הנערה מכיכר
טיימס - פאולינה סיימונס
תירגמה
מאנגלית: נורית לוינסון.
הוצאת מודן,
548 עמ’
"הנערה מכיכר טיימס" הוא ספר ארוך מאוד,
מלא בפרטים, עם התחלה די איטית ולא הכי ברורה, אך מבלי להרגיש נשאבים
לתוכה. ואוי, כמה נשאבים אל חייה של הגיבורה ,אל קשת הרגשות שכוללים
ייאוש, עצב, תסכול, כעס, אושר, אהבה, אמפתיה ותקווה, בעיות בריאות ודרמה
משפחתית. אל השילוב של מסתורין ורומנטיקה. ומבלי להרגיש בכלל
שוקעים לתוך העלילה המורכבת ,קורעת הלב והבלתי אפשרית להכלה לעיתים.
אז, על מה הספר?
לילי קווין בת
ה- 24, אין לה פרוטה והיא נאבקת לסיים את לימודיה בקולג´ ולעמוד בתשלומי שכר הדירה
שלה – וגם למצוא אהבה. אמנם הדברים המעניינים ביותר בניו־יורק השוקקת קורים דווקא
לאנשים הסובבים אותה, אבל לילי אוהבת את חייה חסרי המטרה, והיתה מוכנה להמשיך כך
אלמלא איימי, חברתה הטובה ושותפתה לדירה – היתה נעלמת. כאן נכנס לחייה הבלש ספנסר
אומלי ממשטרת ניו־יורק, שגם לו יש לא מעט שלדים בארון. ואילו סכום כסף גדול שנופל
לידיה של לילי, והיה צריך להקל על מצבה, מביא בעקבותיו כוחות אפלים ההולכים
ומכתרים אותה.
ככל שהחיפושים
אחרי איימי נעשים אינטנסיביים יותר, מוצאת לילי את עצמה נלחמת על חייה ונאלצת
לבחון מחדש את כל מה שידעה על חברתה ועל משפחתה. הגילויים המזעזעים על האנשים שהיא
אוהבת מכריחים אותה לעמוד מול אמיתות שישנו אותה לתמיד.
יופיו של הספר
הזה אינו בהכרח בסיפור המרכזי, אלא במסע ההתבגרות המפותל שעוברת לילי,
בעל כורחה, מנערה חסרת מטרה לאישה היודעת מה היא רוצה מהחיים. התיאורים של
שמחת הציור שלה , אכזריות מחלתה הנואשת, ולצידם התמיכה והאהבה העדינה שהיא חווה –
מרגשים עד אין קץ. היא נלחמת פיזית ורגשית דרך הגילויים שמדהימים אותה ואת
הסובבים אותה, והיא תופסת את הרגעים היקרים שבחיים שמעניקים לה תקווה. כל אלה
ואחרים הם שהביאו אותי לקרוא עד השעות הקטנות של הלילה ולהפוך דף ועוד דף עד
העמוד האחרון, ועדיין לחשוב שהלוואי ולא היה מסתיים אלא ממשיך עוד ועוד.
לפאולינה
סימונס יש את היכולת לקחת אותי למקום שמעט מאד סופרים אחרים הצליחו
וזאת בזכות הכישרון לספר סיפור שבו התפתחות הדמויות והעלילה מדהימים.
הרגשתי את הכאב
של לילי .
הרגשתי את הכאב
של ספנסר.
א ה ב ת
י מאד!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה