים שאיבדה הג'ירפה.

נתתי את הספר לנכדי בני 6 ו 7 והחיפוש לא היה קל אבל היה כייפי. היה תענוג לראות את השמחה וההפתעה כשהם מצאו בכל פעם את הפריט שהתחבא ונרשמה התלהבות גדולה.

חלק מהמשימות היו מאוד מסובכות, אפילו לי.

בספר הנהדר הזה מטיילים הקוראים בתוך 28 תמונות נפלאות של ג'ירפות, אריות, דולפינים, זברות, קופים, דובים, ציפורים, נמרים, פילים ודובים ועוד הרבה בעלי חיים ובכל אחד מהדפים מקבלים משימות חיפוש אחרות,משימות שדורשות ריכוז ותשומת לב לפרטים הקטנים .

בסוף הספר יש תשובות למי שמתקשה, או סתם רוצה להציץ.

הרעיון הבסיסי של הספר אינו חדש. כולנו מכירים את "איפה אפי" או את "איפה חד-הקרן?" ובכל זאת הספר הוא ספר חוויתי, האיורים צבעוניים ומקסימים,  וחווית החיפוש המשותפת מאפשרת להנות בכיף מעוד ספר אינטראקטיבי נפלא לכל בני המשפחה . 

מומלץ לגילאי גן חובה ומעלה.

אחרי שהכל נאמר- אן גריפין

אחרי שהכל נאמר- אן גריפין

תרגום: רחל פן

הוצאה: ידיעות ספרים, פן

ינואר 2020

עותק דיגיטלי.אתר עברית

"אחרי שהכל נאמר" מספר את סיפור חייו של מוריס האניגן בן ה84, בזמן שהוא יושב לבדו בבר של מלון ריינספורד האוס, בעיירה אירית קטנה. לפני שהלילה ייגמר, הוא ירים כוסית לכל אחד מחמשת האנשים שהשפיעו על חייו ועיצבו אותם. אך הוא כולל גם שיתוף על הוריו ובני משפחה אחרים, חבריו  ומתנגדיו, ואנו מקבלים סיפור של חיים שלמים שיש בהם רגעים של אושר טהור, רגעים של חושך ואומללות, טעויות שנעשו ודברים שנשארו מבלי להיאמר.

גריפין לוקחת אותנו מאירלנד של שנות השלושים ועד ימינו, בהווה. היא מעמידה במרכז הסיפור את מוריס. אדם חזק שנאבק בהבעת רגש, אדם שמגן בחריפות על זיכרונותיו ועל עברו ושסודותיו חוזרים לרדוף אותו. אנו חוזרים אל ילדותו של מוריס ורואים כיצד הוא נאבק בבית הספר בגלל הדיסלקציה שלו, בשנים שלא היה מי שיעניק לו הדרכה בנושא.

 נקודת המבט של מוריס הזקן, שמשלבת את ההווה עם העבר, מתארת סיפור נוסטלגי מאוד, מהודק בתחושה של מר-מתוק מתחילתו ועד סופו. מוריס יכול היה לספר לנו רק את השיאים, אך הוא בוחן בקפידה ובמחשבה גם את נקודות השפל, חלקם בצער ואחרים בנחישות נחרצת. דברים עצובים רבים קורים, אך האש, האהבה ותחושת ההומור המגושמת של מוריס,הפכה אותם למסע חיים מרתק, בפרט הודות לעובדה שמוריס בוחן את הדברים במבט לאחור ומהרהר באיך הכל היה יכול להיראות אחרת, לא רק עבורו, אלא גם עבור כלל האנשים עם לקויות שונות או הפרעות בהתפתחות שאינן נובעות מפיגור שכלי .

אני כמעט ולא שותה בירה, אני בכלל לא אוהבת ויסקי, אבל רציתי לשבת בבר הזה בעיירה האירית הקטנה, להרים כוס יחד עם מוריס האניגן לכל אחד מחמשת האנשים בחייו ובליבו.

מוריס האניגן ארז את חייו ולא השאיר קצוות פתוחים לפני שהזמין את הסוויטה האקסקלוסיבית ביותר במלון ריינספורד האוס. חייו נחשפים בזמן שהוא מספר את הסיפורים האלה, כאב הלב והיגון והאושר שהחיים הביאו לו והבדידות הקשה.הרגשתי את צערו, שהיה כמו בור ללא תחתית הבנתי את החרטות והרגשתי את האהבה שהייתה לו אל אחיו האהוב טוני, בנו הבכור מולי, גיסתו מורין, בנו קווין שהיגר לניו ג'רזי, ארה"ב, והפך לעיתונאי בולט, ולבסוף, אל אשתו ואהבת חייו, הדמות החשובה ביותר, סיידי.

לא אספר עליהם הרבה כי זה הסיפור של מוריס וכדאי לשמוע אותו ממנו. אבל הספר הזה הוא דוגמה מושלמת לספר שלא רציתי שיסתיים..

יש אנשים שאיתם אנו מבלים את כל חיינו והם נוגעים בנו, ויש כאלה שמשאירים את חותמם לאחר זמן קצר בלבד. ישנם מצבים המגדירים אותנו, ואת המעשים שלנו, ומראים לנו שניצחון של רגע עשוי להוביל לחיים שלמים של חרטה. אבל חייו של אדם הם סדרה ארוכה של זיכרונות, אנשים, נצחונות והפסדים, אהבות שאהבנו ואלה שאיבדנו.

אן גריפין כתבה רומן עמוק ומרתק, על מוריס האנושי, השמחות והטרגדיות בחייו, רוחות הרפאים שהיו שם ודאגתו שהרוח היחידה שהוא באמת רוצה לראות הוכיחה את עצמה כחמקמקה. גריפין יצרה דמות אותנטית, מורכבת ומקסימה. מוריס האניגן נגע בלבי מהעמוד הראשון.

סיפור מופלא ששופך אור על מה שחשוב בחיים, משפחה, חברים ואהבה. אך גם סיפור של צער, אשמה, חרטה, ומעמקי הבדידות שהושפעו מהאהבה שהוא חש לחמשת האנשים היקרים לו ביותר .

"אחרי שהכל נאמר" הוא רומן שקט, מסע מהורהר,של סיפור שמרגיש אמיתי מאוד. הכתיבה מרתקת, סוחפת ושוברת לב.

 ואיזו שורת סיום... אחת השורות האחרונות הטובות ביותר שקראתי בחיי.

וכשלסופר נפלא כמו ג'ון בוין שכתב את "זעמו הנסתר של הלב" היו דברים טובים לומר על הסופרת ועל הרומן שלה אני חושבת שבהחלט מומלץ לקרוא את הספר הזה.

הספר נקרא באפליקציית “עברית”. לקריאת פרק ראשון לחצו כאן:↓

אחרי שהכל נאמר. פרק ראשון

יש סוד לזמן - קיט דה ואל

יש סוד לזמן - קיט דה ואל

תרגום:שי סנדיק

הוצאה:מודן, אריה ניר

פברואר 2020. 392 עמ' מודפסים

הספר "יש סוד לזמן" הוא רומן עדין ויוצא דופן. הוא כתוב מנקודת מבטה של מונה, הגיבורה הראשית בסיפור, והוא מתרכז בסיפור אהבתם של מונה וויליאם, שני מהגרים איריים שנפגשים באנגליה, נישואיהם וחייהם בבירמינגהם של שנות ה -70 של המאה העשרים, במהלך ההפצצות של IRA.(=אירגון המחתרת האירית)

אנו פוגשים את מונה, בהווה, מספר ימים לפני יום הולדתה השישים. היא חיה לבדה בעיירת חוף אנגלית שקטה וערפילית, יוצרת בובות מקוריות בעבודת יד ומנהלת חנות ועסק באינטרנט שמוכר את הבובות. יש לה גם בובות שהיא יוצרת בהזמנה מיוחדת, בעזרתו של נגר מקומי מתבודד. הוא בוחר את סוג העץ ויוצר את הבובה הנדרשת והיא צובעת את הבובות ומקשטת אותן בבגדים שהיא תופרת מבגדי יד שנייה. לכל בובה יש שם. ולכל בובה יש משמעות נסתרת הידועה רק למונה ולאנשים שקונים אותם.

העבר משולב בסיפור ההווה של מונה וחייה הבוגרים כשהיא מבלה הרבה מזמנה במחשבות על אהבתה הראשונה, לבעלה וויליאם, ילדותה באירלנד, וחייה כמונה הצעירה עם וויליאם בברמינגהם בשנת 1974, כשהיא מתחילה לפלס את דרכה בעולם, מתאהבת באירי הצעיר, מתחתנת ונכנסת להריון ומה שקורה בהמשך.

האירועים שעברה מונה בחייה מתערבבים לאורך כל הסיפור, לוקחים אותנו קדימה ואחורה ללא ציון זמן. רגעים מהעבר הופכים לזיכרונות והרהורים בהווה, כשהרגע השובר לב מכל, הופך לזיכרון שקשה מכדי להתמודד איתו.

אי אפשר שלא לאהוב את מונה שמייצגת דמות נשית חזקה שמתגברת על מכשולים כנגד כל הסיכויים. על ליבה הרחום שמעניק עזרה לנשים רבות אחרות.  

יחד עם זאת, לכל דמות בסיפור יש קול ייחודי: האבא האיכפתי, האבל, שמגדל את בתו הצעירה לבד, ג'ולי, העוזרת המתבגרת שעובדת בחנות של מונה, ואל,חברתה הוותיקה מברמינגהם, בריידי,  וכמובן, בעלה של מונה, וויליאם.

"יש סוד לזמן" הוא סיפור על אובדן, על מערכות יחסים ועל כוחו של הדמיון ואיך השימוש בו עוזר להתגבר על זכרונות כואבים שהזמן אינו מרפא. בשלב מוקדם בחייה של מונה, אביה מסביר לה שיש סוד לזמן, ודוחק בה לנצל את מרב זמנה עם אמה:

"יום אחד, תרצי להחזיר את השעות האלה, ילדה שלי. תשאלי את עצמך איך הן הלכו לאיבוד ותרצי להחזיר אותן. יש סוד לזמן... אפשר להרחיב או לכווץ אותו. אפשר לקצר או להאריך אותו. " (עמ' 35-36)

ומונה שמכירה את הסוד לזמן מלמדת אותו לאחרים. איך היא פיתחה יכולת כזו ומדוע היא מלמדת אותו מסופר בספר.

לאורך הספר יש דוגמאות רבות איך אנשים בונים בדמיונם צירי זמן חלופיים לעצמם - לאו דווקא כדרך לברוח מהמציאות של החיים האמיתיים, אלא כדי להתגבר על צער שקשה לשאת אותו.

אהבה ואובדן הן השאלות הגדולות שרובנו נאלצים להתמודד איתן בחיים, שמצד אחד הופך אותם לאוניברסלים אך כמובן שכל אהבה שונה כמו כל אובדן.  

קיט דה ואל יצרה דמות במונה שלדעתי נשים רבות יכולות להזדהות איתה. מונה ידעה תלאות, ידעה שמחה והכירה צער ואובדן גדול. הנושא עשוי להיות קרוב מאוד עבור נשים רבות ומאותה סיבה עשוי להיות קשה עבור חלק מהקוראות מכיוון שהוא יכול להחזיר זיכרונות כואבים. עם זאת, קיט דה ואל כתבה עם תובנה ורגישות רבה, מה שהפך את הספר לסיפור מלא רוך וחמלה של נישואים ויגון, סבל ודבקות לטווח הארוך.

איפה את ברנדט- מריה סמפל

איפה את ברנדט- מריה סמפל

תרגום: יוני רז פורטוגלי

הוצאה: ידיעות ספרים, פן

2013. עותק דיגיטלי אתר עברית

עכשיו, כשהספר עובד לסרט קולנועי הרגשתי חובה לקדם את הספר שחיכה לי, מספר שנים.

“איפה את ברנדט”  הוא ספר על משפחה המתגוררת בשכונת פרברים יוקרתית בסיאטל, וושינגטון. ברנדט היא אדריכלית מוכשרת וידועה, אשתו של אלגין שמשכורתו במייקרוסופט מאפשרת לה לא לצאת לעבודה, והבת שלהם בי  נערה צעירה מחוננת.

לפני שעברה לסיאטל, ברנדט  עברה אירוע בקריירה האדריכלית שלה ששינה אותה לחלוטין. היא נעשתה אנטי חברתית, כפייתית,  והחלה להסתתר מפני כולם. היא עושה מה שהיא רוצה, בתנאים שלה, בלי קשר למה שמישהו חושב, ובני משפחתה סובלים בגלל זה.

אלגין עובד עבור מיקרוסופט ומוערך מאד. הוא העביר את שיחת ה- TED הרביעית הפופולרית ביותר אי פעם…מערכת היחסים שלו עם ברנדט הייתה נהדרת, אך מאז האירוע משנה החיים בלוס אנגלס נישואיהם מתוחים. הוא מעורב רבות בעבודה ואיבד את הסבלנות כלפי התנהגותה. בסופו של דבר הוא חושב שברנדט סובלת מהפרעות נפשיות מרובות ומרגיש שהגיע הזמן להתערבות.

הבת שלהם, בי, היא סופר חכמה. בגלל פגם מולד מלידה, היא קטנה פיזית בהשוואה לבני נוער אחרים בגילה, אך היא בעלת רצון עז ולא רואה את עצמה שונה. היא מצליחה בבית הספר, מקבלת ציונים טובים, ומקיימת מערכת יחסים קרובה ותומכת עם אמה ברנדט למרות התנהגויותיה הלא שגרתיות. יש אהבה וחיבור בין שתיהן והן החברות הכי טובות.

ברנדט ואלגין עושים עם בי הסכם שאם היא תקבל ציונים מעולים היא יכולה לקבל כל מה שהיא רוצה. בי היא התלמידה המצטיינת ביותר בכיתה ח ‘, והיא דורשת לקיים את ההסכם: טיול משפחתי באנטארקטיקה. ברנדט נאלצת להסכים אבל הסכמה זו תציף חרדות והתנהגויות שיובילו אותה לנקודת משבר וללחץ נוראי. היא כבר נאבקת עם מספיק אתגרים וזה עשוי להיות יותר מדי עבורה.

מרבית הספר מסופר ע”י התכתבויות, בין אם זה מיילים, הערות, מסמכים, מאמרים, דוחות משטרתיים, תמלילי שיחות TED , שמוצאת בי במהלך הנסיון להבין איפה אמה, והיא גם זו שמספרת את סיפור היעלמותה של אמה ואת החיפוש שלאחר מיכן. גם ההתכתבויות  במיילים של ברנדט עם העוזרת ההודית שלה מנג’ולה שנמצאת בהודו נעשית בהקלטה לסלולרי שלה. בעודה מפרטת באריכות את מחשבותיה ותחושותיה, היא מטילה על האישה האלמונית משימות שונות ששופכות אור על מי שהיא.

בהתחלה הייתי קצת לא בטוחה אם אוהב את הפורמט אך באופן מפתיע, זה היה בסדר. חלק מהעלילה חופפת בין נקודות הסיפור הללו ומעניקה מבט רב שכבתי על המתרחש.

הקריאה עצמה עוררה מגוון רגשות.  חלקים מסוימים היו מצחיקים, ופעמים אחרות דמויות מסוימות הכעיסו אותי ונראו מופרכות. קל היה ליצור קשר עם הדמויות הראשיות, בעוד שכמה אחרות היו די משעשעות.

הצלחתי להזדהות עם ברנדט והתנהגותה המופנמת יותר מכל האחרים. ברגע שרואים את מה שהיא חוותה בעבר,מבינים אותה טוב יותר. ברנדט בעצם עוברת מסע בו היא צריכה למצוא דרך “ליישר” את עצמה.

למרות שהספר אמור להיות סאטירה הומוריסטית היו לחלקים בו הקשרים רציניים, בעיקר הקטעים שמתארים את המאבק על בריאות הנפש. אנשים מפתחים בעיות הקשורות בבריאות הנפש מסיבות רבות ומגוונות, וכולם מתמודדים עם זה בדרכם שלהם, אך להפרעות נפשיות יש את הכוח לפצל משפחה, ולשנות את חיי הסובבים . אני מרגישה שהסופרת עשתה עבודה טובה בתיאור המאבקים בתוך המשפחה הזו.

בסך הכל נהנתי מהספר. מריה סמפל כתבה רומן מטורף במובן הטוב, מקורי, עדין ובלתי צפוי אך שובה לב על אישה שמתפרקת ועל דמויות אקסצנטריות ומבדרות, שדי הצחיק אותי.

הפתק - זואי פולביג

הפתק - זואי פולביג

תרגום: נעה בן פורת

הוצאה: דני ספרים

ינואר 2020 . 400 עמ' מודפסים

"הפתק" מבוסס על סיפור מחייה של הסופרת, על פתק בודד שכותבת הדמות הראשית, מיה, שעובדת באתר אופנה גדול ומצליח, כדי לתת ל"איש הרכבת ", הגבר המסתורי שבוקר אחד היא מבחינה בו על רציף הרכבת. הוא נאה  וגורם לליבה להלום. היא מקווה נואשות שהוא יהיה נוסע קבוע. מיה מבלה שבועות בהתבוננות סמויה בו בזמן שהוא קורא ספר ברכבת ואפילו לא מבחין בה. לא עובר זמן רב וכל מי שעובד איתה שותף לסיפורים שלה על  "איש הרכבת" החמקמק הזה ואי רצונה של מיה לדבר איתו מכיוון שזה יהרוס את האשליות שלה לגביו. ברגע שמיה ראתה אותו היא פשוט ידעה שהוא האחד בשבילה, התאהבה בו ממבט ראשון ובמשך שנה הופכת להיות אובססיבית לגביו. בסופו של דבר היא מקבלת אומץ לתת לו פתק המבקש ממנו להיפגש איתה למשקה וכך מתחיל סיפור של דלתות מסתובבות, של הזדמנויות מוחמצות ושל מציאת האושר במקומות הכי לא צפויים...ושם למעשה מתחיל הסיפור הסבוך.

עבורי, הספר לא היה קל לקריאה.

הוא הרגיש חסר כיוון ומיקוד והעלילה היתה מסורבלת(לקח בערך 200 עמודים עד שמשהו קורה סוף סוף.)

הסיפור מסופר בגוף שלישי ,בסגנון של דיווח ולא תיאור. יש המון פיתולים ופרטים מיותרים.  דפים על דפים על מה אנשים לובשים, ההיסטוריה שלהם, תיאור מפורט של רהיטים ותפאורה וכל כך הרבה מידע לא חיוני ותיאורים שאינם רלוונטיים, כשלמעשה לא קורה הרבה בעקבותיהם כך שנוצרים פערים בין נקודות העלילה.  מספר הדמויות בספר רב, ובנוסף הסיפור קופץ ממקום למקום כך שהייתי צריכה לנחש איפה ומתי דברים קרו, או  לחזור ולקרוא קטעים מחדש מכיוון שלא הייתי בטוחה מי ומה הם. ההתקדמות היתה איטית ומתישה.

אני לא יכולה לספר כמה השתעממתי לשמוע על עיניה של מיה עם הבזקי התפוזים, איך נינה לובשת חותלות ופרחים בשיער, על נמשים, על איך בפארק היה "מרחב של עשב" וכמה נפלא טעמו של המקארון, ושימוש היתר בשם הגיבורה מיה עשתה, מיה אמרה, מיה חשבה,  פשוט הטריף אותי.

ציפיתי שזה יהיה סיפור אהבה מתוק ורומנטי קליל וחביב אך הספר מדבר יותר על צמיחה ושינוי עבור שתי הדמויות הראשיות מאשר על רומנטיקה ביניהם. רק בסוף מקבלים את הרומנטיקה וגם אז היא מופיעה במינון מינימלי.

אני תמיד מנסה להיות סופר כנה עם הביקורות שלי ואני תמיד משתדלת ככל האפשר למצוא את הטוב במה שקראתי. אבל מודה שהיה לי קושי גדול לסיים אותו.

הרעיון מאחורי הסיפור טוב ומבטיח ואם מוסיפים את לונדון וסיפור אהבה אז...אבל בשורה האחרונה "הפתק" (מבחינתי)היה ספר מאכזב.

לשיקולכם!

קסם חדי הקרן 2- משב רוח וכשוף השמים - דייזי מדואוז

קסם חדי הקרן 2- משב רוח וכשוף השמים - דייזי מדואוז

מאנגלית: חגי ברקת

הוצא’ דני ספרים בע”מ. 2020.

מספר עמודים: 96

זהו הספר השני מתוך ארבעה ספרים בסדרת “קסם חדי הקרן “ שמפגיש אותנו שוב עם איישה ואמילי מהספר הראשון . הן חוזרות לעמק הקסום, בה נמצאת ממלכת חדי הקרן הקסומה, ומלכתם אורורה.

כולם שמחים לבוא הבנות. חדי הקרן מתארגנים ומצפים לתחרות עפיפונים, אבל העפיפונים לא מצליחים להמריא. מתברר שהתליון הקסום של חד הקרן "משב רוח " חסר. "משב רוח" היא חד הקרן שתפקידה לוודא שהאוויר בעמק המכושף יהיה טרי ונקי. היא אוהבת להשתמש בקסם שלה כדי ליצור רוח קלילה, כך שחבריה יוכלו להטיס את העפיפונים שלהם. אבל התליון שלה נגנב על ידי סלינה, חדת קרן מרושעת שמוכנה לעשות הכל כדי לשלוט בעמק המכושף. והאויר הפך סמיך ומאובק ובעמק המכושף שרר זיהום אויר כבד.

המלכה אורורה פונה אל איישה ואמילי בבקשת עזרה כדי להחזיר את התליון ואת השמחה לעמק.

סלינה גורמת לטורנדו נוראי, והבנות נסחפות לתוך הרפתקה מדהימה בממלכה הקסומה, אך למרבה המזל איישה ואמילי שמתנדבות לעזור לחדי- הקרן מצילות את היום בעזרת "משב רוח" וכמה יצורים קסומים אחרים של העמק המכושף כמו עוף החול= הפיניקס,  והוב הגובלין.

גם הספר הנוכחי, פותח בהקדמה מאוירת, מלווה הסברים מילוליים קצרים להכרת גבורות הספור ,איישה ואמילי, וחדי הקרן המלווים את הסידרה, כולל איורים בשחור לבן המתארים את בקתת האשר, הארמון והעמק המכושף. לאורך הסיפור ישנם איורים ברורים ופשוטים שמלוים את הטקסט .

הסיפור כתוב באותיות גדולות – אידיאלי לקוראים.ות הצעירים.ות בראשית קריאה – והסיפור כתוב בשפה קלה ונגישה

“קסם חדי הקרן” היא סידרת ספרים של קבוצת סופרים שעובדים תחת השם הבדוי דייזי מדואוז. הקבוצה כתבה סדרות רבות של רבי מכר לצעירים.

הספר השני בסידרה , "משב רוח וכשוף השמים" חוזר על אותה נוסחתיות מבחינת המבנה והעלילה שהיו בספר הראשון. חשוב לציין שזה לא גורע מהיותו סיפור מקסים על עולם סודי ,קסום, דמיוני, עם מסר חיובי נהדר על חברות.

ספר משעשע וכייפי לנערות צעירות בראשית קריאה, ולכל מי שאוהב חדי קרן והרפתקאות קסומות.

מתאים לגילאי 7 ואילך.

הסקרנים - הגוף שלי – אן רוני

הסקרנים - הגוף שלי – אן רוני

איורים: אנה גומז

הוצאה: דני ספרים

פברואר 2020. 32 עמ' 

הספר הזה פשוט נפלא.

הוא מעורר סקרנות ומשמש כלי הדרכה נהדר לילדים שמחפשים מענה בגובה העיניים לשאלות שונות הקשורות לגוף האדם, והוא מכיל תשובות ועובדות מגניבות בעזרת קטעים קצרים והמון איורים הומוריסטיים מבריקים וטקסט שובב שחושפים את התשובות המדהימות.

פורמט השאלות והתשובות המשעשע הופך שאלות ותשובות סקרניות אודות גוף האדם לספר המושלם עבור סקרנים שצמאים למידע וגם עבור סרבני קריאה

כל דבר, נפלא וגם מוזר, בגוף האדם, נבחן ונבדק

בין היתר הוא דן ב-:

*למה משמש הגוף שלנו?

*במה אנחנו שונים אחד מהשני ובמה דומים?

*מדוע התאים כל כך מיוחדים?

*למה אנחנו צריכים לאכול?מהי תזונה מאוזנת? מה חשיבות השתיה?

*מה קורה בגוף כשאוכלים?אלו תחנות האוכל עובר מרגע שנכנס לפה?

*הרכב השלד,השרירים, מערכת הנשימה, מערכת הדם, מערכת החושים,העצבים, המוח,הזיכרון

* חשיבות השינה, תפקיד החלומות

*מערכת הרבייה,מהלך ההריון,

ועוד ועוד כל מיני שאלות.

הספר מיועד בעיקר לילדים בני 5 ומעלה, ומתבסס על הסקרנות הטבעית בה הם ניחנים, סקרנות שממריצה אותם לשאול שאלות ולבקש מענה.

הגרפיקה מעולה. האיורים הצבעוניים ממחישים את ההסברים התאורטיים והתכנים מרתקים ומנוסחים בדרך ידידותית, בהירה,ענינית וברורה המותאמת לגילם.

מומלץ ביותר.