יום שלישי, 21 ביולי 2020

בין חורבות לבי - אודני איר אייברסדוטיר

בין חורבות לבי - אודני איר אייברסדוטיר

תרגום:שי סנדיק

הוצאת לסה

יולי 2020. 240 עמ'

נקרא כעותק דיגיטלי באתר אינדיבוק


















הפעם אתחיל מהסוף.

"בין חורבות לבי" הוא ספר ל"מיטיבי לכת" כמו שאומרים.

ספר יוצא דופן, מאד איסלנדי, ולא קל לקריאה, מעצם העובדה שהוא  כתוב כרישומי יומן.

אין בו עלילה.  


כל פרק מתחיל בתאריך המבוסס על חגים ותופעות טבע באיסלנד אך אין תאריכים מפורשים כך שקשה לחבר בין הפרקים. הוא דן באופן אינטנסיבי בשורה של נושאים הקשורים לאיסלנד בתקופה שאחרי המשבר הכלכלי, שהתרחש ב 2008,  ומעלה הרהורים על גורלה של איסלנד ומדינות נורדיות אחרות. יום או רגע, מעוררים את המספרת לכתוב את מחשבותיה. אין כאן התחלה, אמצע, סוף.


הרבה פעמים הלכתי לאיבוד בנסיון לעקוב אחרי הקשר בין המעבר ממחשבה אחת לשניה כשהן משולבות באגדות וסיפורי עם איסלנדיים, מיתולוגיה יוונית, מקומות ושמות. אפילו האנשים המוזכרים, אינם נקראים בשמם אלא בשמות ציפורים או חיות אחרות.  לדוגמה, אחייניה הם "גורים חמודים", "דובי" (שם המספרת) "ינשופי" (האח של המספרת) ,"ציפורי" (בן זוגה הצפר) וכשהמספרת נפגשת עם אנשים בפרלמנט הציפורים היא כותבת "החלפנו רעיונות וחידדנו מקורים[...]עכשיו אני משוחחת עם עצמי נרגעת לאחר מהומת הנוצות"...


המספרת היא סופרת שמתעדת את חייה ולא מפסיקה לדאוג. היא מחפשת תחושת בית וקשר עם אחרים ומודה בכנות כשהיא חוששת איך חיי שותפות עם אחר ישפיעו על רצונה להישאר עצמאית,  או איך הצורך לאהוב ולהיות נאהבת ישפיעו על הרצון לשמור על ה"אני". היא מחפשת שלווה ובדידות בטבע, אבל מצד שני היא מאד חברותית וחולקת הרבה רגעים עם המשפחה וחברים, ובמיוחד אחיה הארכיאולוג. היא דואגת למצב החברה והפוליטיקה באיסלנד, היא מהרהרת על מה הופך אותנו לבני אדם מלכתחילה, ומה הופך את חיינו ליקרים ויפים בסופו של דבר.  היא מנסה למצוא מענה לשאלה איך החיים בעולם של עוול חברתי וכלכלי משפיעים על שייכות, על יחסי אח אחות, על בית, אהבה, על בעלות על קרקעות, טיפול במשאבי הטבע, ועוד. היא עוסקת בצפרות, בארכיאולוגיה, חקלאות, אוכל, מגורים, תיירות, וכתיבה.


אני לא בטוחה שהבנתי את הספר במלואו. יש בו שכבות על גבי שכבות של רעיונות בהחלט פילוסופיים, שגם אם קוראים לאט, קשה בקריאה אחת להכיל. 

ובכל זאת, הוא כתוב היטב ומתורגם נפלא, הוא החייה בזכרוני כמה מהמקומות היפים בהם טיילתי באיסלנד, הוא מעניין ומסקרן ולו רק בגלל שהוא משקף את חוויותיה האישיות ומחשבותיה של הסופרת על נשיות, פריון, עצמאות נשית דרך הנוף הסביבתי והאנושי האיסלנדי,  ובעיקר בשל העובדה שהוא מניע את גלגלי החשיבה.




אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה