וַלְס וַלֶיּרִי - גודמונדור אנדרי תורסון

ולס וליירי - גודמונדור אנדרי תורסון
מתרגם:שי סנדיק
הוצאה:לסה ספרות צפונית
מרץ 2020

עותק דיגיטלי. 

בוליירי, ישוב דייגים בצפון איסלנד, קָטָה הצעירה רוכבת על אופניה אל אולם הכפר בו היא אמורה לנצח על קונצרט של המקהלה המקומית. רכובה על אופניה בשמלה לבנה עם נקודות כחולות, היא חולפת על פני הבתים. "מסע" האופניים שלה נמשך כשתי דקות ותוך כדי נחשפים הקוראים לסיפוריהם של תושבי הכפר, המתבוננים בה לשבריר שניה. לא משנה מה הם עושים. באותם רגעים שקטה חולפת על פניהם מתעוררים בכל אחד מהם זיכרונות על חלומות, אהבה, כעס, עצב וגעגועים, ואנו זוכים להצצה לעֲבָרָם, לסודותיהם, ולהיסטוריה של הכפר.

"אני רואה את הסודות. אני רואה אנשים מבשלים, נחים ומתבטלים... יש שבוכים, יש שמקשיבים, יש שבוהים. אני רואה אנשים דוממים או צורחים לתוך כריות. אני רואה אנשים משליכים אשפה וזיכרונות שאין בהם תוחלת, ואני לא מסיט את המבט. אני אף פעם לא מסיט את המבט." (מתוך הפרק "הוא עולה מן הים..")

בספור מִגְוָן של דמויות: כומר ששותה ומהמר, אחים שנתקו קשר, גבר שמקונן על אהבתו האבודה, משורר עגמומי המחפש מילים יפות לשיר והן מתחמקות ממנו, ועוד.

"לכפר יש היסטוריה משלו, דמויות משלו,אגדות משלו. הדמויות מתו מזמן ונותרו רק האנשים. האגדות נעלמו ונותרו רק האירועים..." (מתוך הפרק "הוד מעלתו פזור הדעת")

נושא הסיפורים כולל אהבות בהווה ובעבר ומערכות יחסים שהתפוררו עם הזמן או התפרקו לגמרי,  טרגדיות ידועות או סודיות, ואיך הן עדיין משפיעות גם שנים רבות אחר כך. גם למוסיקה ולזכרונות שהיא מעוררת מקום בספר ואין זה משנה אם זה באך, קרוסבי, סטילס, נאש ויאנג, האבנים המתגלגלות, להקת דיקסילנד ואחרים.

שאלות בדבר זהותה של קָטָה והסיבה שהגיעה לכפר,או משבר האשראי שהניע את ההתרסקות הכלכלית שחוותה איסלנד או האופי של ההלוואות שקבלו תושבי הכפר, השפיעו על תושבי הכפר והיו אסון ללווה ולמלווה.

"הכפר יודע הכל על האדם,הוא ראה את כל השינויים שעבר בחייו..אתה מקדיש מחצית מחייך לנסיון להבין את הדברים שהכפר כבר יודע עליך כשאתה נולד."(מתוך הפרק "המעוף והנפילה")

קָטָה היא החוט המקשר בין כל הסיפורים. היא מופיעה לרגע בכולם. בחלק מהסיפורים יש סודות או שאלות לא פתורות שמתבררות מאוחר יותר כשהספורים השונים משתלבים זה בזה, כשדמויות מפרק אחד חוזרות בפרק אחר או אירועים מהעבר שהוזכרו בפרק אחד מוסברים בספור אחר. הם נודדים כמו הערפל והרוח שעוטפים את הכפר.

מבנה הספר מיוחד בפני עצמו. הפרק הפותח והפרק המסיים הם כמו מסגרת לספר ומובאים על ידי "דמות" שמדברת בגוף ראשון וזהותה לא ברורה. היא מתגלית בסוף. וכל פרק מתחיל ומסתיים עם אותן מחשבות,כאילו הן המסגרת לאותו ספור שמסופר.

"ולס וליירי" הוא ספר מקסים, עדין ופיוטי,מאופק ואנושי, עצוב ומלא צער.

בכתיבה לירית מתוארים החיים הים והנמל בוליירי. זהו סיפור על החמצה של הזדמנויות ועל בחירות קשות, על סיפורים שסופרו ועל כאלה שמעולם לא סופרו ומאוחר מדי לספר אותם. אף אחת מהדמויות לא חיה את החיים במלואם ורובן אומללות, חלקן אפילו דואג לעתידה של איסלנד.  אך למרות שהן מלאות בגעגוע ועצב, החיים ממשיכים מעבר לאכזבות, ומסמנים רגעי אושר קטנים מדי פעם.  גברים חביבים ובודדים שותים כדי לשכוח את הפגיעה שנגרמה להם, אוהבים מאבדים תקווה, ילדים נולדים, גדלים ומתרחקים מהכפר לתמיד אבל יש את אלה שחוזרים לבקר.

דרך סיפוריהם של תושבי הכפר הקורא מטייל ברחובותיה של רייקיאוויק, לומד על ענף הדייג כמקור ההכנסה הגדול שלה, ועל המהגרים הפולנים החיים בפאתי הכפר.

ואני, שטיילתי לאורכה ולרוחבה של איסלנד בשנת 2009 והתאהבתי בנופי בראשית שבה, ראיתי את החוות הבודדות והמרוחקות אחת מהשנייה את חיי הבדידות בחורף ובקיץ, טיילתי בה שנית עם הספר הקסום הזה.

ממליצה מאד!

**** 

גודמונדור אנדרי תורסון נולד ב-1957 ברייקיאוויק. הוא חבר פרלמנט מטעם המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, סופר, מתרגם, עורך וכותב טור בעיתון והוציא לאור עשרה ספרים, ביניהם ארבעה רומנים.

ולס וליירי היה מועמד לפרס המועצה הנורדית לספרות לשנת 2012 ונבחר כאחד מחמישים הספרים הטובים ביותר שראו אור בדנמרק ב-2014

הספר זמין לרכישה באתר ההוצאה לסה

באתר E-vrit  ו"אינדיבוק".