להחליף את המים
של הפרחים- ואלרי פרין
תרגום:אביגיל
בורשטיין
הוצאה: תכלת
מרץ 2020.
עותק
דיגיטלי אתר עברית
"שכנַי לא פוחדים מכלום. אין
להם דאגות, הם לא מתאהבים, לא כוססים ציפורניים, לא מאמינים בגורל, לא מבטיחים
הבטחות, לא עושים רעש, אין להם ביטוח לאומי, הם לא בוכים, לא מחפשים את המפתחות,
את המשקפיים, את השלט, את הילדים, את האושר.
הם לא קוראים, לא משלמים מסים, לא
עושים דיאטה, אין להם העדפות, הם לא משנים את דעתם, לא מציעים את המיטה, לא
מעשנים, לא עורכים רשימות, לא חושבים מיליון פעם לפני שהם אומרים משהו. אין להם
תחליף.
הם לא חנפנים, שאפתנים, נוטרי
טינה, גנדרנים, קמצנים, נדיבים, קנאים, מוזנחים, נקיים, מעודנים, מצחיקים, מכורים,
חסכנים, חייכנים, ערמומיים, אלימים, מאוהבים, זעפנים, צבועים, עדינים, קשוחים,
רכרוכיים, רעים, שקרנים, גנבים, מהמרים, אמיצים, פחדנים, מאמינים, אכזרים,
אופטימיסטים.
הם מתים.
ההבדל היחיד ביניהם הוא העץ של
ארון הקבורה: אלון, אורן או מהגוני".(פרק 1)
ויולט טוסן, שומרת 20 שנה בבית
הקברות בברנסיון-א-שלון עיירה קטנה בבורגונדי,צרפת.
היא נולדה יתומה, גדלה בבתי אומנה,
היתה אחראית על מחסומי הרכבת, ננטשה על ידי בעלה, ועובדת כשומרת ואחראית בבית
העלמין.
דמות רזה וזקופה, חיה חיים פשוטים,
משגיחה על טיפוח הקברים, מתעדת את הלוויות, ההספדים, המתים והחיים, מגדלת פרחים
וירקות בגינה הקטנה שלה. היא אוהבת את חייה ואת "משפחתה" המורכבת משלושה
קברנים וכומר. מגישה לאבלים קפה ומאזינה בחמלה כשהם מספרים לה סודות שלא אמרו לאף
אחד או מחפשים כתף לבכות עליה. היא לובשת קיץ מתחת לחורף וכמו הבגדים כך
סיפור חייה, הוא לא מה שנראה על פני השטח אלא מורכב בהרבה.
"להחליף את המים של
הפרחים" הוא רומן רב-שכבתי. ככל שמתקדמים בקריאה, נגלה בכל פרק עוד
רובד בלתי צפוי. מדי פעם מקבלים נקודות מבט אחרות: של פיליפ בעלה של ויולט,
יומנה של אישה שהתגלה לאחרונה, ואחרים.
זה ספור שמצליח להפתיע כי יש בו
פיתולים מפתיעים ובלתי צפויים, אך בסופו של דבר זהו רומן שמראה עד כמה מוגבלת
הפרספקטיבה שלנו, שמדגיש כיצד לעולם איננו יכולים לדעת באמת מה עבר או חווה או
הרגיש מי שמולנו - אלא אם כן שאלנו או שסופר לנו. הוא מעמיד אותנו מול תעלומות
שקשה לדמיין את פתרונן, קופץ קדימה ואחורה בזמן, משנה את נקודות המבט, חוזר לספר
על דמויות שכבר גבשנו דעה לגביהן ומבטל את השיפוט הראשוני, אך תמיד פרושה מעליו
נימה של הבנה וחמלה.
אהבתי את הספור של ויולט. סיפור
משכנע ועצוב על איך ומדוע היא הגיעה לנקודה הזו, כאן ועכשיו.
בעוד שתאור חייה שובר לב, הכתיבה
מלאה ביופי ומשמעות. היא מתארת דמות נפלאה, המאמינה בקסם של חיי היומיום,
בחברות, ברוך, בשירת עולם העשוי מצבעים, גנים ריחניים ותקווה, שנולדת מחדש בכל פעם
מחדש, כמו הפרחים בגינתה. אני לא יכולה להתחיל לתאר כמה אהבתי כל מילה שנכתבה.
באמת אחד הספרים האלה שלא רציתי להיפרד מהם.
ועוד משהו. מתברר שויולט ואני,
ובעצם כל אחד מאיתנו, חברים באותו מועדון והזמן אינו משחק לטובתנו: מועדון שיזמנו
אותנו אליו. לא כזה שנשתוקק אליו אבל אף אחד לא יתחשב במה שנרצה או לא. ועדיין הוא
עוטף את הקורא ומעביר לו חיבוק רגשי ומנחם.
וארלי פרין כתבה ספר
נפלא על סבל וחוסן נפשי, בכתיבה רגישה ומציאותית, המשדרת שמחה, אנושיות
וחסד. היא מעצימה את תחושת העוול כלפי ויולט ומעוררת את הרצון לנחם אותה. לרצות
עתיד טוב עבורה, גם אם לפעמים זה נראה קשה להשגה.
"להחליף
את המים של הפרחים" הוא סיפור חיים מיוחד, מלא מסתורין שמסופר בעדינות
ובכנות. הדמויות בלתי נשכחות, הפיתולים בלתי צפויים, כשהמוטיב המרכזי ברומן
מתחילתו ועד סופו הוא אהבה ומוות, מוות ואהבה.
המוות נמצא בכל
מקום, הוא מלווה את הקורא דף אחר דף, צועד לצד ויולט טוסן בשבילי בית הקברות.
אבל גם האהבה
נמצאת בכל מקום, עם מכלול סיפורים נלהבים, מתוקים ומסובכים.
והחיבור הזה
בין האהבה והמוות גם בחייה של ויולט הופך את הרומן ליפה, עדין, אינטימי, חכם
ומרגש בדיוק במינון הנכון.
אהבתי כל עמוד
בודד בספר הזה.
אם
עדיין לא קראתם אותו אני ממליצה מאד שתמהרו לעשות זאת.
זה סיפור שנכנס ללב ומעיר בו כל נים!
הספר נקרא באפליקציית עברית. לקריאת הפרק הראשון,כאן:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה